לירידה מן הארץ יש, מן הסתם, היסטוריה ארוכה כאורך הגלות. היא חוזרת ושבה בימים אלה אל הכותרות, בעיקר בעטיים של הישראלים שהיגרו לגרמניה בשל מצבם הכלכלי הירוד, ובשל אותם ישראלים-לשעבר שהיגרו לארה"ב ושזכו בה בפרסי נובל.
היה זה ח"כ רון נחמן, עליו השלום, מייסדה של העיר אריאל וראש-עירייתה הראשון, שראה ב"יורדים" פוטנציאל ומאגר-כוח אדיר למדינת ישראל, ההולך לאיבוד. הוא גם היה הראשון שחזה את בואו של היום הנורא, בו תעמוד המדינה בפני מציאות מאיימת, שבה תגבר הירידה מן הארץ על העלייה אליה - הן כמותית והן איכותית.
גד נחשון, עורך ה"ג'ואיש פוסט" בניו-יורק, היה האיש שהובא על-ידי נחמן בסוד העניין עוד בטרם-פורענות. בהתראות חוזרות ונשנות בפניו הוא הזהיר מפני התרחיש המאיים על מדינת ישראל, אם חלילה לא תשכיל להתמודד עימו מבעוד מועד.
התעלמות מפוטנציאל את דברי הנבואה של נחמן מפרש עתה נחשון כגישה פוזיטיבית לאותו פוטנציאל ישראלי רב-משקל, שחי ונושם כיום מחוץ לגבולות המדינה, במה שקרוי "הכפר הגלובלי". נחשון, שנדרש לסוגיה הזו בתוקף האקטואליות שלה, יוצא חוצץ כנגד מדינת ישראל על שהיא בוחרת, לדבריו, להתעלם מאותו פוטנציאל, שהצליח ליצור בה חלל דמוגרפי אדיר.
בראיון לאתר News1 קובל נחשון על המדינה "המתעלמת מהנושא ממסדית וממשלתית", משום שאינה משכילה לשים את ידה על הדופק כדי לבנות רשת-גישור מתאימה לאותו ציבור ישראלי המתגורר בתפוצות.
הוא מטעים שהוכנו, פה ושם, מחקרים עלובים בנושא, שאינם מציעים פתרון קונסטרוקטיבי. וכך ממשיך, עדיין, לנקר הספק אם בני דור שני או שלישי להורים שירדו מן הארץ עדיין נחשבים לישראלים של ממש.
לשכת-קשר נחשון קובל על שאין בכנסת שדולה לטיפול בנושא הכאוב ועל שבישראל נעדר גוף מרכזי שאמור לטפל בנושא היורדים. לצורך העניין הוא מציע את הקמתה הדחופה של "לשכת-קשר-מולדת" וקורא להקצות לה משאבים כספיים מתאימים. בד-בבד הוא קורא לאתר ישראלים שהתנחלו בארה"ב ושהפכו שם למולטי-מיליונרים, כדי שיתרמו את חלקם הפילנתרופי למדינה שעזבו.
הקמתה של שדולה פרו-ישראלית נחוצה, לדבריו, כדי לאזן בכך את השדולה היהודית המצטמקת מעבר לים. ההצטמקות הפילנתרופית כשלעצמה מרמזת, לדעת נחשון, על דעיכה הולכת וגוברת של הזהות היהודית. בין היתר היא גורמת לחיסול הממסד היהודי ולפגיעה חמורה בקרנות התרבות.
כך או אחרת מציע נחשון לקחת דוגמה ממדינות אחרות, דוגמת מקסיקו ו
קוריאה הדרומית, שאף שלא נשקפת להן סכנת-הכחדה - הן מיטיבות לשמור על קשר הדוק עם אזרחיהן החיים מחוץ לגבולות-מדינתם.
