"שיחקו להם על האנטישמיות"

ההתנצלות והתיקונים, שלפי צור אף הם פורסמו בניגוד לעמדת המערכת, היו נקודת הסיום הפומבית לתהליך שהחל כמה שבועות קודם לכן, בעקבות סדרה בת שלוש כתבות על הקהילה היהודית בפולין, שפורסמו בגיליון חודש ספטמבר של המגזין. האחרונה שבהן, "קדיש על מיליוני דולרים", מאת ווצ'ק סורמץ' וניסן צור, היא שעוררה את התגובות הזועמות ביותר (הכתבה זמינה גם באתר "פורבס" ישראל, וללא התיקונים וההתנצלות). סורמץ' וצור טענו בתחקיר כי כ-500 נכסים שהוחרמו בעבר על-ידי הנאצים והקומוניסטים הועברו בשנים האחרונות לארגונים היהודיים, אולם "חלק ניכר מהנדל"ן הייחודי הזה (בתי כנסת, בתי מטבחיים, מקוואות ובתי קברות) כבר נמכר, לעיתים הרבה מתחת למחיר השוק, והכסף - במקום לשמש לטיפוח המורשת היהודית של פולין - הגיע בסופו של דבר לגלגלי השיניים של מנגנון חלוקה מתוחכם". לפי הכתבה, "ניתן לראות את תוכנית התגמולים להחזרת רכוש כשיטה מתקדמת 'לרוקן' את הנכסים שהושבו בידי הקהילות היהודיות". מלבד טענות אלה שפעה הכתבה ביקורת, בין היתר על הארגונים שאחראים לתהליך השבת הרכוש, ועל העומדים בראשם. מיד לאחר פרסום התחקיר פנתה מוניקה קרבצ'יק, מנכ"לית הקרן לשימור המורשת היהודית בפולין, לבכירים בהנהלת חברת ההוצאה לאור הגרמנית אקסל שפרינגר. במכתב ששיגרה, תחת הכותרת "מאמר אנטישמי בפורבס פולין", הביעה קרבצ'יק את "זעמה לנוכח פרסום אנטישמי שאינו מתבסס על עובדות מהותיות" והתריעה מפני תביעת דיבה. כמה ימים לאחר מכן שלח פיוטר קדלצ'יק, נשיא איחוד הקהילות היהודיות בפולין, מכתב משלו להנהלת אקסל-שפרינגר, שכלל אף הוא איומים בתביעה ואזכורים לתקופת השואה. "זו הפעם הראשונה שאני שמח שאמי - ניצולת גטו ורשה - אינה עמנו עוד". בנוסף, קדלצ'יק השווה את מועד פרסום הכתבות, ימים ספורים לפני חגי תשרי, למועד תקיפת כוחות מדינות ערב את מדינת ישראל ביום כיפור של שנת 1973 וכן למועד חיסול גטו ורשה בידי הגרמנים הנאצים בערב תשעה באב.

גם רון לאודר, נשיא הקונגרס היהודי העולמי, זיהה מוטיבים אנטישמיים בכתבה. במכתב פומבי שפרסם טען כי בכתבה שולבו סטריאוטיפים אנטישמיים המזכירים את הטענה בדבר "היהודים החמדניים שמעשירים את עצמם על חשבון הקהילה". אברהם פוקסמן, מנהל הליגה נגד השמצה, שיגר אף הוא מכתב לאקסל-שפרינגר ובו תלונה בדבר טענות בכתבה, ש"מהדהדות תיאוריות קונספירציה אנטישמיות קלאסיות". הדגש בתלונות על נאציזם ונימה אנטישמית אינו מקרי. הוא קשור לנושא הכתבות, כמובן, אך גם לחברת אקסל-שפרינגר עצמה. אחד מהעקרונות המוצהרים של החברה הוא מחויבותה "לקידום הפיוס בין יהודים לגרמנים ולתמיכה בזכויותיהם החיוניות של בני עם ישראל". לנוכח עיקרון זה, קשה היה לחברה להתנער מהביקורת. ראלף בוצ'י, נשיא המחלקה הבינלאומית באקסל-שפרינגר, אף ציטט את מחויבותה זו של החברה במכתב תשובה שכתב לקדלצ'יק, והבטיח לערוך בדיקה יסודית של המקרה. לטענת ניסן צור, הבדיקה התעלמה מעמדותיו שלו ושל עמיתו לכתיבה, כמו גם מעמדת העורכים הבכירים במערכת מגזין "פורבס" הפולני וממסקנות משרד עורכי-דין שנדרש לבדוק את הסוגיה. "אנו בדעה שהכתבות תואמות את החוק הפולני ואינן כוללות הצהרות שניתן לראות בהן פגיעה על-רקע גזעני", כתבו שני עורכי-דין שבחנו את הסוגיה עבור המגזין. לדבריהם, "על סמך הראיון שלנו עם מחברי הכתבות, וניתוח המסמכים שהוצגו בפנינו", תוך השוואה לחוק הפולני, לא ניתן להטיל במקרה של הכתבה "קדיש על מיליוני דולרים" אחריות על המפרסם, שכן נעשה מאמץ להבטיח דיוק בפרטים. במילים אחרות, הסיכוי להביס תביעה משפטית נגד העיתון היה להערכתם גבוה. אולם מסקנת הבדיקה של בוצ'י הייתה שונה, והוא אילץ את "פורבס" פולין לתקן, להתנצל ולא לכתוב עוד דבר בנושא. "הם שיחקו להם על האנטישמיות", אומר צור בשיחה עם "העין השביעית". "כל מי שמנסה איכשהו להוציא מילה בנושא הזה [הרכוש היהודי בפולין] הופך מיד לאנטישמי ונאצי". לדבריו, לפני כשבועיים הוזמן לישיבה בוורשה עם הנהלת אקסל-שפרינגר פולין, בנוכחות יושבת הראש אדיטה סדובסקה. "אתה יודע", אמרו נציגי ההנהלה לצור, "התחילו להאשים את הגרמנים, לרמוז להם על אנטישמיות והשואה, והם מאוד רגישים לזה". צור עצמו נפגע באופן אישי מהטענה שהכתבה אנטישמית, שכן הוא בן לניצולי שואה ומגדיר את עצמו יהודי גאה. בעקבות פרסום התחקיר והתגובות הנזעמות, ביקש ממנו קז'ימיש קרופה, העורך הראשי של מגזין 'פורבס' בפולין, לכתוב טור אישי שבו יסביר מדוע לקח על עצמו להשתתף בהכנת הכתבה. "כתבתי שזה נושא שקרוב ללבי, בגלל שסבא וסבתא שלי היו ניצולי שואה מפולין, ושהחלטתי לכתוב את הכתבה דווקא משום שאני יהודי ובוודאי שלא ממניעים אנטישמיים", אומר צור, "אבל אפילו את זה לא אישרו לו לפרסם". לדבריו, "ההוראה היא שהם לא מורשים יותר לכתוב שום מילה בנושא הרכוש היהודי. זה נושא מאוד שנוי במחלוקת, ויש הרבה סיפורים סביבו, אבל הוא [בוצ'י] נתן הוראה גורפת - איסור מוחלט להוציא מילה אחת". כיצד קיבלו זאת העורכים הבכירים ב"פורבס" פולין? "הם מאוד כועסים, מתנגדים להוראה. אבל אין להם מה לעשות. אמרו להם שעליהם למלא את ההוראה או שיפוטרו". צור, בן 40, מדווח למעריב מפולין כבר שמונה שנים. אין זו הפעם הראשונה שבה הוא מעורר את כעסה של הקהילה היהודית במדינה. לפני כשנתיים וחצי פרסם במוסף "המגזין" של מעריב כתבה על מכירת נכסי היהודים בידי ראשי הקהילה בפולין, ומאז הפך לדבריו ל"פרסונה נון גרטה" בקהילה. איש אינו משיב עוד לפניותיו, ויכולתו לסקר באופן שוטף את התחום הפכה מוגבלת. לדברי צור, חורה לו במיוחד ההתעלמות של ממשלות פולין וישראל מהנעשה ברכוש היהודי במדינה. "מדהים אותי איך לממשלת ישראל, שתגיע לפולין בחודש הבא לביקור באושוויץ לציון יום השואה הבינלאומי, פשוט לא אכפת שמחסלים את ההיסטוריה היהודית במקום החשוב וההיסטורי הזה", הוא אומר. מחברת אקסל שפרינגר בגרמניה לא התקבלה תגובה. מחברת רינגייר-אקסל-שפרינגר-פולין נמסר בתגובה: "החברה דוגלת בעיתונות עצמאית. הנהלתה ובעלי המניות מעולם לא השפיעו על פרסום מאמרים עיתונאיים ומעולם לא מנעו ממאמר להתפרסם.

"ההתנצלות נחתמה על-ידי המערכת כמו גם על-ידי הנהלת רינגייר-אקסל-שפרינגר-פולין, ולא פורסמה בניגוד לרצון אנשי המערכת, האחראים לתוכן של גיליונות 'פורבס'. התיקונים נכתבו ונחתמו על-ידי נציגי הקהילה היהודית. 'פורבס' ורינגייר-אקסל-שפרינגר-פולין מחויבים לפרסום התיקונים בהתאם לחוק העיתונות הפולני. התיקונים הביעו את נקודת המבט של החתומים עליהם. "[בעקבות התלונות] החברה בחנה פעם נוספת ומקרוב את המאמרים. הערכת הצוות המשפטי החיצוני הייתה כי ישנם שלושה טיעונים שאינם מבוססים דיים. שלושת הטיעונים הללו הוזכרו בהתנצלות. בעקבות פרסום המאמרים ב'פורבס' התקבלו תגובות ממספר ארגונים ונציגים יהודיים - ביקורתיות וחיוביות כאחד. רינגייר-אקסל-שפרינגר-פוילן החליטה להתנצל גם בפני כל מי שרגשותיו הדתיים נפגעו. "החלטתנו להתנצל נבעה מהאפשרות שמספר התבטאויות במאמר פגעו ברגשות דתיים, שלא בכוונה. החלטתנו לתקן שלוש נקודות במאמר התבססה על הערכתנו הזהירה לגבי מידת התיעוד שמאחורי הטענות הללו. מר צור נפגש עם גברת סדובסקה כדי לשוחח על ההתנהלות ולהסביר את החלטת 'פורבס'. הסיבה להתנצלות או לתיקון לא הייתה בשום שלב לחץ כלשהו מצד בעלי המניות".