גם
רון לאודר, נשיא הקונגרס היהודי העולמי, זיהה מוטיבים אנטישמיים בכתבה. ב
מכתב פומבי שפרסם טען כי בכתבה שולבו סטריאוטיפים אנטישמיים המזכירים את הטענה בדבר "היהודים החמדניים שמעשירים את עצמם על חשבון הקהילה". אברהם פוקסמן, מנהל הליגה נגד השמצה, שיגר אף הוא מכתב לאקסל-שפרינגר ובו תלונה בדבר טענות בכתבה, ש"מהדהדות תיאוריות קונספירציה אנטישמיות קלאסיות".
הדגש בתלונות על נאציזם ונימה אנטישמית אינו מקרי. הוא קשור לנושא הכתבות, כמובן, אך גם לחברת אקסל-שפרינגר עצמה. אחד מ
העקרונות המוצהרים של החברה הוא מחויבותה "לקידום הפיוס בין יהודים לגרמנים ולתמיכה בזכויותיהם החיוניות של בני עם ישראל". לנוכח עיקרון זה, קשה היה לחברה להתנער מהביקורת. ראלף בוצ'י, נשיא המחלקה הבינלאומית באקסל-שפרינגר, אף ציטט את מחויבותה זו של החברה במכתב תשובה שכתב לקדלצ'יק, והבטיח לערוך בדיקה יסודית של המקרה.
לטענת ניסן צור, הבדיקה התעלמה מעמדותיו שלו ושל עמיתו לכתיבה, כמו גם מעמדת העורכים הבכירים במערכת מגזין "פורבס" הפולני וממסקנות משרד עורכי-דין שנדרש לבדוק את הסוגיה.
"אנו בדעה שהכתבות תואמות את החוק הפולני ואינן כוללות הצהרות שניתן לראות בהן פגיעה על-רקע גזעני", כתבו שני עורכי-דין שבחנו את הסוגיה עבור המגזין. לדבריהם, "על סמך הראיון שלנו עם מחברי הכתבות, וניתוח המסמכים שהוצגו בפנינו", תוך השוואה לחוק הפולני, לא ניתן להטיל במקרה של הכתבה "קדיש על מיליוני דולרים" אחריות על המפרסם, שכן נעשה מאמץ להבטיח דיוק בפרטים. במילים אחרות, הסיכוי להביס תביעה משפטית נגד העיתון היה להערכתם גבוה.
אולם מסקנת הבדיקה של בוצ'י הייתה שונה, והוא אילץ את "פורבס" פולין לתקן, להתנצל ולא לכתוב עוד דבר בנושא.
"הם שיחקו להם על האנטישמיות", אומר צור בשיחה עם "העין השביעית". "כל מי שמנסה איכשהו להוציא מילה בנושא הזה [הרכוש היהודי בפולין] הופך מיד לאנטישמי ונאצי". לדבריו, לפני כשבועיים הוזמן לישיבה בוורשה עם הנהלת אקסל-שפרינגר פולין, בנוכחות יושבת הראש אדיטה סדובסקה. "אתה יודע", אמרו נציגי ההנהלה לצור, "התחילו להאשים את הגרמנים, לרמוז להם על אנטישמיות והשואה, והם מאוד רגישים לזה".
צור עצמו נפגע באופן אישי מהטענה שהכתבה אנטישמית, שכן הוא בן לניצולי שואה ומגדיר את עצמו יהודי גאה. בעקבות פרסום התחקיר והתגובות הנזעמות, ביקש ממנו קז'ימיש קרופה, העורך הראשי של מגזין 'פורבס' בפולין, לכתוב טור אישי שבו יסביר מדוע לקח על עצמו להשתתף בהכנת הכתבה. "כתבתי שזה נושא שקרוב ללבי, בגלל שסבא וסבתא שלי היו ניצולי שואה מפולין, ושהחלטתי לכתוב את הכתבה דווקא משום שאני יהודי ובוודאי שלא ממניעים אנטישמיים", אומר צור, "אבל אפילו את זה לא אישרו לו לפרסם".
לדבריו, "ההוראה היא שהם לא מורשים יותר לכתוב שום מילה בנושא הרכוש היהודי. זה נושא מאוד שנוי במחלוקת, ויש הרבה סיפורים סביבו, אבל הוא [בוצ'י] נתן הוראה גורפת - איסור מוחלט להוציא מילה אחת".
כיצד קיבלו זאת העורכים הבכירים ב"פורבס" פולין?
"הם מאוד כועסים, מתנגדים להוראה. אבל אין להם מה לעשות. אמרו להם שעליהם למלא את ההוראה או שיפוטרו".
צור, בן 40, מדווח למעריב מפולין כבר שמונה שנים. אין זו הפעם הראשונה שבה הוא מעורר את כעסה של הקהילה היהודית במדינה. לפני כשנתיים וחצי פרסם במוסף "המגזין" של מעריב כתבה על מכירת נכסי היהודים בידי ראשי הקהילה בפולין, ומאז הפך לדבריו ל"פרסונה נון גרטה" בקהילה. איש אינו משיב עוד לפניותיו, ויכולתו לסקר באופן שוטף את התחום הפכה מוגבלת.
לדברי צור, חורה לו במיוחד ההתעלמות של ממשלות פולין וישראל מהנעשה ברכוש היהודי במדינה. "מדהים אותי איך לממשלת ישראל, שתגיע לפולין בחודש הבא לביקור באושוויץ לציון יום השואה הבינלאומי, פשוט לא אכפת שמחסלים את ההיסטוריה היהודית במקום החשוב וההיסטורי הזה", הוא אומר.
מחברת אקסל שפרינגר בגרמניה לא התקבלה תגובה.
מחברת רינגייר-אקסל-שפרינגר-פולין נמסר בתגובה: "החברה דוגלת בעיתונות עצמאית. הנהלתה ובעלי המניות מעולם לא השפיעו על פרסום מאמרים עיתונאיים ומעולם לא מנעו ממאמר להתפרסם.