הכל מדברים על דיור בר-השגה, אך מעטים עושים משהו ממשי. אחד הבודדים הוא אילן ליאור, 58, בעליה של חברת "ESB". הוא מפתח ומשווק תבניות יציקה לדירות. לפני כשבועיים הונחה אבן פינה לפרויקט בן 17 יחידות, המשתמש בתבניות אלו, בקיבוץ נחל עוז שבנגב, מול רצועת עזה. דירה בת 120 מ"ר תעלה – שמעו שמעו – 550 אלף שקל, כולל הכל! בשלב ראשון בונים 7 בתים, באמצעות הקבלן אוהד כהן.
איך הוא עושה זאת? חלק מהתשובה הוא, שהקרקע בחינם. שיטת הייצור והבנייה הייחודית עושה את השאר. ליאור: "אני לא היזם ולא הקבלן. אני מייצר, עם מפעל קל-קר בקיבוץ עין כרמל, את התבניות לבניית הקירות, בשיטה חדישה. הייצור עולה כמעט כמו בנייה רגילה, אבל חוסכים 10% עד 12% מההשקעה (במעטפת), על-ידי חיסכון בכוח אדם. בנוסף, בשיטה זו לא קיימת הבעיה המכבידה על קבלנים רבים, עצם הקושי למצוא פועלי בניין. אל נשכח, שהבנייה בשיטה זו גם חוסכת חשמל לדיירים".
קל-קר הוא פוליסטירן מהי השיטה? האם אתה המצאת אותה? ליאור: "אחרי שעסקתי בכמה נושאים כלכליים, כולל בונצואלה, החלטתי, לפני ארבע שנים, להיכנס לענף הנדל"ן והבנייה. חיפשתי שיטה שתוזיל ותייעל את הבנייה. מצאתי, שלפני כ-30 שנה הומצאה בעולם שיטה, שבה בונים את קירות הבית לא מלבנים ובטון, אלא מפלטות בנות שלוש שכבות, שתיים של פוליסטירן ובאמצע בטון, בעובי כולל של 25 עד 28 ס"מ. מפעל הקל-קר של עין כרמל מייצר פלטות המורכבות משתי שכבות של קל-קר – הוא הוא פוליסטירן – וביניהן בטון. בעובי כולל של 26.5 ס"מ. הייצור נעשה בשיטה חדישה, בעזרת פיתוח שלנו".
מה היתרונות? ליאור: "הקיר קל יותר, מקיר לבנים רגיל, ולא יקר. מחירו לצרכן 160 שקל למ"ר, וזה רק 1.5% יקר יותר מבנייה רגילה. הקיר מבודד מפני חום וקור. פיתחנו גם שיטה לייצור התקרות".
מהי חלוקת העבודה בינך לבין הקיבוץ? ליאור: "המפעל של הקיבוץ מייצר את הלוחות. הוא רוכש מאתנו ידע, תמורת תמלוגים".
מי מייצר? מי העובדים? ליאור: "כאן הגענו ליתרון חשוב נוסף של הקירות בשיטה זו. כידוע, יש בארץ מחסור חמור בפועלי בניין, והדבר מעכב את הבנייה. הצלחנו לגייס 130 יוצאי צבא, הבונים בתים, בעיקר ביהודה ושומרון, בעבור חברת הר-כביר. כן גייסנו סטודנטים מהמכללה האקדמית בתל-חי, כדי לבנות בתי מגורים בקיבוץ סאסא".
דוברת המכללה, מיכל סירואה: "המכללה מסייעת לסטודנטים למצוא מקומות עבודה בתחומים המשיקים ללימודיהם. לא ידוע לי על סטודנטים העובדים בבנייה בסאסא, אך ייתכן שמדובר בהסכם שנעשה שלא באמצעותנו".
מדוע שסטודנטים ירצו לעבוד בבניין? ליאור: "כי זו לא בנייה בשיטה הרגילה של עבודה פיזית קשה. בונים את הקירות בשיטה מודולרית, קלה יותר, המחייבת גם תחכום מקצועי. אני מסתכל על הפועלים הצעירים ורואה, שהם נהנים מהעבודה!"
"חוזים עם חברות הר-כביר ואמנה" היכן בונים? ליאור: "הייצור הסדיר החל לפני שנתיים. עד עתה בנינו ובונים כ-300 בתים. אני מבקש להדגיש, שאנחנו מספקים את חומרי הגלם, כלומר הקירות והתקרה, ולבנייה עצמה אחראי קבלן. אחד הלקוחות הגדולים היא כאמור חברת הר-כביר, בבעלות יצחק סקאלי מאלון מורה. אמנה, תנועת ההתיישבות ביהודה ושומרון, בנתה 35 וילות בשיטה שלנו".
אבי ציטון, מנהל הרכש והלוגיסטיקה בחברת הר-כביר, אישר ל-News1, שהחברה אכן רוכשת את הקירות האמורים, והיא שבעת רצון מהמוצר ומהשירות. News1 פנה לדוד מרקוביץ, מנכ"ל חברת "אמנה" לקבלת תגובתו, אך זו לא הגיעה עד משלוח הכתבה לפרסום.
"בונים גם בסאסא, החותרים, רעננה וחדרה" בונים רק ביהודה ושומרון? ליאור: "מה פתאום! הקירות והתקרה שלנו מסייעים לבנייה בכמה קיבוצים, בראשם 44 בתים בסאסא שבגליל, כאשר היזם הוא הקיבוץ, והקבלן היא חברת ש. ברוך מכרמיאל. כן בונים בתים לשכונה קהילתית ההולכת ומוקמת בקיבוץ החותרים, ליד חיפה, בניהול חברת 'בית בקיבוץ'. השיטה מופעלת בקיבוץ נוסף".
הקבלן שמואל ברוך, הפעיל בצפון הארץ ובונה הרחבה קהילתית בסאסא, מגיב: "אנחנו אכן רוכשים את הקירות, המיוצרים בשיטה חדישה. לא מדובר ב-44 בתים, אלא ב-22 קוטג'ים דו-משפחתיים".
"בית בקיבוץ": אין לנו עסקה עם ליאור ניב תורן, מנכ"ל חברת "בית בקיבוץ", שהיא חברת הבנייה של חברת "משקי הקיבוצים", מבקש לתקן את העובדות: "אין עסקה בין 'בית בקיבוץ' לבין ESB, ליאור או מפעל הקל-קר. כ-30 משפחות בונות בתים בהרחבה קהילתית בקיבוץ החותרים, והן רכשו באופן פרטי את הקירות האמורים. המנהל ההנדסי של חברתנו, פבלו אורן, נותן להם שירותים, אך לא החברה. מסיבה זו, לא מופיע קיבוץ החותרים ברשימה הרשמית של הקיבוצים שבהם אנחנו פעילים".
האם אתם בונים גם ביישובים עירוניים? ליאור: "נחתם חוזה לשיפוץ והגדלת בניין ברעננה, בקירות שלנו, במסגרת
תמ"א 38. בנוסף, בונים בחדרה, עם הקירות שלנו, שני בנייני מגורים רגילים בני 9 קומות. היזמים הם פרטיים" (לא נמסרו שמות וכתובות).
מדבריך עולה שאתם בונים רק למגורים. ליאור: "לא מדויק. אחד הפרויקטים הראשונים שלנו היה בניית בניין המחלקה לפסיכולוגיה במרכז הבין-תחומי בהרצליה, בן 3,000 מ"ר. נכון, שכרגע אנחנו מתרכזים בבנייה למגורים, שבה יש ביקוש גדול לדירות ובתים".
דוברת המרכז הבינתחומי, ענבל חן, אמרה בתגובה כי למרכז אין מידע בנושא זה, וכי הבניין נבנה באמצעות החברה הקבלנית ב.ס.ט. המרכז אינו יכול להיות אחראי לרשימת הספקים של הקבלן.
הבתים מגנים מהדף, לא מפגיעה ישירה יש עוד יתרונות, חוץ מהחיסכון בכסף ובכוח אדם? ליאור: "היתרון החשוב ביותר, אולי, של הקירות שלנו, הוא שהבתים עמידים נגד ירי פגזים וטילים מרצועת עזה. אמנם, הם לא יעמדו בפני פגיעה ישירה של פגז, אבל הם טובים נגד רסיסים והדף. בתים אלו גם יחזיקו מעמד טוב יותר מבנייה רגילה נגד רעידות אדמה. וכמובן, כל היתרונות של בנייה מחומר מבודד: חוסם כניסה של קור וחום, חוסך חשמל, מבודד גם מפני רעש".
לדברי אילן ליאור, הוא רואה בפעילות שלו לא רק עניין כלכלי, אלא גם חברתי. לדבריו, "אני רוצה שאנשים ידורו בבתים נעימים ונוחים יותר. חשוב לי גם לסייע לצעירים. למשל, הבתים בסאסא נבנים באמצעות סטודנטים מהמכללה האקדמית בתל חי, והשכר שהם מקבלים מסייע למימון לימודיהם".
תוכניות לעתיד? ליאור: "אנחנו מתכוונים להמשיך בבנייה ביישובים חקלאיים וכפריים, גם בהרחבות קהילתיות וגם בהזמנות של פרטיים לבניית בתים בודדים. תוכנית נוספת היא להרחיב את הבנייה לפי תמ"א 38 ואת הבנייה לגובה. הפרויקטים ברעננה וחדרה הם רק ההתחלה, השיטה איננה טובה, מסיבות טכניות, לבניית בתים בני כמה קומות, והיא כדאית ביותר לבניית בנייני מגורים בני 9 קומות. לכן, ניכנס לבניית בניינים כאלו".
אילן ליאור עצמו מתגורר עם רעייתו וארבעת ילדיו בדירה בבית מגורים חדש שבנתה שיכון ופיתוח, ברחוב נטע 8, שכונת כרכור, פרדס חנה. הוא משבח את שיטת הבנייה הירוקה של החברה. האם יעבור להתגורר בווילה שקירותיה בנויים בשיטה החדשה? העתיד יענה.
