ממשלת ישראל שאימצה מחדש את מדיניות הדיאלוג הדיפלומטי הישיר עם הרשות הפלשתינית, מקפידה על המשך שיתוף הפעולה הביטחוני עם הרשות וממשיכה לתמוך במערכות הכלכלה שלה בציפייה להסדר של קבע. במקביל, נראה כי ראשי הרש"פ נוקטים שיח שונה שנועד לקעקע ולחסום הישגים אפשריים של המשא-ומתן עם ממשלת ישראל, על-ידי טיפוח "ההתנגדות העממית" ביהודה ושומרון.
"ההתנגדות העממית" מהווה דרך פעולה מרכזית המיושמת בשטח, והיא משולבת במאבק המדיני, הכלכלי, ההסברתי והמשפטי שממשיכה הרשות הפלשתינית לנהל נגד ישראל. בראייתם של הרש"פ ושל פת"ח, יישום האסטרטגיה של "ההתנגדות העממית" יוצר ביחסי הפלשתינים עם ישראל מתח תמידי מבוקר ונשלט שבאמצעותו ניתן להפעיל לחצים על ישראל בהיקף ובמינון התואמים את ההתפתחויות ביחסים אלה - לחצים הנתפסים כלגיטימיים על-ידי הקהילה הבינלאומית. בו בזמן, באמצעות "ההתנגדות העממית", מציבים הרש"פ ופת"ח חלופה קבילה על הציבור הפלשתיני לתפיסת ההתנגדות המזוינת של חמאס, שלדעתם אינה מועילה לשלב הנוכחי של המאבק הפלשתיני נגד ישראל.
חרף דימויה כבעלת גוון פוליטי, "ההתנגדות העממית" אינה מחאה שקטה ונטולת אלימות כפי שטוענים ברש"פ. שכן, במסגרתה נעשה שימוש מאסיבי באלימות תוך שימוש באמצעי לחימה "קרים", תוך שימת דגש על יידוי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה וביצוע של סוגי פיגועים אחרים, כגון דקירה או דריסה של כוחות הביטחון הישראלים ונגד אזרחים. פיגועים אלה גורמים להרוגים ולפצועים הן בקרב אזרחים וחיילים ישראלים והן בקרב מחוללי האלימות בצד הפלשתיני. רק בימים אלה, רצח מסתנן מג'נין בדם קר את החייל עדן אטיאס הי"ד באוטובוס בעפולה, בטענה כי עשה זאת כנקמה על כך שקרוביו מרצים עונשי מאסר על רצח ישראלים.
לפי נתונים של שירות הביטחון הכללי, השימוש באמצעי לחימה "קרים" בא לידי ביטוי בחודש שעבר ב-131 פיגועים ביהודה ושומרון ובירושלים, מתוכם השלכת 116 בקבוקי תבערה, הנחתם של 10 מטענים, שני מקרים של דריסה ותקרית של ירי בנשק קל, וניכרת עלייה במגמה של ניסיונות חטיפה של חיילים ואזרחים ישראלים.
ועידת בלעין הבינלאומית כדי לרתום גופים בינלאומיים לסוג זה של מאבק בסגנון "ההתנגדות העממית", מתקיימת מדי שנה "ועידת בלעין".
העיירה בלעין בת 1800 התושבים נתונה בשליטה אזרחית של הרש"פ וגובלת עם גדר ההפרדה ועם שטחים שבשליטת ישראל. מאז ינואר 2005 הפכה בלעין מוקד לפעילות של הסתה מתמשכת נגד ישראל. מצידה הישראלי של הגדר מפגינים מדי יום שישי פעילי שמאל, אנרכיסטים ואוהדי ארגון "סולידריות" הבינלאומי. ואילו מעבר לגדר נערכת מזה מספר שנים ועידת בלעין הבינלאומית, שמטרתה העיקרית לשפר ולחזק את הכלים לשיתוף פעולה בין הגורמים השונים הנוטלים חלק ב"התנגדות העממית" כגון אמצעי תקשורת, מקבלי החלטות פלשתינים וגורמים ישראלים וזרים, ביניהם קונסול בריטניה בירושלים סר וינסנט פין.
בוועידת בלעין השמינית שהתקיימה בחודש שעבר בלטו ראמי חמדאללה ראש הממשלה הפלשתיני ומחמוד אלעאלול וג'מל מחיסן, שהם מבכירי ארגון פת"ח. בהודעת הסיכום של הוועידה הוכרז כי פעילות "ההתנגדות העממית" תורחב. כמו-כן קראה הוועידה להשלים את ההכנות להצטרפות לארגונים בינלאומיים ובמיוחד לבית הדין הפלילי בהאג וכן להרחבת פעילות החרמת-ישראל בעולם. יתר על כן, כדי להדגיש את אופייה הכל-פלשתיני של "ההתנגדות העממית", ולא רק את אופייה המקומי הפרובינציאלי של בלעין, הוחלט כי החל מ-2014 תיקָרא הוועידה "ועידת פלשתין הבינלאומית של ההתנגדות העממית" במקום "ועידת בלעין".
עבדאללה אבו-רחמה, ממובילי הפעילות של "ההתנגדות העממית", טוען כי משתתפי הוועידה אינם תלויים בשום סדר יום מדיני חיצוני, וכי כל עוד נמשך הכיבוש, יש להמשיך ב"התנגדות העממית" בלי להתחשב בלחצים מסביב, קרי גם בעת שמתקיים המו"מ המדיני. הממשלה הפלשתינית בירכה בישיבתה השבועית את ועידת בלעין וקראה לשרים ולכל הפלשתינים להשתתף בה.
נראה כי שגרירים וקונסולים מתייחסים בהבנה ובסלחנות להסתה, עוצמים עיניהם למרבית תוצאותיה של "ההתנגדות העממית" בשטחי יהודה ושומרון ואינם נוקטים שום צעד לעצירת כספי הסיוע שמזרימים ל"התנגדות העממית" ארגונים אירופיים.
האם משלם המיסים הגרמני יודע? מצב דומה מתרחש בגבולנו עם רצועת עזה. מנהרת הטרור שחיברה בין עזה לקיבוץ עין השלושה נבנתה כולה מבטון וברזל. לפי הערכות צה"ל, השתמש חמאס בכ-25 אלף לוחות בטון במשקל כולל של 800 טונות.
ברצועת עזה אין כיום אפשרות עצמית לייצור עצמי של בטון וברזל לבנין. אומנם חלק מחומרים אלה הגיע ממקורות במצרים, אולם יש להניח כי חלק הארי של המלט, הברזל והציוד הנלווה הגיע מישראל. זו נאלצה להתיר את ייצואם לעזה, בשל הלחצים המתמשכים של ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, כגון "גישה", "אמנסטי אינטרנשיונל", "רופאים ללא גבולות" וארגונים פוליטיים נוספים המגנים את ישראל על כך שהציבה הגבלות על העברת חומרי-בניין משטחה לעזה.
עמותת "גישה" הדואגת לתנועה חופשית של תושבים מהרצועה לשטחי ישראל ולמעבר של סטודנטים מעזה ליהודה ושומרון גורסת מזה כשלוש שנים כי האיסור על הכנסת חומרי-בנייה דרדר את אוכלוסית הרצועה לעוני, לאבטלה ולתלות בסוכנויות הסעד. ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" קרא אף הוא לפני כשלוש שנים לראש ממשלת ישראל
בנימין נתניהו ולנשיא ארצות-הברית
ברק אובמה לפעול להסרת המצור על עזה ולהתיר העברה של סוגי סחורות שונים.
יוצא אפוא שארגונים שמטרתם להילחם בעוני, להבטיח מזון לתושבי עזה, ולכונן שלום, חירות, דמוקרטיה ושמירה על זכויות אדם, דאגו ליבוא של חומרי בנין לרצועת עזה שישמשו לבנייתם של בתי ספר, מתקנים רפואיים ובתים לתושבים, אך הפכו בפעילותם זו לספקי חומרים חיוניים לתעשיית מנהרות הטרור לארגון חמאס.
ישראל מתירה במוצהר מעבר של מוצרים שונים לעזה, להוציא נשק, תחמושת וחומרים לתעשיה הצבאית. ממשלת ישראל קבעה כי היצוא של חומרי בנין לעזה ייעשה בפיקוח ישראלי, ואלה ישמשו מיזמי בנייה בפיקוח של האו"ם או של סוכנויות סיוע בינלאומיות מוכרות. בפועל הופנו חומרי הבנייה לחמאס הממשיך לבנות ולהעצים כוח ובכלל זה לאמן צבא, לפתח אמצעי לחימה לרבות שדרוג ושיפור רקטות מייצור מקומי, להצטייד בנשק שמקורו באירן ובלוב ולבנות מחפורות ומנהרות.
הארגונים האירופיים, בעיקר מגרמניה ומסקנדינביה המזרימים כספים לרצועת עזה, חוזרים וטוענים כי ישראל מנסה לכפות עונש קולקטיבי על תושבי עזה במאמציה לרסן את חמאס ההולך ומתעצם צבאית, ובכך הם מסייעים לפעילות הטרור שלו.
פרופ' ג'ראלד שטיינברג, ראש העמותה המעודדת אחריותיות ושקיפות של ארגונים לא ממשלתיים המפעילה את האתר NGO Monitor, קורא להגביר את השקיפות ביחס לכל המענקים לארגונים לא-ממשלתיים שמקורם בכספי משלם-המיסים הגרמני. הוא קורא לחשוף את כל המסמכים הקשורים לקבלת ההחלטות וההערכות, כמו גם את מעורבותם של ארגונים שותפים בהליך קבלת ההחלטות. לדעתו, יש לדרוש ממסגרות המימון לפרסם לציבור את המענקים המוצעים לפחות 60 יום לפני העברת הכסף, על-מנת לאפשר פרסום חומר רלוונטי ולעודד דיון ציבורי בנושא. כמו-כן יש להקים מנגנון עצמאי ומקצועי, ובפרט ועדת פיקוח פרלמנטרית, להערכה של המענקים לארגונים לא-ממשלתיים ולפיקוח עליהםעל-מנת להבטיח הליך הוגן. על מסגרות מימון הקשורות לממשלת גרמניה להבטיח כי ארגונים ישראלים ממלאים את חובת הדיווח שלהם על-פי חוק "חובת גילוי לגבי מי שנתמך על-ידי ישות מדינה זרה, התשע"א - 2011", לבחון מחדש של הקווים המנחים של מסגרות מימון אלו ולהעביר את המימון לפרויקטים וארגונים המקדמים את מטרותיהם המוסריות המוצהרות.
