סנאטורים וצירי בית הנבחרים בוושינגטון מקבלים פניות נואשות ממנהיגי סעודיה ומדינות המפרץ הרואים בעוצמה האמריקנית את ביטוח החיים שלהם. המנהיגים חרדים מהשלכות קטלניות של הכרסום הדרמטי בכוח ההרתעה האמריקני, המאפיין את הידברות וושינגטון עם טהרן. הם נדהמים מנסיגת ארה"ב מבסיסי הטרור האיסלאמי המקרבת את הטרור האיסלאמי לאדמת ארה"ב.
ריאד חוששת שארה"ב מתרשמת מחיוכי הנשיא האירני, רוחאני, ומתעלמת מתקדימי ההטעיה, ההונאה והפרת-התחייבויות שלו.
ב-11 באוקטובר כתב אמיר טהארי, בעל טור יוקרתי ביומון הסעודי, א-שארק אל-אווסאט, המקורב להנהגה הסעודית: "ההנהגה האירנית נוקטת בתכסיסי רמייה
[קישור] נגד אויבים מבית ומחוץ. לדוגמה, ה'טאקייה' מאפשרת למוסלמי להסתיר זהות ודעות כדי להונות את אויביו. ה'קיטמאן' מאפשרת התחזות, העמדת פנים והסתרת כוונות. ה'דו-פאלו' מאפשרת הטעיה על-ידי שימוש במילים דו-משמעיות".
ריאד ערה לעובדה שסעודיה ומפיקות הנפט הערביות במפרץ - ולא ישראל - יהיו המטרה המרכזית של אירן גרעינית שתשבש את אספקת ומחירי הנפט ותכה בכלכלת ארה"ב. היא מבינה שלאירן - בניגוד ל
קוריאה הצפונית - יעד מגלומני: השתלטות על המפרץ הפרסי והמדינות הסוניות.
ריאד משוכנעת שאירן גרעינית תביא לקריסת המשטרים הפרו-אמריקניים במפרץ באמצעי סחיטה וחתרנות, ובמיוחד באזור הנפט הסעודי, אל-חסא, בעל הרוב השיעי. היא חרדה מהרוח הגבית למרוץ החימוש הגרעיני ולטרור האיסלאמי (הממומן על-ידי ריאד כדמי-חסות) המאיים על כל משטר ערבי פרו-אמריקני.
28 שנות סנקציות בלתי מועילות אייאד אבו-שאקרא, עורך א-שארק אל-אווסאט,
כתב ב-17 באוקטובר: "הצהרות קשוחות של וושינגטון על 'קווים אדומים' לא מרשימות את מנהיגי רוסיה, סין וסוריה... אובמה מתנהג בשוק המזרח תיכוני כסוחר קטן ולא כיו"ר חברת-על...".
אמיר טהארי, הנקרא על-ידי מעצבי מדיניות במערב,
הזהיר ב-4 באוקטובר: "התרעות טרור מדירות רגלי אמריקנים מ-40 מדינות בעולם. המשך הנסיגה האמריקנית תזניק את מספר המדינות... משטרים אלימים - כגון אירן - חודרים לוואקום שמותירה ארה"ב...".
ריאד יודעת שאירן גרעינית תעניק רוח-גבית ל'צונאמי הערבי', שאינו מהווה מעבר לדמוקרטיה אלא מתסיס את האלימות. היא מכירה בכך שמשחק-שסיכומו-אפס אינו מתקיים בעולם הערבי בין דמוקרטיה לבין דיקטטורה, אלא בין רודנים נתמכי-צבא לבין רודנים טרוריסטים אנטי-אמריקניים. אירן גרעינית תכריע את המערכה לטובת הרודנים האנטי-אמריקניים.
ריאד תוהה האם ארה"ב מתעלמת מהעובדה ש-28 שנות סנקציות, לחץ ומלחמת סייבר לא הסיטו את אירן מהחתירה לגרעין
[קישור]; ש-60 שנות סנקציות וחרם נגד קוריאה הצפונית הביאו לקוריאה צפונית גרעינית; שסנקציות וההידברות העניקו לטהרן יותר זמן להתגרענות; שסנקציות הורסות את הכלכלה האירנית אך לא שורטות את מאמץ הגרעין האירני; שהאופציה הצבאית - ולא הכלכלית והדיפלומטית - הביאה לשחרור כווית ב-1991 ולעצמאות המחוזות לשעבר של יוגוסלביה בין 1991 ל-1995. האם ארה"ב תלמד מההיסטוריה על-ידי הימנעות מ-או חזרה על - שגיאות העבר?
