אפקטיביות של "קו אדום"

מבחינה מטפורית, "קו אדום" מיוחס לקרב היסטורי - קרב בקלווה (1853) במלחמת קרים. הביטוי הונצח בפואמה "טומי" של הסופר והמשורר הנודע, רודיארד קיפלינג (1892). במטרה לתאר את ההיערכות לקרב של חיילי סאת'רלנד היילנדרס בקו חזיתי דק שבו בלטו בגדיהם בצבע הארגמן, כשהמתינו למתקפת האויב, וכך כתב "But it's thin red line of 'eroes when the drums begin to roll". המטפורה "קו אדום" משמשת מאז כביטוי של נחישות לפעול, במקרים של סכסוך טריטוריאלי, שימוש בנשק גרעיני ועוד. ברוב המקרים, השימוש בפומבי במונח "קו-אדום" נועד להמחיש נחישות לפעול לנוכח אירוע צפוי. יחד עם זאת ההיסטוריה מציגה דוגמאות רבות ל"פשרה" בעניין הקו האדום. מה כל זה אומר? שבבא העת כלל לא ברור מה ייעשה הלכה למעשה, אלא אם כן הוגדר הדבר מפורשות בעוד מועד בעת שהובא ה"קו האדום" לידיעת הציבור. יש לציין שבהודעתו בשנה שעברה (20.8.2012) הנשיא אובמה לא פירש באופן ספציפי מה תהיינה התוצאות אם אסד יחצה את ה"קו האדום" האמור. לפי רשת המודיעין האמריקנית, נרצחו לאחרונה בסוריה 1,429 איש מנשק כימי. הן ג'ון קרי והן אובמה התייחסו לידיעה זו כאמת עובדתית. אבל הדילמה באשר לתגובה קונקרטית על חציית ה"קו האדום" - כפי שתיאר אותו הנשיא אובמה בשנה שעברה - העסיקה את ממשל אובמה במשך מספר ימים. לא היה מנוס מההופעה של שר החוץ, והנשיא האמריקני ברשתות הטלוויזיה במטרה להבהיר את עמדות הממשל האמריקני. ג'ון קרי השתמש בביטוי קו אדום בהודעתו הרשמית מהבית הלבן, ביום שישי האחרון, כשאמר שהקהילייה הבינלאומית החליטה לפני 100 שנה בתגובה לזוועות מלחמת העולם ה-1 שהעולם התרבותי הגיע למודעות ולהסכמה שיש לאסור שימוש בנשק כימי. הנשיא אובמה שידר נחישות רבה לקבל החלטה בדבר פעולה צבאית בסוריה בגין השימוש בנשק כימי כנגד אזרחים ובתוך כך חציית הקו האדום. אבל מדבריו אמש עולה שארצות הברית נחושה לבצע מהלך צבאי מוגבל בתגובה לחציית הקו האדום, אלא שעדיין לא התקבלה החלטה בנוגע לכך. פרשנות לא חסרה על כך. אותנו כאזרחי העולם המערבי מעניין יותר לדעת מהי האפקטיביות של קו אדום, כשהמקרה של סוריה זועק כל כך לשמיים. רבים סבורים שלהבא מדינה או ממשל שישתמשו באיומים כנגד צד ב' ויתריעו כנגד "חציית קו אדום", יהיו חייבים להיות מסוגלים במעמד ההכרזה על הקו האדום, לגבות את דבריהם בפעולה קונקרטית שתיעשה אם הקו האדום ייחצה. האם אפשרי להשיג גיבוי-מראש שכזה? האם יכלה ארה"ב לגייס מראש תמיכה רחבה של מעצמות העל לפעולה עתידית שכזו? האם הודעה מפורשת שכזו איננה מלכתחילה הכרזת מלחמה כאן ועכשיו? האם אין זו נבואה המגשימה את עצמה ומביאה בהכרח את הצד המאוים להחלטה בסגנון - "הבה ננסה אותו ונראה אם הוא טוב לא רק בדיבורים אלא גם במעשים?" שתי מסקנות: - באין יכולת, אפשרות או רצון להגדיר מראש את מהות פעולת התגמול באם ייחצה קו אדום, האדום הופך לוורוד ולבסוף, לקו לבן. - "קו אדום" במונחים דלעיל, הוא אמצעי הרתעה אפקטיבי אך אינו בהכרח טקטיקה דיפלומטית אפקטיבית, במיוחד כשאין אסטרטגיה מתוכננת מראש ולא מכריזים בצורה ברורה מה יקרה אם...