"אני מאשר את הסדר הנושים של אי.די.בי. חברה לאחזקות בע"מ, לפי הצעת אלשטיין-אקסטרא. עם זאת, פסק הדין לא ייכנס לתוקף, אלא רק בכפוף לכך שיוחלט, כי ניתן מידע מספק באשר לבעלי השליטה, ובהתאם להוראות שבפסק הדין" [השופט
איתן אורנשטיין, 17 בדצמבר 2013, במעמד הצדדים].
השופט אורנשטיין קיבל החלטה משמעותית ביותר לגבי הקונצרן, ובפועל פתח תיבת פנדורה, כפי שנבהיר בהמשך. הוא אומנם כיבד את רצונם של הנושים, שהעדיפו את אלשטיין–בן-משה על-פני הצעת קבוצת
נוחי דנקנר, אך במקביל העמיד תנאים אולטימטיביים המטילים את חובת ההוכחה על המשקיע
מוטי בן-משה. כבודו מאותת בדבריו כי אומנם הוא אישר את הסדר הנושים, אך העברת השליטה כפופה לבדיקות הנדרשות ולהחלטה נוספת, לאחר שיובאו בפניו תוצאות הבדיקות.
החלטת השופט מלמדת, במקביל, כי הצהרתו של מוטי בן-משה - לפיה מהיום החל עידן חדש באי.די.בי, וכאילו נוחי דנקנר בחוץ, הינה מוקדמת. צודק דנקנר בטענתו: "המילה האחרונה טרם נאמרה". יחלפו להערכתי עוד שבועות אם לא חודשים רבים, עד שיוכל בן-משה (יחד עם שותפו אלשטיין) לקבל לידיו, אם בכלל, את השליטה בקונצרן הגדול במדינה. בן-משה עלול להסתלק מהזירה, בדיוק כפי שפרץ, אם לא יעמוד בכללים שקבע השופט: גילוי נאות לשביעות רצונם של כל הרגולטורים הנוגעים בדבר.
החלטת השופט אורנשטיין מחייבת את רשות ניירות ערך, את כונס הנכסים הרשמי, ואת המשקיף חגי אולמן, לערוך בדיקות מעמיקות באשר למבנה השליטה האמיתי בקבוצת אלשטיין-אקסטרא, יכולת השליטה על התאגידים הרלוונטיים (האמורים להזרים את ההון לאי.די.בי.), ואת מקורות ההון העומדים לרשות גופים אלה. במקביל "הזמין" כבודו את הרגולטורים הנוספים הנוגעים בדבר - כל גורם כפי תפקידו וסמכויותיו, לבחון את ההיתרים והתנאים הנדרשים. מדובר, בין היתר, ברשות המיסים, הרשות לאיסור
הלבנת הון ועוד.
השופט הקצה לבדיקות מצד רשות ניירות ערך, מצד כונס הנכסים הרשמי, ומצד המשקיף, 12 ימים, וחייב את המשקיף (אולמן) למסור דיווח על תוצאות הבדיקות עד ליום 29.12.13. וכאן נראה שאפילו כבודו לא צופה את העלול להתרחש, בסבירות גבוה. נפרט להלן:
- בדיקה מעמיקה ורצינית אינה יכולה להתבצע בתוך 12 ימים. סביר להניח שהמשקיף יבקש ארכה, כרגיל, להמשיך את הבדיקות;
- בדיקה מעמיקה מחייבת בדיקת מבנה השליטה של החברות בחו"ל, את מצבן העסקי והפיננסי ואת מקורות ההון האמיתיים;
- בדיקה מעמיקה עשויה לחייב קבלת מסמכים ו/או עדויות משורה של גורמים, בהם מנהלים הממלאים תפקידים בכירים בחברות של אלשטיין ובן-משה בחו"ל. תיאום עדויות מול עורכי דין וגורמים בעלי עניין בחו"ל, אם בכלל יסכימו, יכול להימשך שבועות;
- בדיקה רצינית מחייבת למצער ניהול תכתובת ענפה מול הבנקים בחו"ל, המספקים מימון לקבוצת אקסטרא, קבלת חוות דעת מתאימות, ובדיקת מצבם ומעמדם של אקסטרא ובן-משה בכמה זירות, ובמיוחד בפני רגולטורים בחו"ל (גרמניה, קפריסין ועוד);
- בדיקה רצינית ואחראית מחייבת בדיקת כל מידע שיובא בפני הגורמים הנ"ל. וכאן השמיים הם הגבול: בידי קבוצת דנקנר ומקורביה מידע רב המעלה תהיות רבות באשר למעמדו האמיתי ומקורות ההון של בן-משה. הרשויות שקודם לכן נמנעו מביצוע מלאכתן (ובהן רשות ניירות ערך, שטענה כי אין בידה סמכות בטרם הפך בעל שליטה ובטרם הגיש תשקיף ראשון), אנוסות עתה לבדוק כל מידע המובא בפניהן;
- בן-משה לא סיפק עד עתה הסברים משכנעים באשר למקורות ההון העומדים לרשותו, לפי הצהרותיו. כך גם קבע השופט בהחלטתו. סביר אפוא להניח כי בדיקת הצהרותיו והתחייבויותיו, הן העובדתיות והן המשפטיות, תארך שבועות ואולי חודשים.
בן-משה הוא איש צעיר יחסית. טרם מלאו לו 40. קשה להעריך האם הוא מבין היטב איזו תיבת פנדורה נפתחה. קשה עוד יותר להעריך האם יעמוד בלחצים ובאם יצליח להמשיך ולאחז את עיני הכל כאילו הוא בעלי השליטה האמיתי היחידי בקבוצת אקסטרא. בנסיבות אלה, נראה עדיין שהכל פתוח. כולל הישארות נוחי דנקנר בראש אי.די.בי. למשך חודשים רבים מאוד. 