אלול שופך עלינו את יקוֹד מְרֵרָתו,ֹוהמזל שופך עלינו את צינת סתריו. נתיבות רבות למזל, אך באותו היום לא נתן דעתו עליי. רצתה בת אדם להתרנטגן אצל רופא השיניים ועברה חמישה מדורי שמש ושני מדורי פקקים, ולבסוף נמצא שאין לקליאו דריסת מקום בחניון. הלחינם הגיעה אל סָאוּנָה-טָאוּנָה? (כך היא מכנה את העיר המהבילה). השיאה אותה דעתה לנסוע לדואר בקצה העיר, ונמצא שהסניף נסגר מוקדם מחמת עיד-אל-אוגוסט. חשבה: אם כבר הגעתי בואכה חסן בק, מדוע שלא ארד אל הים. ראה הים שהגיעה אליו מין ברייה משונה, עורה נאנח מכל צליפה וצליפה של החמה ואין לרגליה ולו כפכף אחד, וַיִשְחַק עליה בתכלת כסופה ובאיזמרגדית עתיקה. שמעה זו את נצנוצי שחוקו וחזרה הביתה חפוית בושת. רק הכלבים קפצו עליה בהערצה לוקקת, כאילו היא איננה נפולת של יעילוּת.
המגזין 'גאדג'ט' יעיל למדי. את הצעצועים המיותרים שהמילניום שלנו ממליט באלפיהם הוא מציג בסרטונים, מקצתם מוכנים מחו"ל ומקצתם מכאן. למשל: כלי תעופה זעיר שמניחים עליו ארוחה והוא מתעופף אל שולחן הסועדים באמצעות שלט רחוק. בסרטון נראה מל"ט כזה מקרטע אווירית אל סועדת אמריקנית, המביטה בגדג'ט במורת-הפתעה. אולי ציפתה לחיוך המלצר. אולי התאפרה לשווא.
התוכנית נגמרת תוך שתיים-שלוש שטויות: מכנסי פטנט לגברים שלא אוכל לציין את ייעודם מחמת
כבוד ממציאם, בחור שנלהבותו גדולה מעידונו; ואיזה כבל רץ עם עדשות זעירות שלא ברור מה יתרונו על פני מצלמה נסתרת. מנחה התוכנית סקר את הגימיקים בזריזות שאינה נעדרת לגלוג, ואני הצצתי בהם בהשתאות עייפה. הרי גדג'טים הם אשליה של שיפור המציאות. ההוויה פגומה ומדכאת, והגדג'ט ירכך אותה בעבורנו. אך האם אין 'תשומת הלב' וה'אכפתיות' שהגדג'ט מעניק לנו מהוות סובלימציה נחותה וילדותית לדבר האמיתי?
ואולי גדג'טים הם מעין פירורי קִדמה שנזרקים אל ההמון כדי לשעשעו ולהרדימו, בזמן שאֵילֵי-הקִדמה עסוקים בגדג'טים הגדולים באמת: נפט, נשק ותרופות. אף אחת משלוש תעשיות העתק הללו לא נועדה להיטיב עם האדם. במובן זה, גדג'טים הם מעין ממתקים שתוחבים לפי הילדים כדי להשתיקם, לבל יבחינו בניצול ובאכזריות, ובמיוחד אלה העומדים בבסיסה של תעשיית התרופות.
אגב, בזכות העובדה שהקליאו היא נטולת גדג'ט עתיק-יומין - כפתור הפותח את תא המטען - נאלצתי לשנס חיוך ולבקש מהחניונאי הרוסי העומד מול הים שיוותר לי על פתיחת הבגאז', ובזכות כך התפתחה שיחה והתגלה שהחניונאי, הדומה לסטיב מקווין, הוא בעל השכלה שוקקת וחוש הומור נשכני. בזמן שדיברנו נבלעו אל תוך חניון המלון גברים במכוניות אמידות, מצוידות במיטב האיי-גדג'טים, שהעיפו אל החניונאי מבט מזלזל. "שִפְעֵי שְפָעִים של חיים מְכוּמָרים לְךָ בַּסֵתֶר", כתב יצחק שנהר, אך הרודפים אחר טפלולי-חיים אינם חושדים בכך אפילו.
