שלשום נפגשו אריה דרעי ואלי ישי בלשכתו של דרעי בכנסת. בשבוע הבא מציינת שס שלושים לפטירתו של הרב עובדיה יוסף. המפלגה מגיעה למועד לא מפולגת אבל מסוכסכת. לאחר שהשפיל את יו"ר שס המודח בטקס שחתם את שבעת ימי האבל על מנהיגה הרוחני של המפלגה, לאחר שמנע מישי להשתתף בעצרת הזיכרון ביישוב שערי-תקווה שבשומרון, לאחר שתקף את ישי בשבוע שעבר בתוכנית 'פגוש את העיתונות' - אריה דרעי פועל לאחות את הקרע ולו למראית עין. ישי טען, לשם נימוס, שהפגישה הייתה טובה, אך את האוויר בחדר אפשר היה לחתוך בסכין. דרעי לא הציע לישי הצעה מעשית כלשהי ורק ביקש להמשיך לעבוד יחד. ישי השיב - "מעשיך יקרבוך, מעשיך ירחקוך". כלומר, הדבר בידיו של דרעי, ובינתיים הוא פועל להרחיק יותר מאשר לקרב. "המצב הזמני הוא הכי קבוע", אמר ח"כ משס שנמנה עם היושבים על הגדר - מאלה שאינם מתלהבים מהנהגתו של דרעי ("כי הוא מחליט לבד, כי אצלו זה אני ואפסי עוד") ומאידך-גיסא לא נמנים עם נאמניו של אלי ישי. כשהוא מתנסח בזהירות רבה הבהיר הח"כ שאין מי שיוביל כרגע את המהלך הנגדי במפלגה. "לא נמריא, נמשיך באופוזיציה. לדעתי לא יהיה כאן מרד. גודל המכה יתברר בבחירות הבאות". פעילי שטח לוחצים על אלי ישי. חלקם משום שדרעי הוציא אותם מהמשחק בבחירות המוניציפליות. שס לא יצאה מהמערכה במיטבה. החילונים בירושלים הגיעו במספרים נמוכים, אומרים בסיעה, אז זה לא ברקת שניצח, זה דרעי שהפסיד כי הלך עם המועמד הלא נכון. באלעד הפסידה שס את ראשות העיר לישראל פרוש מיהדות התורה. בבית-שמש ניצח מועמד המפלגה, ראש העיר המכהן משה אבוטבול, אבל הוא לא בדיוק מזוהה עם דרעי. אריה דרעי ואלי ישי, כל אחד והקיצוניות שלו. דרעי רגיל לכופף את כללי המשחק לטובתו כשהוא טורף את כל העומד בדרכו. כיאה לאריה. ישי לעומתו מתמכר לצמחונות. מבקש לפעול בכפפות לבנות. לא ללכלך את הידיים. כשיוצא לך שם של טורף, לעתים הדבר עלול גם להפריע. במערכת הפוליטית חוששים מדרעי וראשון החוששים הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. החשש מברית דרעי-ליברמן היה מהשיקולים העיקריים שהובילו את נתניהו לאיחוד עם ישראל ביתנו לפני הבחירות, איחוד שהתגלה כמחדל אלקטורלי ענק. החשש מדרעי שיחק גם במו"מ להרכבת הקואליציה. אבל כשאתה צמחוני - התומכים שלך שמצפים לטרף פוליטי לא יחכו לנצח. דרעי חושש מישי אבל ישי מתמהמה. הוא לא נכנע אבל גם לא פועל. לא מניף את נס המרד. ישי מחפש תירוץ ציבורי הולם. אם יפלג כרגע את הסיעה, הוא חושש, תצטייר כל פעולה שינקוט כנקמה אישית. כי הדיחו אותו, כי אכלו לו, כי שתו לו, כי השפילו אותו בטקס סיום השבעה. והוא היה רוצה סיבה ציבורית הולמת. אז יוכל לפעול. בינתיים הוא בוחר בשב ואל תעשה. דרעי לעומתו לא מחכה. בינתיים הרכיב את מועצת חכמי התורה של שס שבה אין דריסת רגל לאלי ישי. הרב שלום כהן שפעל להדחתו של ישי, הרב דוד יוסף שצורף זה עתה למועצה, הרבנים מאיה ובעדני שהשלימו בשתיקה עם חילופי גברי בצמרת המפלגה. הרב שלמה עמאר נשאר בחוץ. בשס מחכים לסיום השלושים בשבוע הבא. מחכים לראות אם דרעי ייתן לישי מקום וכיצד יגיב ישי אם לא. ערוץ הכנסת ערך בשבוע שעבר סקר שנותן לישי יתרון על דרעי. 12-13 מנדטים לשס בהנהגתו לעומת 10 בהנהגתו של דרעי. סביר להניח שמדובר במחאתו של בוחר שס נגד המצב הקיים ולאו-דווקא בגעגועיו לישי. אבל מחאה צריכה כתובת. ובכל מקרה אי-אפשר להוביל מחאה פוליטית בכפפות לבנות.