כשבועיים לאחר הטבח בניירובי, עדיין יש יותר שאלות מתשובות. זאת אף שהפרלמנט הקנייתי, בצעד דמוקרטי מרשים, הורה בשבוע שעבר לראשי ארגוני הביטחון להתייצב לפני ועדה פרלמנטרית ולתת תשובות, כואבות ככל שיהיו, על השאלה מה הוביל לכישלון המהדהד.
השאלות רבות. התשובות החלו לטפטף. לא מהשימוע הפרלמנטרי, אלא בעיקר מהדלפות מסיביות של גופי המודיעין והביטחון הקנייתיים השונים. הפרטים שדלפו מפתיעים, שלא לומר מזעזעים. כך, למשל, התברר שהמחבלים, חברי ארגון הטרור הסומלי א-שבאב, שכרו חנות בתוך הקניון שבועות רבים לפני הטבח. תחת אפה של ממשלת קניה הם הזרימו אל החנות בחשאי כלי נשק, חומרי נפץ ואמצעי לחימה. עוד התברר שהכוחות הקנייתים השתמשו במטולי RPG בדרכם להסתער על הקניון שבו היו לכודים בני הערובה - מה שמעלה לא מעט תהיות לגבי אחריותם למותם של חלק מבני הערובה ואולי גם לקריסת המבנה.
אולם הפרט היותר מתמיה שדלף והתברר בהמשך כמדויק הוא ששעות ספורות לפני תחילת הפיגוע נערך במקום סיור מקיף של כוחות הביטחון. יתרה מזאת, מתוך דוח מודיעין שהודלף בשלמותו לתקשורת הקנייתית ושחלקים ממנו פורסמו בהרחבה עולה שהמידע על כוונות לפיגוע בקניון ווסט-גייט קיים מזה כשנה. גופי המודיעין הקנייתיים עקבו מקרוב אחר פעילי א-שבאב בקניה, בייחוד בתוך מחנות הפליטים. היה בידיהם גם מידע קונקרטי על ניסיון להחדיר את אנשי הארגון לקניה במסווה של פליטים, ולהעניק להם תעודות שיאפשרו להם לנוע בחופשיות ברחבי המדינה. אך למרות כל המידע הזה, לא עלה בידי גופי ביטחון-הפנים להתחקות אחר פעילותם ולסכל מבעוד מועד את ההכנות לטבח בקניון ווסט-גייט.
אחד הפרטים שצף במסגרת מלחמת ההדלפות, עוד בעיצומו של הפיגוע, הוא שישראל ידעה והתריעה מראש בפני ממשלת קניה על כוונה לפגע בקניון, שהבעלות על חלק ממנו בידיים ישראליות. אך דווקא ההדלפה זו, שישראלים רבים היו שמחים להתהדר בה, אינה נכונה. ככל הנראה, מקור ההדלפה הוא באזהרת המסע הסטנדרטית שמפרסם המטה ללוחמה בטרור מדי שנה לקראת חגי תשרי. בתמונת המצב שפרסמה יחידת הלוחמה בטרור (הלוט"ר) ב-19 באוגוסט, הוערכה רמת האיומים בקניה כבעלת "איום פוטנציאלי מתמשך", וההמלצה לישראלים הייתה "להימנע מביקור בלתי חיוני במדינה". לכך התווספה אזהרה כללית מודגשת שלפיה "גבר האיום לפיגועים גם נגד יעדי חברות עסקיות ישראליות ברחבי העולם, בדגש על אפריקה", ובכלל זה "מדינות קרן אפריקה". קניה חולקת גבול משותף עם שלוש מתוך ארבע מדינות קרן אפריקה ובהן סומליה. זה, אם כן, הרקע להדלפה.
פניתי ללוט"ר ושאלתי אם ננקטו המלצות או פעולות ישראליות כלשהן בנוגע לפיגוע בקניון ווסט-גייט. זו התשובה שהתקבלה: "אזהרות המסע של הלוט"ר משקפות כוונות לפיגועים נגד יעדים ישראלים בחו"ל ברמות חומרה שונות. אם יש מידע לגבי גורם ספציפי, האיום מועבר לו באופן ישיר. לאזהרה מתלוות המלצות למניעת האיום או לצמצום-סיכונים מרבי בעטיו. גם השנה הופצו הנחיות לקראת חגי תשרי ליעדים הרלוונטיים. יודגש כי לא היה בידינו מידע ספציפי המתייחס לקניה. עם זאת, הועברה בקשה למקומיים בקניה, לאבטחת מוסדות ישראלים ויהודים סביב חגי תשרי, בדומה לשאר המדינות בעולם".
נראה שהמלצות הלוט"ר לא נלקחו ברצינות המתבקשת בידי הגורמים המקומיים, בין אם מדובר בממשלה או באבטחה האזרחית המתבקשת - מה שככל הנראה אפשר למחבלים להחדיר לחנות ששכרו בתוך הקניון כלי נשק ואמצעי לחימה.
יהיה מעניין לבדוק אם מה שהתרחש בווסט-גייט יכול לחזור על עצמו בקניונים ובמרכזי קניות ישראלים. זה אתגר מסוג האתגרים שאִפשר להחדיר לכנסת אקדח שיוצר במדפסת תלת-ממד.
