המכון למדיניות נגד טרור (ICT) במרכז הבינתחומי הרצליה מציג את הדוח הראשון מטעמו במסגרת פרויקט המחקר המיועד להעריך את האיום של זליגת כלי הנשק הכימיים הנמצאים ברשות סוריה אל ארגוני טרור מקומיים, אזוריים ומעבר להם. הדוח כולל מידע על מצבם של כלי הנשק הכימיים בסוריה והשימוש בהם נכון לאמצע יוני 2013.
סוריה היא בעלת אחד ממאגרי הנשק הכימי הגדולים בעולם, מאגר הכולל גז חרדל, סארין וגז העצבים הקטלני VX. מאז שנות השמונים של המאה הקודמת, סוריה אגרה מלאי בן כאלף טונות של כלי נשק כימיים, המאוחסנים בכ-50 ערים שונות. לסוריה יש מגוון פלטפורמות לשימוש בנשק הכימי שברשותה, לרבות פצצות אוויריות, פגזי ארטילריה ורקטות, כמו גם טילים בליסטיים.
בחודש יולי 2012 הודתה ממשלת סוריה במרומז כי ברשותה נשק כימי השמור אך ורק לצורכי הגנה מפני מדינות זרות.
מאז דצמבר 2012, מצביעות סוכנויות מודיעין אמריקניות על תנועה משמעותית במחסני הנשק הכימי של סוריה, הכוללת ערבוב של כימיקלים וכן ריכוז של הנשק הכימי במיקומים ספורים יותר.
מתחמי ייצור של סארין ו-VX ממוקמים בחמישה אתרים: אל סאפירה, חאמה, חומס, לטקיה ופלמירה. מתחמי אחסון ממוקמים, לכל הפחות, באל פורקלוס, דומייר, חאן אבו שאמאט ובמרכז ללימודי מדע ומחקר (Centre d'Etudes et de Recherches Scientifiques - CERS).
מכון CERS, הממוקם בדמשק, הוא המתחם הראשי העוסק במחקר, פיתוח, בדיקה, ייצור ואחסון של כלי נשק כימיים וביולוגיים. המכון עובד בשיתוף פעולה הדוק עם הצבא הסורי והוא מדווח ישירות לנשיא בשאר אל אסד. הוא מופקד על הפעלה של כמה מתחמי ייצור אחרים של נשק כימי.
אל סאפירה, הממוקם 20 קילומטר מדרום מזרח לעיר חאלב, הוא אחד ממתחמי הנשק הכימי הראשיים לייצור, אחסון ושילוב החומר הכימי בכלי נשק, לרבות הגז סארין. מתחם ג'מראיה, הממוקם מצפון מערב לדמשק, הוקם בשנות השמונים של המאה הקודמת בעזרת ברית המועצות והוא מתקן המחקר והפיתוח הסודי ביותר בסוריה.
מתחמי האחסון כוללים את מחסן חאן אבו שאמאט, הממוקם 20 קילומטר ממזרח לדומייר; מחסן פורקלוס, שנמצא 40 קילומטר מדרום מזרח לחומס; מסיאף, הכפוף ל-CERS; דומייר, הממוקם 40 קילומטר צפונית מזרחית לדמשק.
מאגרי הנשק הכימי הממוקמים בערים גדולות, לרבות לטקיה, מוחזקים ונשלטים על-ידי כוחות הממשלה הסורית או מיליציות הקשורות אליהם. באזורים הסמוכים לערים גדולות, שבהם המצב הצבאי משתנה כל העת, לא ברור מי מחזיק במתחמים הללו.
בדצמבר 2012 הנשיא אסד "בדק לאן נושבת הרוח" על-ידי שימוש מוגבל בכלי נשק כימיים, לפי דיווחים, נגד העיר באבא עמר שבמחוז חומס. לאחר מכן השתמש משטר אסד בכלי נשק כימיים לפחות בארבעה מקרים, בין החודשים מרץ למאי 2013. התוצאה על-פי ההערכות הייתה 150-100 הרוגים.
ההתקפה בעיר הצפונית חאן אל עסאף נערכה ב-19 במרס 2013 ובה נהרגו, כך על-פי הדיווחים, 31 איש וכ-300 אחרים סבלו מסימפטומים הקשורים להתקפה כימית. באותו יום נהרגו שישה אנשים בהפגזה כימית על אל עוטייבה. ב-24 במרץ, נפצעו עשרות ולפחות שניים נהרגו בהתקפה של הצבא הסורי על העיר אדרה באמצעות משגרי טילים המצוידים ב"פצצות זרחן כימיות". התקפה גדולה נוספת התרחשה ב-13 באפריל בשייח מקסוד שבחאלב, והתוצאה הייתה 31 הרוגים. חוקרים של האו"ם בז'נבה דיווחו שיש להם "סיבות סבירות להניח כי נעשה שימוש בכמויות מוגבלות של כימיקלים רעילים" בחאלב, דמשק ואידליב. שר החוץ הצרפתי, לורן פביוז, הצהיר כי דגימות שנלקחו מקורבנות ההפגזה וההתקפה באמצעות מסוק שנערכה ב-29 באפריל בסאראקב כללו שרידים של גז סארין, והסירו כל ספק לדבריו, שכוחות הממשלה אחראים על התקפות הגז.
בנוסף לשימוש של הממשלה הסורית בלוחמה כימית, קיים איום מוחשי ומידי שכלי נשק כימיים, חומרים כימיים או חומרים החיוניים להכנת כלי נשק כימיים (precursors - קודמנים), עלולים ליפול לידיהם של ארגוני טרור.
למשטר אסד יש ברית אסטרטגית עם ארגון החיזבאללה בלבנון, המעורב מאוד במלחמה בסוריה נגד כוחות האופוזיציה. בעבר סיפקו הסורים לחיזבאללה טילים ארוכי טווח וכלי נשק כבדים אחרים. לכן, האפשרות שכלי נשק כימיים יועברו לארגון הטרור הלבנוני היא ריאלית ומדאיגה את המדינות השכנות, בעיקר את ישראל. ארגון החיזבאללה יוכל להשתמש בכלי הנשק הכימיים או בחומרים כימיים תחת הדרכה של האירנים או הסורים.
בתנאים מסוימים יכול משטר אסד להחליט לספק כלי נשק כימיים לארגונים פלשתינים שאיתם הוא מקושר - בפרט לחזית העממית לשחרור פלשתין - המפקדה הכללית, בראשות אחמד ג'יבריל, אחת מקבוצות הטרור הפלשתיניות המסוכנות ביותר.
לבסוף, תרחיש הסיוט לפיו כלי נשק כימיים יפלו לידיהם של אנשי ה"בריגדות" המקומיות הרבות של הצבא הסורי החופשי, או גרוע מכך לידיהן של סיעות איסלאמיות וג'יהדיסטיות כמו ג'בהת אל נוסרה, עלול להתממש בכל רגע. הקבוצות הללו כבר השתלטו בעבר על מחנות צבאיים, שדות תעופה ובסיסי טילים וייתכן שכבר יש ברשותם כמה כלי נשק כימיים או קודמנים, כמו גם כמה עריקים מקצועיים בתחום הכימי מהצבא הסורי.
בכוונת המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה למקד את דוחותיו העתידיים בהערכת ההשלכות האופרטיביות כתוצאה מנפילת כלי נשק כימיים בידי ארגוני טרור באזור והדרכים להתמודדות עם התופעה.
