הדעות לגבי הסרט החדש של אלן חלוקות. מבחינתי כל סרט שלו משחד אותי לגבי יוצרו. אני אוהבת את אמירותיו האנושיות והחברתיות, המושמות בפי הדמויות, את האתרים בהם הוא מצלם. את בחירת שחקניו, ובפרט את הדמויות הנשיות שבהם. וודי אלן בעיניי הוא לא רק שחקן, במאי, תסריטאי מן המצוינים שידע הקולנוע, הוא בעיניי מותג, אשר גם אלה שלא אוהבים את היהודי שבו, את כיעורו הפיזי, את הרומנטיות והאירוניה שבסרטיו, אינם יכולים להתעלם מכישוריו.
לגבי הסרט החדש, שעוסק במספר תובנות על החיים, בחר הפעם אלן את ניו-יורק וסאן פרנסיסקו, כמקומות לצילומיו היפים. מקומות מטפוריים, האחד - ניו-יורק ובפרט השדרה החמישית, משליך על מצב אקו-סוציולוגי של המעמד העשיר, האלגנטי, החומרי של החלום האמריקני, המתבטא בבית מהודר, מעוטר בחפצי אמנות יקרים, במסעדות יוקרתיות, בתכשיטים יקרים, במכוניות פאר, ולמעשה ברדידות נפש, ואמות מוסר ירודות. לזה מצטרפת האישה התלותית, שאינה חייבת לעבוד, אלא רק להיות יפה, מטופחת ומארחת לבושה במותגים. בעלה ממלא את כל מחסורה, מפנק אותה, מצד אחד, אך בוגד בה עם נשים אחרות. חיי שקר הם חיים שניהם, הוא ועסקיו המפוברקים, והיא בהתעלמות גמורה ממעשיו ומבגידותיו. אגדת הנסיכה הקסומה על העדשה. יסמין, היא קייט בלנשט, במשחקה המצוין.
העיר השנייה בסרט היא סאן פרנסיסקו היפה -מסמלת אותה אחותה הגרושה, סגולי הוקינס שמתגוררת שם - אישה עובדת לפרנסתה ומגדלת שני בנים. היא למעשה מייצגת עם הגרוש שלה את הסקטור של החיים הבלתי זוהרים. אורזת קופסאות בסופר. ובעלה אף הוא שיפוצניק, בנאי, למעשה לוזר, לא מצליחן.
שם הסרט העלה בי אסוציאציה לגבי הדם הכחול, דם האצולה החדשה באמריקה. אחרי שהמצב של הזוג העשיר התדרדר, הכחול הופך בעיניי למשהו חולני, דיכאון, או עצב, מעין גווייה מהלכת, יסמין מדברת אל עצמה, לוקחת כדורי הרגעה בכמויות, כדי לשרוד (בעלה התאבד בכלא).
סאן פרנסיסקו היא עיר כיפית, של בילויי הרגע, סקס, לבוש זרוק, לא מדגישה את ההבדלים בין האוכלוסיה השונה. כפי שהיא מצטיירת בשדרה החמישית.
המרכיב הנוסף בסרט הוא האמון. זה מתבטא בקשר של האנשים, האחות מניו-יורק העשירה לא שמחה לביקור אחותה מקליפורניה ביחד עם בעלה. גם בני הזוג אין ביחסיהם אמת. לזוג העשיר יש בן שעזב את לימודיו, כי לבסוף הבין שאביו נוכל החי על חשבון כספי ציבור, ואמו בצר לה הסגירה את בעלה לידי ה-FBI עד שהוכנס לכלא ולבסוף תלה עצמו.
גם אצל הזוג בקליפורניה אין אמת ואמון. האחות חלשת אופי ומושפעת מדברי אחותה, שאומרת לה כל הזמן דברים שליליים על בן זוגה העומד להינשא לה. הוא עצמו אלים, שתיין וחובר לחבורה של לוזרים, בדיוק כמו בעלה הראשון. היא פוגשת במסיבה גבר נשוי שלא מצהיר על כך, ובכך מרומה ומרמה את עצמה שהוא מתאים לה לחיים משותפים. והשיא הוא הפסדה שמציגה יסמין לגבר המוצלח, אותו היא פוגשת במסיבה. היא מציגה את עצמה באור חיובי. אלמנה ללא ילדים, מעצבת מוכשרת, בעלת רמה כלכלית, בגדים ותכשיטים, הראויה להיות אשתו של המצליחן, העומד לחיות מספר שנים בווינה היפה, ואחר-כך לחזור לביתו המפואר בקליפורניה ולרוץ לפוליטיקה.
יסמין חיה בעולם של הזיה ובדיה. החיים האמיתיים מתרחשים בדמיונה בלבד. לאחר התרסקותה הכלכלית והאישית, היא מלאת כעס ותסכול. נוסעת לפתוח בחיים חדשים במקום אחר, אך אינה מסוגלת להתמודד עם המציאות הקיומית הקשה. ולסוף נוחלת מפלה פעם נוספת בחייה.
הסרט מתכתב עם המחזה של טנסי ויליאם "חשמלית ושמה תשוקה", ואף עם סרטו המצוין של איליה קאזאן, בכיכובם של מרלו ברנדו ווויאן ליי.
