הפעימה השלישית של ישראל כ"ץ

את הנאום המכונן והמפורט ביותר שלו בחר שר התחבורה ישראל כ"ץ לשאת דווקא במסגרת כינוס יום התחבורה הציבורית שקיימה (יום ה', 17.10.13) עמותת תחבורה היום ומחר. כ"ץ, שבמהלך כהונתו נראה כי התעניין יותר בתשתיות הרכבות, בנמלים ובכבישים, עשה סיבוב פרסה והתייחס גם לנושאים שעליהם הוא ממעט לדבר – ליבת הפעילות של התחבורה הציבורית. "אני שר הרכבות, ושר הנת"צים ושר האוטובוסים ושר המוניות ושאר הדברים", הבהיר, "כי מי שלא עשה בזה – לא עשה בזה". בלילה שקדם לנאומו, הכין כ"ץ "רשימה של דברים שבוצעו בהנחייתי ובפיקוחי בארבע השנים בהן הייתי שר תחבורה". רבים מהם לא היו קודם שהתמנה וחלקם קודמו והגיעו לכלל ביצוע לאחר שפעל להסרת החסמים. הבמה שניתנה לו אפשרה לו גם להגיב למקצת ההאשמות הקשות (והמוצדקות) שהטיח במשרדו מבקר המדינה בדוח שעסק באגד, בדן, בארגון-מחדש בגוש-דן, ברכבת ישראל, ברכבת הקלה ובניהול התחבורה הציבורית בירושלים.

פעימה שלישית ב-2014

בין היתר, גילה כ"ץ כי הפעימה השלישית בארגון-מחדש בגוש-דן אמורה להתרחש ב-2014. הוא לא נקב בתאריך מדויק. כזכור מועד ביצוע הפעימה השלישית, היה אמור במקור להיות ב-1.1.2012. בדוח המבקר נאמר כי עדיין לא נקבע וטרם הוחל בתכנונה. פעימה זו, שהפעם תתוכנן בידי חברת נת"ע אליה הועברה האחריות לתכנון באוקטובר 2011, כוללת שינוי בקווים המטרופוליניים המקשרים בין הגושים העירוניים במטרופולין וגוש הערים המרכזי. הקווים נעים לרוב על צירים ראשיים במסלול ישר ככל האפשר. במשרד התחבורה תלו בתחילה את הפעימה השלישית בהפעלת קווי המתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים). אולם זו אמורה לפעול על-פי התוכנית רק בשנת 2018. מבקר המדינה קובע כי הנימוק שנתן משרד התחבורה לדחיית הפעימה השלישית אינו מספק, ונראה שהשר כ"ץ הפנים זאת. כ"ץ אומר כי הוא מקבל את דברי המבקר, אך בד-בבד מדגיש כי סך הכל עכשיו טוב יותר מאשר היה קודם. לדבריו, יש עלייה באחוז המשתמשים לאחר שבשנים שקדמו לארגון-מחדש הייתה ירידה מתמדת באחוז המשתמשים לכדי 18% משתמשים לעומת 30% משתמשים במטרופולינים הגדולים בעולם. כ"ץ: "כל אחוז משמעותי. השקת הרפורמה מבחינה הסברתית וארגונית הייתה לקויה והעברתי את הטיפול לחברה אחרת. הרפורמה הייתה תקועה 10 שנים עד שהגעתי. תפקידי להיות מומחה למומחים. היה צריך להוציא לדרך את התוכנית. זה לא היה קל, כי התח"צ בגוש-דן בנויה טלאי על טלאי. אני רואה בחיוב את התיקונים שעשו תוך כדי. עכשיו עושים בדיקה מקפת. בסקר שביעות רצון שנערך בקרב 4,000 משתמשים 50% אמרו שהמצב השתפר ו-20% אמרו שלא. בתוך פחות מחודש אקבל תוצאות של שאלון שנערך בקרב 230 אלף משתמשים. הסקר הזה יפורסם בשקיפות. פונים אלי ראשי רשויות מגבול ראשון לציון-נס ציונה ומרחובות שדורשים להיכלל ברפורמה. זה זול יותר ומקבלים נסיעת מעבר ב-90 דקות. ראשי ערים יודעים מה טוב להן".

הנה עוד כמה נושאים אליהם התייחס שר התחבורה בנאומו:

• הרכבת הקלה בירושלים - הכל הרוויחו מהבוררות בכל פעם שהפרויקט נדחה. העבודה הושלמה. חל שיפור תוך כדי תנועה - הוספת מסלולים נוספים בירושלים, כי החלטנו ותקצבנו.

• המטרונית – עלינו לוודא את השלמת הביצוע. המצב רחוק מלהיות ביצוע אופטימלי. המבחן יהיה לשפר, לייצב ולהביא את המטרונית למטרות שנקבעו.

• נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) - נת"ץ נתניה-ת"א השיג תוצאות טובות. יהיה נת"ץ בין ראשל"צ לחולון. אני מגבה את הרחבת איילון לכיוון דרום ואת הנת"ץ צפונה בשוליים. זה לא מושלם (קריאת ביניים: "צריך עוד אוטובוסים"). אגף תחבורה ציבורית הוסיף נסיעות בתחבורה הציבורית ופועל לעבות אותן ולפרסם. אני בוחן אם הנתיב בשל להיות רק נת"ץ. יש בעיה בוולפסון ששם זה הופך להיות שני נתיבים [ראו הרחבה במסגרת]. כביש 4 הורחב. (מנכ"ל ארגון 15 דקות גיל יעקב: "אבל בוטל הנת"ץ!"). גם התחבורה הציבורית נהנית מזה שהכביש הורחב.

• בלי נתיבי תחבורה ציבורית זמינים ופתוחים במרכזי הערים אין אפשרות לקיים תחבורה ציבורית הולמת. אתה יכול להביא את האוטובוס המשוכלל ביותר בתקן יורו 6 ולא ביורו 5, לסדר נגישות לכבדי ראייה וכריזה ללקויי שמיעה, לארגן מעברים ופיקוח טוב – אם אין נת"צים פתוחים האוטובוסים לא זזים ותקועים בפקקים. כל ראש עירייה חייב לתת עדיפות לנת"צים ויהי מה. צריך לעשות אותם עם כל שיקולי הבטיחות האפשריים. אנחנו מקדמים חוק להסמכת העיריות לאכיפה אלקטרונית בנת"צים. המשטרה הסכימה לכך אחרי הרבה זמן. הקנסות יילכו לעיריות. הצענו לכל העיריות בגוש-דן מפה של נת"צים לקדם ולהקים, והכל יהיה על חשבוננו. הנתיב המהיר בתל אביב מוצלח, ואנחנו מתכוונים להקים עוד נתיבים מהירים בכניסות לערים.

• רכבות כבדות – יש פיתוח אדיר בקו ירושלים-תל אביב דרך נתב"ג. תהיה רכבת שתיסע ב-28 דקות. לרכבת הזאת בטוח שיעלו! [לגבי רכבות אחרות עולים ספקות האם מספר הנוסעים המועט הצפוי מצדיק את הקמתן]. הכל תקועים בפקק לירושלים. אין אפילו שוליים. אף אמצעי לא יישאר מיותם.

• תהיה מסילה חשמלית לאורך כביש 531 מכפר סבא לכביש החוף. אנו מבצעים קידום תכנון וביצוע למסילה המזרחית מלוד עד חדרה והלאה, שיוריד את העומס ממסילת החוף.
  ב-22 בדצמבר צפויה להיפתח תחנת רכבת בשדרות. (נורית, תושבת שדרות בקריאת ביניים: "תודה על הרכבת, אבל הקו הפנימי שלנו נבנה בצורה סיבובית ולא יעילה"). אני מודע לפריפריה ואנחנו מחברים אותה למרכז כדי שאנשים יוכלו לגור בצורה מכובדת. ביקרתי במכללת ספיר. יש שם תחנה שנמצאת 800-700 מ' מהמכללה. הוריתי לסלול שביל להולכי רגל ושביל לאופניים כדי שאפשר יהיה להגיע לתחנה. אין טעם לתחנה אם אין נגישות אליה.
  ברכבת בוצעה רפורמה לא פשוטה בגלל מספר מצומצם של ועדים ששולטים על השאלטרים. יש מגמת שיפור ברורה. הרכבת היא זו שעכשיו מנהלת ונטפל שההנהלה תוכל לנהל ויתאפשר פיתוח וכדומה. כל פעם שומעים על איזה עווית בדרך. זה דבר ברור בארגון כל כך גדול עם הרגלים מקובעים ולא טובים. אנשים כמעט נשרפו בקרונות כתוצאה מהפעלה ומתחזוקה לקויות. בעניין הזה נקטתי בקו ברור מאוד – הצבתי אולטימטום, שאם לא ייחתם הסכם בטיחות אנחנו ניאלץ לסגור את הרכבת. לא ניתן לסכן את האנשים. לשמחתי נחתם ההסכם, ממומש ומבוצע. זה עדיין לא הושלם ב-100%; זה דברים שלא עשו במשך עשרות שנים. עד ינואר, חברה בינלאומית תתחזק 30% ברכבת. זה תחרות ושיפור. זה עוד לא אומר שאין תקלות. אחוז השימוש בהעברת מטענים ברכבת הוא 8% - נמוך מאוד ביחס לעולם ואנחנו פועלים ליותר.

• הסעת המונים באוטובוסים רבי-קיבולת (BRT) - בקרוב יהיה קו מהיר על תוואי הרכבת הקלה מכפר סבא לתל אביב. בשבועות הקרובים גם ה-BRT בנתניה גם כן ייצא לדרכו (בקרב פקידי משרד התחבורה רווחת ההערכה שזה יקרה לקראת הקיץ - במאי-יוני. ברעננה צפוי הפרויקט להתחיל בינואר-פברואר 2014 -רק ברחוב ירושלים. לפי התכנון, בסוף שנת 2015 יוחל בתכנון השלבים הנוספים לאורך רחוב אחוזה, למעט קטע קצר במרכז העיר, ע.י.). יש כוונה להרחיב את ה-BRT לבאר שבע, לשפלה ולאזורים נוספים. 60% מתקציב התחבור מופנה לתחבורה ציבורית. אנו נותנים לזה עדיפות ברורה, ואף פרויקט לא תקוע בגלל תקציב, גם לא ה-BRT. זה מסורבל ומסובך אבל חשוב, ואני רואה בזה אתגר.

• הרכבת הקלה בגוש-דן – היו שם טעויות, אבל אחרי למעלה מארבעים שנה שרק דיברו העבודות יצאו לדרך בספטמבר שעבר. אני בטוח שהניהול שלה יהיה מצוין. הלו"ז לשנת 2017 היה לא ריאלי. הנחיתי את היו"ר המנוסה שבונה צוות רציני להגיש בתוך שלושה חודשים תוכנית ברורה לגבי הקו האדום – מה האומדן ומה הלו"ז ואני מצפה לקיצור לוח הזמנים.

• פעם צרפת באה אלינו והציעה לנו לבנות מטרו אבל סירבנו. היום אנחנו מוכנים לשיתוף של ממשלות זרות, כי אנחנו רואים בזה פרויקט לאומי למען הדורות הבאים. מדובר בסכומים גבוהים מאוד וצריך למצוא שיטות מימון וגורמים מקצועיים שיש להם ניסיון בעולם כדי לבצע את זה.
  הכי קל לא לעשות. פקידי האוצר מאושרים מזה, כי באותה הרשאה לא מבוצעים פרויקטים. אברהם שפירא כינה את זה בזמנו "קלייפל" - קפלים בתקציב שאינם מנוצלים ואפשר לשחק בהם. זה הכי חמור, כי הכסף שוכב ולא משנים את היעוד שלו. השאיפה היא לכמה שיותר רכבות שיעברו מתחת לפני הקרקע כדי שמעליה אפשר יהיה לבנות איפה שאפשר ולתקצב את מימון הקווים שיעברו מתחת. אנחנו במגעים מול רשות מקרקעי ישראל בעניין ההשבחה וניצול של הקרקע כדי לבנות מעל.
  נקים עוד שני קווים נוספים של הרכבת הקלה. לפחות את הירוק והסגול. אי-אפשר רק קו אחד.

• תעריפים – חייבים להוזיל את תעריפי הנסיעה בכמה קווי רכבת. יש ועדה שיושבת עם משרד האוצר שבסוף הוא זה שחותם על הצ'קים, ובודקים איך - כמו שעשינו ברפורמת האוטובוסים בגוש-דן - לקבוע תעריפים שיהיה כדאי לנסוע ברכבת בייחוד לאזורים המרוחקים. אני בטוח שהתשואות האלה יקלו בעניין הזה ויהפכו את זה למשתלם. בסין למשל מסבסדים את מחירי הרכבות. כיעד, על הנסיעה הציבורית להיות זולה ככל האפשר, כי המשק מרוויח מזה שנוסעים בתחבורה ציבורית. צריך למצוא פתרונות מדורגים כדי לטפל במקומות החריגים. בעבר קבענו תעריפי מקסימום שלא יעלו על 45 שקלים (לנסיעה בינעירונית בודדת באוטובוס. נוסעים הנאלצים להשתמש בכמה קווים משלמים יותר, ע.י.).

• רשות ארצית לתחבורה ציבורית - יושבת ועדת איתור כדי לבחור ראש רשות לתחבורה ציבורית. לרשות יהיו 40 תקנים. היא תתחיל לעסוק לראשונה ברצינות בנושא. הנחיתי לבחור את המתאימים ביותר. זו הדרך: להקים במהירות רשות ארצית כמו רשות תעופה ארצית, ובתיאום איתה להקים במדורג רשויות מטרופוליניות. להקים רק מטרופוליניות. בלעדי רשות ארצית היה אפשר להקים רשויות מטרופוליניות רק אחרי סבך של שנים.

• עניינים שונים – אשדוד מתוכננת כעיר מודל לתחבורה ציבורית ותקבל כ-250 מיליון שקלים. לא קיצצנו למרות האילוצים התקציביים. ביצענו שיפוץ של התחנה המרכזית בבאר שבע שהופכת מסלאמס לקניון. אני מאמין שהכל מתחיל בתחנה המרכזית ונגמר בתחנה המרכזית וכל השאר קורה בדרך. צריך לשפץ את התחנות המרכזיות שייראו מודרניות ונורמליות. בירושלים צריך לוודא שבתחנה ינשמו אוויר נקי שלא מסכן ואכנס בעובי הקורה בנושא הזה. התחלנו בניסוי של אוטובוס חשמלי בתל אביב, הפעלנו שישה אוטובוסים היברידיים בחיפה, אנחנו מקדמית את האפשרות לשימוש בגז – זה דבר שצריך לבדוק בטיחותית וביטחונית. אנו פועלים להשלים את נושא השילוט הדיגיטלי בתחנות, להטמיע טכנולוגיות ותקנים באוטובוסים וברכבות, לפעול לעלייה מדלת אחורית, לסלול שבילי אופניים, להגביר את השילוב בין כלי תחבורה, להוסיף תחבורה ציבורית לישובי מיעוטים ולשפר את הנגישות והזמינות לכלל הישובים.