אין חצי חידלון

בראשי מרחפים רסיסי פסוקים ושבבי זיכרון, אך הם אינם דוקרים את הקרקפת למוות. נס רפואי מרשים קצת יותר הציג בחור בשם ריי מאור, שצם מול המצלמות של אמנון לוי שמונה ימים ונותר בחיים. לפי הרפואה המערבית הוא אמור היה להתעלף ביום החמישי לכל המאוחר, אך מאור טוען שאמונתו בתורת הפראנה, שלפיה אדם יכול להיזון מהאוויר, נתנה בו כוח. לוי הבהיר כי הוא אינו מאמין בפראנה, אך ניכר שהיא מסקרנת אותו. כיוון שלוי רגיש לנושא אפליית המזרחים, לא ברור אם הוא אהד את הסגפן כהה-העור כאפליה מתקנת או שזוהי חיבת אמת. בכל אופן, חששתי שלוי יעיר כי "אשכנזים לא מסוגלים להרעיב עצמם במתכוון, משום שזיכרון המחנות ובגטאות נמצא עדיין בגֶנים שלהם". יש אנשים שכדי לצאת מהאלמוניות מוותרים על בגדיהם, אחרים מוותרים על הפרטיות ומספרים הכול על עצמם. הסגפן מאור מצא שיטה פשוטה יותר: הוא ויתר על מזון ומים. התוצאה הייתה מין קוריוז ניו-אייג'י: איש היי-טק שעינו האחת פוזלת ל"משמעות החיים", ועינו השנייה פוזלת אל 100 אלף הדולר שהובטחו לו אם יעמוד בצום. נראה כי יותר מהצום עצמו, התישו את הסגפן נציגי המערב הסקפטי, הרופא ואמנון לוי: הראשון הקיז ממנו דמים והשני הקיז ממנו מילים (דיבור, מתברר, מסוגל לגבות מהגוף חצי ליטר מים). אגב, תמהתני: אם הרופא ידע שצום מעל חמישה ימים עלול לגרום מוות, מדוע הוא שיתף פעולה עם ניסוי מסוכן של צום בן שמונה ימים? אין בי משיכה לישימון הקולינרי של הפראנה, שאינה מוצאת זיו-עונג בפסטה וביין, אם כי אני מזדהה עם הכבוד שהיא חולקת לכל יצור חי. הבעיה היא שהפראנים, כרוב הניו-אייג'ים, מתמקדים בגאולת עצמם. עוד לפני 100 שנה הכריז בריחניצ'וב, ממקימי ה'גולגולתאים', אחת החבורות הרוחניות שפעלו ברוסיה: "אני מסרב להיגאל לבדי כאשר אחרים סובלים". זאת ועוד: הפראנה מתיימרת לזרום עם הקוסמוס, אך נראית דווקא כהיפוכה של זרימה - הפרעת שליטה כפייתית על הגוף. בעיניים נורמטיביות נראית הפראנה כתורה קיצונית - אך בעיניי היא גרסת ילדים רכרוכית לרעיונות חסידיים עמוקים, ובראשם רעיון ההתפשטות מגשמיות. "רק אחת יידרש מכם: התבטלו! חדלו היות!", צידד ברדיצ'בסקי בקַדְרוּת נלהבת ב'ביטול היש'. צומות הפראנה נראים כבדיחה לעומת אידיאל ההתאיינות החסידית, אשר ברדיצ'בסקי לקח עד הקצה: הוא שאף לחידלון מוחלט, למחיקת ההוויה הרעה. הפראנים ניזונים מהאוויר, ואני ניזונה מקרני הפז האפל המתוחות בין מילה ומילה, וממיתרי החסד שנמתחים בין אדם ואדם. נראה כי תזונה זו אינה מושלמת, כי היא לא נתנה בי כוח לצפות בתחקיר המזעזע של רפי גינת על תעשיית העופות למאכל. חוששתני שמפגן הצום של חסיד הפראנה לא היה מחאה על הברבריות שנחשפה ב'כלבוטק'.