תורת המיתרים גורסת שהיקום עשוי מעשרה ממדים. ואם כך שפר עליי מזלי, כי היקום שלי עשוי מ-32 ממדים: 22 אותיות, שבעה תווים, אמונה, אהבה, ושנאת אכזריות (קפה הוא רק רבע ממד). ומה עם חסד? ובכן, חסד אינו ממד בפני עצמו אלא מהות על-ממדית. שהרי ממד הוא כוח היודע להשפיע על המציאות - אך לא לשנות את חוקיה. חסד, לעומת זאת, ולוּ זעיר כמו להתעניין בשלומו של אדם בודד, משפיע לא רק על המציאות הנגלית אלא גם על זו שמעבר לה - וכדי לעשות זאת הוא צריך לפלח את כל הממדים שמהם מוּכְלָב העולם במהירות גבוהה משל האור. בכך הוא משנה את כללי המשחק. אך הפיזיקה מתעלמת מהחסד, אולי משום שהקוורקים שלו זעירים וחשאיים כגללים של חתול.
טיפה זרוחה אחת של חסד, אמונה או אהבה לא זיהיתי בסרט הממגנט שעשה דורון צברי על
דודו טופז. מלך הבידור החולני - כן, עד היום לא קם לטופז יורש, וגם לא יקום באופק הקרוב - דיבר אומנם בגילוי לב על רצונו הנואש "להתעורר בבוקר עם מישהי שאני אוהב", אך נפשו הילדותית, המלאה בעצמה ולכן ריקה, הדפה כל הזדמנות לקשר משמעותי. "אני מיליונר, בדולרים, אז אין שום סיבה שזה לא יקרה", הכריז. אך למרבה האירוניה, אפילו המובטל שלמה מאוֹפקים, שטופז הפגיז אותו במתנות והחזיר לו את עבודתו, אפילו המובטל שלמה נהנֶה, כך נראה, מאהבת אשתו החייכנית. ואילו דודו, ששכרו השתרע על שש-שבע ספרות; דודו עם הפנטהאוס, הג'יפ והכריזמה-אפיל שגרמה לכל בחורה (במיוחד ממוצא מרוקני) לרצות להתחתן איתו; דודו המשכשך רגליים על גג הפנטזיה, נראָה ליד שלמה המובטל, אדם עם אור נוגה בעיניים - כקבצן. קבצן שחצן ואומלל של אהבה.
'מלך הרייטינג' הוא תעודה מזעזעת כי היא מראה את הנפילה צעד אחר צעד. אותה ריקנות שדחפה את האיש לבלוס אהבת קהל ולרדוף אחר כל צל חָטוּב מזדמן - גברה עליו לבסוף והוא קרס לתוכה. במונחים של מרטין בובר, מה שהרג את טופז הוא חוסר יכולתו להתפתח מקשרֵי אני-לז, הרואים בזולת כלי למילוי צרכינו, לקשרֵי אני-אתה עמוקים המבוססים על אמפתיה. דומה שאפילו כלפי ילדיו (הפרועים להחריד, כך נראה) לא חש אמפתיה.
הבמאי צברי ליווה את טופז שָנִים, והצופה ליווה אותו שעתיים, שבמהלכן הבשילה הדרמה: נרקומן הרייטינג השמין, הזדקן, והחל להאמין בסיסמאות הציניות שלו על נישואים ("נישואים, התאבדות, מה כבר ההבדל") ואהבה ("סתם משיכה פיזית בצירוף חרדת נטישה"). כל הקלישאות נטפלו לטופז: ליצן עצוב, עשיר עני. ייתכן שאמונה הייתה עשויה להציל את נפשו מהמרה השחורה, אך הוא לא בחר בה. אפילו הגויאבות המרקיבות בחורשה, המתעלסות עם הלילה, נראות לי בודדות פחות ממנו.