החשבונייה הסינית

עם זאת, ללא ספק בשושלת מינג כבר הייתה החשבונייה בשימוש נרחב לצרכי מסחר וכלכלה. כך למשל, ספר שפורסם בשנת 1371 מזכיר את קיומה של החשבונייה. במקביל, הספר הקדום ביותר שמוקדש כולו לנושא החשבונייה יצא לאור בשנת 1573 ונכתב על-ידי המתמטיקאי סוּ סין-לוּ (Xu Xinlu, בסינית: 徐心鲁). הספר מלווה באיורים רבים ומאירי עיניים של החשבונייה, אך היא בעלת חרוז אחד בלבד בחלק העליון וחמישה בחלק התחתון. בנוסף, מופיעים בו גם משפטים חרוזים המקלים על הלומד את מלאכת השליטה בחשבונייה וכן תרגילים ודוגמאות. החשבונייה המתוארת בו מסייעת בפעולות החשבוניות של חיבור, חיסור, כפל וחילוק.

החשבונייה הביאה לדחיקת השימוש במוטות מנייה, השיטה שרווחה לפני הופעת החשבונייה והחלה עוד בתקופת האביב והסתיו. בשיטה זאת, המספר זוכה לייצוג באמצעות מספר וסידור מסוים של מוטות. לרוב, המוטות האנכיים מייצגים מספרים ביחידות, מאות ועשרות אלפים, בעוד שמוטות אנכיים מסמלים מספרים בעשרות, אלפים ומאות אלפים. בשיטה זאת הייתה גם חלוקה בין מקלות שחורים למספרים חיוביים למוטות אדומים – למספרים שליליים. עד לשנות ה-90 של המאה שעברה חויבו תלמידי בתי הספר היסודיים בסין גופא ללמוד להשתמש בחשבונייה, בעוד שבהונג קונג פסקו מללמד את השימוש בה כבר בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20. בשנת 2001 הכריז משרד החינוך באופן רשמי על ביטול השימוש בחשבונייה בבתי הספר. הסיבה לכך היא כמובן כניסתו של המחשבון האלקטרוני וכן ירידת קרנה של החשבונייה. בשווקי המדינה כיום משתמשים הסוחרים במחשבונים חשמליים, ונראה שהחשבוניות הפכו לנחלת "משוגעים" לדבר, המדגישים את יתרונותיה לעומת השימוש במחשבונים. עם זאת, ב-4 בדצמבר הכיר אונסק"ו בצורת חישוב זאת כ"מורשת תרבותית אנושית לא מוחשית".