מתוך "הַנֵּדֶר"
מאת זאב ז'בוטינסקי
|
|
|
עִבְרִית: לְשׁוֹן חַיַּי, בְּגִיל, יָגוֹן וָזַעַם, שְׂפַת עָמָל, הִרהוּר, מִזמוֹר - וּשׂפַת בָּנָי: שַׁלשֶׁלֶת-פָּז נִצחִית בֵּין שִׁיר תֵּל-חַי וְרַעַם הַפֶּלֶא שֶׁל סִינָי.
|
|
|
|
עוד מלכתחילה, משחר פעילותו הציונית, הבין זאב ז'בוטינסקי שלא תיתכן הטמעתה של תרבות עברית בקרב הנוער והמבוגרים, אלא רק לאחר שילמדו לדבר, לקרוא ולכתוב בלשון העברית. לשון יפה הייתה בעיניו בסיס לדרך ארץ, דרך תרבות, הדר של בני מלכים. דיבור בשפה העברית הוא קשר אל העבר וגשר אל העתיד, היסוד המלכד בדברי ימי עם ישראל. ז'בוטינסקי היה קנאי קיצוני בעניין זה, שכן ידע שרק לקנאות קיצונית סיכוי להשפיע. אומר ז'בוטינסקי במאמרו "שפת ההשכלה": - "בחינוך הלאומי הלשון היא העיקר והתוכן הוא קליפה. אין אני מבטל את ערכו של התוכן - של התרבות העברית. להפך - היא חשובה מאד ובלעדיה, כמובן, אין החינוך הלאומי אלא חינוך לקוי. אבל הקשר, הקשר בל-ייקרע, הקשר העומד בפני כל מסה וכל תמורות הזמנים, הקשר ההכרחי בין היחיד לבין האומה - היא היא הלשון, הלשון בה הורגל היחיד לחשוב את מחשבתו ולהרגיש הרגשותיו. כמובן, בגלות לא נוכל להשיג את האידיאל הזה במלואו, אך אני דורש שנעבור את הסולם הגדול הזה בקפיצה אחת. באתי רק לתבוע שנבנה את שלבו הראשון, היסודי והחשוב ביותר: את בית הספר הלאומי".
לפיכך תובע ראש בית"ר להתחיל מ"קטנות", לכאורה. מגן ילדים עברי בו מדברים רק עברית, וגם בית ספר יסודי כזה ובית ספר תיכון. ואפילו אוניברסיטה עברית. ולא רק מהות אלא גם צורה: המבטא העברי הנכון. נאה דורש נאה מקיים אכן, ז'בוטינסקי לא רק היה נאה דורש אלא גם נאה מקיים, והרבה כספים אסף למען הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים, ולמעשה נמנה על ראשי מקימיה. הציטוט שלהלן ממצה את השקפתו של ז'בוטינסקי בנושא הלשון העברית שהיא היסוד להטמעת התרבות העברית בכלל: - "היש העברי, שאפשר לבנות עליו, הוא הגעגוע הטמיר, החי בלב העם מדור דור. בשפה מתבטא תוכן רוחני, המורגש לכל איש, אף שאי-אפשר להגדירו, כמו שאי-אפשר להגדיר את מהותם של הצבעים למיניהם ושל המוזיקה ליצירותיה. הפסיכולוגיה טוענת שרגשות של כל נפש חיה נולדים מתוך כלי המבטא. בלב האדם צפון עושר רוחני כזה, מפני שיש לו הכלים שבהם הוא יכול להביעם. לא האינסטינקטים בוראים את מכשיריהם, אלא המכשירים יוצרים את האינסטינקטים. על-פי תיאוריה זו, קודמת השפה למחשבה. לפיכך ברור שצריך לבנות את המסגרת, צריך ליתן את הצינור למִבטָא. מהצינור ייבנה תוכן ומהמסגרת תיווצר תמונה".
ז'בוטינסקי העריץ את יצירתו של ביאליק, המשורר הלאומי, לאו-דווקא בגלל תוכנה את בעיקר בגלל שפתה המופלאה. את עמדתו זו תִמצֵת בקצרה במסגרת הנדר הבית"רי, בו כתב בין השאר: "עִבְרִית: / לְשוֹן חַיַּי, בְּגִיל, יָגוֹן וָזַעַם, / שְׂפַת עָמָל, הִרְהוּר, מִזְמוֹר - וּשְׂפַת בָּנָי: / שַלְשֶלֶת-פָּז נִצְחִית בֵּין שִיר תֵּל-חַי וְרַעַם / הַפֶּלֶא שֶל סִינָי". |
