המציאות הכלכלית של רוב האנשים דורשת מהם לעבוד למחייתם. בדרך כלל אנשים מבססים את שגרת יומם על עבודה (בין אם זה משמונה עד חמש או עבודה במשמרות) ולאחר מכן בוחרים את פעילות אחר-הצהריים והערב בהתאם לנטיות ליבם - לבדם, עם חברים או עם בני משפחה.
אין הדבר כך עבור המכורים לעבודה. בעוד העובד הממוצע מסיים את עבודתו וממשיך לחייו האישיים ותחביביו, העובד המכור (וורקוהוליק) מזניח כל מה שלא קשור לעבודה, אינו יכול להפסיק לחשוב על העבודה גם מחוץ למשרד/המפעל/הארגון. הוא משקיע את כל כולו בעבודה במשך כל שעות היממה. בעוד גם גברים וגם נשים מתמכרים לעבודה, התופעה נפוצה באופן משמעותי יותר בקרב גברים.
תופעת ההתמכרות לעבודה מתבטאת בחלק או בכל ההתנהגויות הבאות - הוורקוהולים עובדים 60 שעות בשבוע ויותר, הם משקיעים בעבודתם יותר ממה שנדרש על-ידי הארגון או ממה שדרוש להם מבחינה כספית, במשך יום העבודה הם לוקחים על עצמם משימות רבות מדי אותן הם דורשים מעצמם לסיים תוך זמן קצר, ממשיכים לעסוק במשימות אלו גם בבית, תמיד זמינים בטלפון (גם בלילה), נותנים לשיחות מהעבודה עדיפות עליונה על כל פעילות אחרת כאשר הם לא בעבודה. הם חושבים על העבודה כל הזמן ולעיתים המחשבות הללו אף מטרידות את המכורים כך שאינם מצליחים להירדם וחושבים על האיכות של מה שבוצע ועל מה שעוד נותר לבצע.
העבודה היא החומר הממכר של הוורקוהולים והם חווים תחושה של הנאה כאשר הם מבצעים כמה משימות במקביל ומצליחים בהן, כך שהעבודה הופכת להיות מעין סם עבורם. לאחר שהם מסיימים מטלות רבות הם מרגישים ריקנות ויחפשו את ה"מנה" הבאה כדי לחוש הנאה ושמחה. עבור הוורקוהוליק, ביצוע המשימה בצורה הטובה ביותר הוא האישור והחיזוק שאליו הוא מייחל. בנוסף, לעיתים קרובות מעבידים מעודדים התמכרות לעבודה על-ידי טשטוש הגבולות בין עבודה לפנאי בעזרת הטכנולוגיה ודומיה - טלפון סלולרי, מחשבים ניידים, גישה לעמדת המחשב המשרדי מהבית, ורכב מעסיק. מעבידים גם "מביאים את הבית לעבודה" - חדר כושר, מעונות לילדים וכדומה.
אובססיה לעבודה מאחורי התופעה נמצאת התפיסה שעבודה קשה ומרובה היא המתכון להצלחה משמעותית בחיים ובקריירה. הפסיכולוגים טוענים כי המקור להתמכרות הוא מיעוט חיזוקים והערכה עצמית נמוכה בילדות, המובילים להתנהגות אובססיבית בקשר לשלמות (פרקפקציוניזם) בעבודה בבגרות. פסיכולוגים וחוקרים ארגוניים טוענים כי העובדים המכורים פוגעים הן בעצמם והן בארגון בכך שהם מראים ירידה בפרודוקטיביות, מנהלים מערכות יחסים לא טובות עם חבריהם לעבודה, מגיעים לרמות גבוהות של שחיקה, ודווקא הם אלו המראים רמות נמוכות של מסירות לתפקיד ומחויבות לעבודה (Schaufeli ושות', 2008). עוד נמצא כי בהשוואה לאוכלוסיית העובדים הנורמטיבית, וורקוהולים חווים יותר קונפליקט בית/עבודה, עובדים שעות רבות מדי, ומפתחים יותר בעיות בריאותיות פיזיות ונפשיות כגון דיכאון (Matsudaira ושות' 2013).
הבעיה היא הרבה מעבר למספר שעות העבודה, ומוגדרת יותר כאובססיה עם העבודה וחוסר היכולת להתנתק מהעבודה או להיות שמח כאשר אתה לא עובד. ביפן התופעה נקראת - Karoshi = 'מוות מעודף עבודה'. מעריכים כי 1,000 איש בשנה ביפן מתים מעודף עבודה. בהולנד קוראים לזה - 'מחלת הפנאי' ומעריכים כי המחלה פוגעת ב-3% מאוכלוסיית המדינה. בקנדה שליש מהעובדים במדינה מעידים על עצמם כוורקוהולים. יפן נחשבת למדינה בה אחוז הוורקוהולים הוא הגבוה ביותר בעולם וכך גם מצאו החוקרים ניר והרפז (2006). ארצות אחרות בהן התופעה רווחת הן
קוריאה הדרומית, בלגיה, הולנד, ארה"ב וישראל. החוקרים ניר והרפז (2006) מצאו גם כי התופעה רווחת יותר בקרב עובדים נשואים, בקרב גברים, ובקרב עובדים בסקטור הפרטי. בארצות רבות עובדים אינם מנצלים את ימי החופש שלהם לפעילויות פנאי אלא מעדיפים להמיר ימי חופש בכסף. ביפן העובדים מנצלים רק 33% מימי החופש שלהם.
פגיעה חמורה החוקרים ממליצים על המעגל הנורמטיבי של 24 שעות בחיים - 8 שעות עבודה, 8 שעות אישיות של פעילות נבחרת, 8 שעות שינה. מחקרים מצאו כי עובדים ישקיעו יותר בעבודה ויבצעו את עבודתם במסירות רבה יותר אם הם משכילים להשאיר את העבודה מאחוריהם בסוף כל יום ו"מתנקים" ו"מבריאים" ממאמציהם במשך היום (מה שנקרא בספרות המחקרית - recovery). הוורקוהולים מתקשים בתהליך ההבראה וההתנקות ולכן בריאותם הפיזית והפסיכולוגית נפגעת. מעבר למחקרים הרבים שמצאו תופעות שליליות המתרחשות אצל העובד המכור תוך כדי העבודה - Burke, 2000 - Bakker ושותפיו (2013) בדקו את ההשפעה של פעילויות אחרי העבודה ומצאו כי פעילות חברתית לאחר העבודה משפרת את שמחת החיים של כל עובד, אך פעילות גופנית משפיעה לטובה במיוחד על הוורקוהולים.
בנוסף, על-אף העדפתם והתמכרותם לעבודה, שמחת החיים של הוורקוהולים נפגעת יותר בחומרה (בהשוואה לעובדים אחרים), כאשר הם עובדים בבית על דברים הקשורים לעבודה. ההמלצה למכורים היא להתמיד בתהליך של התנקות והבראה בסוף כל יום בעיקר על-ידי פעילות גופנית והמעטה ככל האפשר בפעילות הקשורה לעבודה בשעות האישיות, הגורמת להם נזק במיוחד.
העובדה שמקומות עבודה מאפשרים להמיר ימי חופשה בכסף היא בעיקרה חיובית ומאפשרת לעובד גמישות והוגנות בשכר. לרוע המזל, אם עובדים יגזימו בהמרת חופשתם בכסף במקום לנצל ימים אלו להבראה ו-recovery, תהיה לכך השפעה שלילית ומדאיגה על החיים האישיים, הזוגיים ועל חייהם של ילדיהם.
וורקוהוליזם (שלא כמו אלכוהוליזם או התמכרות לסמים) הינה התמכרות שרובנו נוטים לסלוח למכורים לה, אך הפגיעה שלה חמורה כלפי המכור והסובבים לו, ואין ספק שעדיף להיגמל מהתמכרות זו. שהרי המחקר מצא כי הרבה שעות והתמכרות לעבודה לא יוצרות בהכרח עובדים יותר טובים ומצליחים - רק אנשים פחות מאושרים.
