ילדים ומבוגרים עם צרכים מיוחדים, נכים מלידה, מתאונות, נכי צה"ל, בעלי פיגור שכלי ומומים שונים - קהילה מיוחדת זו, בעולם ובישראל, מועשרת גם ע"י עמותות וארגונים שונים שהוקמו על-מנת לעזור להם מעבר לקיצבות הממשלתיות. לדוגמא: "סל גל" (כדור סל לנכים), רוקדים על גלגלים למוגבלים ובריאים גם יחד, לטינו גל, טיול על גלגלים, ציור דרך הפה ועוד ועוד. האמת היא שרוב האוכלוסיה עדיין לא הפנים את היכולת לקבל את הנכים ולהשתלב איתם בחיי היום יום.
בת חן בן זיקרי ובנה ריף, שניהם סובלים מנכות פיזית ונעזרים ע"י קיצבת ביטוח לאומי ועמידר, החליטו למנף את עצמם לבדם, לא דרך ארגונים, בדרך יצירתית ולפנות אל הקהל הרגיל והבריא ולספר לו שהם למעשה לא שונים, שהנכות יכולה להוות גורם לנצחון הנפש על הגוף, נצחון הרוח על מגבלות פיזיות, החולשה הופכת לחוזק וכל נכה יכול להשתלב עם הקהילה הנורמטיבית באם היא תתחיל להסתכל עליהם בעיניים אחרות. זהו מסר לבריאים ולא לנכים.
את בת חן בן זיקרי ובנה ריף בן ה-11 פגשתי לפני ימים מספר . ישבתי בשעות הערב בארקפה בככר הבימה בחברתה של ידידה. בעודנו נהנות מהבריזה שצצה לפתע לאחר יום חם ומהביל, ניגש אלי ילד יפה תואר ושאל אותי אם אני מעונינת לקנות שני ספרים שאמו כתבה. היה בו משהו שריתק אותי מיד. הוא צלע ושמתי לב שרגליו לא שוות אך הליכתו הייתה מהירה. היה לו מבט מקסים ,עיניים נבונות וחיוך כובש. לשאלתי היכן אמו, הוא הצביע למרחק של מספר מטרים וענה לי: הנה היא שם ואצלה הספרים, אביא לך אותם". הוא מיד ניגש אליה וחזר עם שני ספרים. הראשון "ירח, אגדה קסומה" והשני "אמא מתגלגלת", שניהם בהוצאה עצמית.
אמו ישבה בכסא גלגלים, אשה עם מראה אקזוטי, מרשימה." הספרים הם על עצמנו, עלי ועל אמא שלי," סיפר לי הילד. "קוראים לי ריף, על שם ריף האלמוגים באילת" ענה על שאלתי לשמו. רפרוף ראשוני בספרים העלה את סקרנותי. כמובן רכשתי אותם. "הכסף מיועד להצגה שעובדה על-פי הספר השני "אמא מתגלגלת", כבר הופענו במספר מקומות" סיפר לי ריף בהתלהבות. ביקשתי אותו ללוות אותי לאמו. עשינו היכרות, הצגתי עצמי והבעתי את רצוני לפגוש אותה ולראיינה. היא הסכימה. לאחר שסיפרה לי שיש לה אוסף של כלי נגינה מיוחדים בביתה בפתח תקוה הבעתי את רצוני לראות אותו וכך הסכמנו שאבוא לביתה.
הגעתי לביתה לאחר מספר ימים כאשר הייתי מצויידת בידע מוקדם עליה ועל בנה מחיפוש בגוגל. "אמא מתגלגלת" אכן עובד להצגה בו היא וריף מציגים יחד את עצמם. הספרים נכתבו עם המסר שיש לקבל את השונה והאחר מבלי לתת קיטלוגים, עם הומור והבנה. צפיתי גם בסרטון וראיון שהוקרן כאשר ריף היה בן 4 (כיום הוא בן 11) והתגלה כילד מחונן שידע כבר אז להתבטא וגילה ידע רב בשטחים שונים. הוא גם ידע את שמות כל העצים והשיחים, זכר מספרי ת.ז. שלו ושל אמו, תאריכי לידה ומזלות והגדרות שונות של מהות בוטניקה, ביולוגיה, אסטרונומיה, אסטרולוגיה ועוד כהנה וכהנה. ההפתעה הגדולה הייתה שהוא לא לומד במסגרת בית ספר רגיל אלא בחינוך ביתי כאשר בת חן אמו היא המורה.
עם הידע המוקדם הזה הגעתי לביתה עם רצון להכיר אותה ואת ריף בצורה מעמיקה יותר. הבית נמצא ברחוב שקט בפרבר בפתח תקוה, בית של עמידר שמבחוץ נראה עלוב וחסר חן. על דלת הכניסה מודבק דף ובו כתוב שפה מתקיים חינוך ביתי. כאשר השער נפתח התגלתה לי גינה מקסימה עם עצים שונים ושיחים ופרחים שהובילה לדלת הכניסה. נכנסתי למעין מקדש צבעוני מקסים. על הקיר ממול תלוי מגן דוד ענקי עליו תלויים כלי הקשה שונים עשויים מעץ, קסטנייטות,פעמונים ועוד מיני כלים אקזוטיים שמפיקים קולות שונים. הובלתי לסלון שהיה מלא בכלי נגינה נוספים, אוסף מלפני שנים מהודו ומארצות אחרות. בת חן וריף מדגימים לי כלים שונים בגאווה, הנה קסילופון מתאילנד, קפוארה עם מיתר מתוח מברזיל, כינור משוק הפשפשים,קמנז'יה מטורקיה שזה האבא של הכינור, קלינבה, קסטנייטות שונות ועוד.
ליד הקיר עומד מכשיר רטט ומתיחות שפותח ע"י מדעני נאס"א ועלותו 25.000 ש"ח אותו קיבלה מתרומות שנאספו ע"י חברים. המכשיר עבור ריף.
סיפור חייה של בת חן הוא סיפור היפוכו של האימרה :" מאיגרא רמה לבירה עמיקתא" שכן היא החלה את חייה מהבור העמוק ומשם רק נסקה למעלה, אבל לאחר תלאות רבות.
נקודת ההתחלה שלה הייתה עגומה ביותר ללא תקווה. בת חן בת ה-45 נולדה בארץ לזוג הורים שעלה ממרוקו בשנת 1963. האב נכה שהוריש את נכותו לשלושה מתוך חמשת הילדים והיא ביניהם. הוא היה אלכוהוליסט ואלים וכאשר בת חן הייתה בת ארבע עזבה אמה את הבית עם שני הילדים הבריאים והשאירה את הנכים עם האב. "באתי מהג'ונגל" מספרת לי בת חן "משפחה על הפנים". לאחר זמן רב הצליחה האם להתגרש מבעלה סרבן הגט וחיה עם גבר אחר לו ילדה שני ילדים נוספים. בת חן לא הייתה בקשר עם אמה עד גיל 28. היא נשלחה לפנימיה של חסות הנוער "בית לילך"בחיפה ושם סיימה 12 שנות לימוד בתיכון מקצועי. בשלב זה היא עדיין יכלה ללכת ללא כסא גלגלים. היא התנדבה לצבא למשך חצי שנה בתל השומר ולאחר השחרור נסעה לטיול בן חודש ימים להודו ונשארה שם ארבע שנים. זאת בעקבות פגישה מקרית עם בן אדם שהפך להיות מורה הרוחני.
כאן היא מתקנת אותי "זה לא היה מקרה, אין מקרה, אותיות המילה הן: "השם רקם" או "רק מהשם", זה היה צריך לקרות. היא ישבה בבית תה בהודו כאשר מזוית עינה ראתה גבר יושב על שרפרף קטן במדרכה ובידו קופסת עץ קטנה. מישהו עבר לידו עם כאבי גב והוא הושיב אותו על שרפרף נוסף, דקר אותו במחטים ולאחר מספר דקות האיש קם מאושש לגמרי. בת חן ניגשה אליו בהתרגשות ושאלה אותו אם הוא קוסם.....היא ביקשה ללמוד. הייתה לו קליניקה עם תלמידים שם עסק בהוראת הרייקי והדיקור הקוראני שבניגוד לדיקור הסיני הוא נקודתי, על כף היד וזול הרבה יותר. שם האיש היה RAGHIN KR והוא לקח אותה תחת כנפיו. הוא סידר לה עבודה במרפאתו כמזכירה ואיפשר לה באמצעות ויזת סטודנט ללמוד אצלו במשך 4 שנים. היחסים ביניהם היו יחסי אב ובת, מורה ותלמידה והוא ביגר אותה ושינה את חייה. עוד בחייו ציווה על מאמיניו שבמותו בת חן תירש אותו ותהפוך למנהיגת השבט. אולם בת חן חזרה ארצה ושמרה על קשרים איתו .רג'ין נפטר השנה.
בת חן היא אם חד הורית ומעולם לא נישאה. ריף נולד ביוני 2002 כפרי ליחסים חד פעמיים. אביו נעלם ומעולם לא ראה אותו. ריף טוען שעם אמא כמו שלו, אין לו צורך באב. היחסים ביניהם הדוקים ביותר. בת חן עברה ניתוחים מספר בגלל בעיות באצבע כף רגל, נפלה וסבלה משברים שהעצימו את הנכות המולדת. כבר למעלה מעשר שנים שהיא רתוקה לכסא גלגלים . כאשר הייתה בהריון, קראה בת חן מחקר על ילדים מחוננים משכבות נמוכות שהאימהות שלהם שחו עם דולפינים בעת הריונן ונוצר קשר בין העובר לדולפינים שהשפיע כנראה על יכולתם השכלית. בעקבות המאמר נסעה בת חן פעם בחודש לאילת, הגיעה בבוקר, שחתה בריף עם הדולפינים וחזרה בערב לביתה. הייתה שם דולפינה בשם מיקה שבכל פעם שהיא נכנסה למים היא הסתובבה לידה ושמרה עליה. בריף הדולפינים מצלמים את הפעילות התת ימית ואכן יש לה לבת חן את הקלטת.
כאשר ריף נולד והיה בן 5 חודשים היא הקרינה את הקלטת בדי וי די והוא הסתכל עליה ומלמל "מיקה" " לא האמנתי, הוא זיהה את הדולפינה מיקה" אמרה לי בת חן עדיין נרגשת. אין עוררין על העובדה שריף הוא ילד מוכשר ביותר ברמה גבוהה הרבה יותר מבני גילו. ריף נולד עם בעיה אורטופדית לא גנטית. הוא סובל מטונוס שרירים מוגבר ומגידי אכילס מקוצרים. בת חן התנגדה מההתחלה לניתוח בהמלצת הרופאים והחליטה לטפל בו בצורה שמרנית ע"י מתיחות במכשיר הרטט, ספורט פסיבי והליכות ארוכות לחיזוק השרירים. כאשר סבל מכאבי שרירים רקחה בת חן משחה מצמחים שונים, מתכון שמצאה בספר "קאנון" של אבן סינא בתקופת הרמב"ם, שעזרה לו והקימה אותו על רגליו. ריף אכן הולך ואפילו רץ, אומנם בצליעה אבל מתפקד.
בת חן מקבלת סיוע לאחזקת עובד זר, קיצבת נכות מביטוח לאומי וקיצבת ניידות עם רכב.בזמנה החופשי, לאחר שעות ההוראה עם ריף, היא ממשיכה לכתוב ואף החלה לצייר. בגאווה הראתה לי ציור שמן של דיוקן אישי שלה שסיימה לאחרונה. בערבים מסויימים היא וריף נוסעים למקומות ציבוריים עם קהל רב ומנסים למכור את ספריה כדי לממן את ההצגה. ריף מרגיש חופשי ולוקח על עצמו את המפגש עם האנשים בצורה הטבעית ביותר, כך הרי פגשתי אותו בככר הבימה.