|
|
[צילום: AP]
|
|
בחורף 2012 פנו עורכי דינו של חודורקובסקי לאלכסנדרה הילדברנדט, מנהלת מוזאון צ'ק-פוינט צ'ארלי, בבקשה ליצור עבורם קשר עם גנשר. הקשר נוצר, וכפי שסיפר השבוע שר החוץ בן ה-86, הוא קיבל על עצמו את המשימה "מסיבות הומניטריות". היו לו שני תנאים, כך סיפר בראיון לטלוויזיה הגרמנית: שלא יקבל כסף תמורת שליחותו ולא החזר הוצאות. משימתו הראשונה של גנשר, לפי המקור הברלינאי, הייתה לברר אם במשך השנים מאז משפטו של חודורקובסקי שכך מעט זעמו של פוטין. נזכיר: כראש חברת הנפט הגדולה ברוסיה, חודורקובסקי נשפט על העלמות מס בערך של מיליארדי רובלים. המתח בין פוטין לחודורקובסקי נוצר בעיקר על-רקע שאיפותיו הפוליטיות. פוטין ראה בו מתחרה שיש לסלק מן הזירה. וגם זה: בין השניים הפריד ים של טוסטסטורון. חודורקובסקי היה צעיר יותר, גבוה יותר, משכיל יותר ועשיר יותר. הוא נראה ככוכב קולנוע. שמו נישא לתהילה כדבר הבא, ולא רק ברוסיה – גם במערב. זעמו של פוטין לא שכך במשך שנים, כפי שהבחינו קנצלר גרמניה מרקל וקודמה בתפקיד, גרהרד שרודר. במשך השנים הם העלו את עניין חודורקובסקי בפני פוטין שוב ושוב, אך כשלו. היה ברור שכדי שגנשר יצליח, לרוסים צריך להיות ברור שהוא פועל בתמיכת הקנצלר. זמן קצר לאחר שנבחר שוב לנשיא רוסיה, במארס 2012, הורתה מרקל לאנשי לשכתה ליצור תנאים למפגש ראשון בין גנשר לפוטין, שהתרחש בשולי ביקור פוטין בגרמניה, ביוני 2012. הדיפלומט הוותיק המתין לפוטין באגף ה-VIP של שדה התעופה הצבאי טגל בברלין. באותה שיחה נקט גנשר בקו פרקטי: הוא לא ביקש דבר. הוא אפילו לא טרח להתייחס לשאלת אשמתו או חפותו של חודורקובסקי, אלא להשלכותיה. פרשת חודורקובסקי, אמר לפוטין, הפכה לנושא המעיב על יחסי רוסיה והמערב, פוגע באקלים ההשקעות ההדדיות, ומסבך את היחסים הפוליטיים. הגיע הזמן לסיים. פניו של פוטין נותרו חתומות. טיעון אחד כנראה פעל. חודורקובסקי, אמר גנשר לפוטין, כבר אינו בגדר איום.
|
החודשים נקפו. גנשר המשיך לפעול מאחורי הקלעים. מרקל המשיכה לגבות את מגעיו. פרט לאנשי לשכתה, הוכנסו בסוד העניינים גם אנשי שגרירות גרמניה במוסקבה. למעגל הצר של יודעי דבר, צירף גנשר את אלכסנדר ראהר, פרשן ואיש אקדמיה גרמני ממוצא רוסי המתמחה ביחסי רוסיה-גרמניה. ראהר גם כתב את הביוגרפיה של פוטין, שכותרתה "A German in the Kremlin” - פוטין, כידוע, דובר גרמנית שוטפת ובילה תקופה משמעותית בחייו כאיש KGB בדרזדן. ראהר, דמות מוכרת במוסקבה, נפגש בעבר עם פוטין. הביוגרפיה שכתב מצאה חן בעיניו. גנשר נעזר בשירותי ראהר כמתרגם לרוסית של מסמכים שרצה לשמור במעגל מצומצם. פה ושם אולי גם בתובנותיו על פוטין. הפגישה השנייה בין גנשר לפוטין נערכה ב-2013 במוסקבה. הפרטים עליה נותרו חסויים. כלפי חוץ לא השתנה דבר. חודורקובסקי המשיך בשלו, כולל מאמר ביקורת חריף נגד פוטין ב'ניו-יורק טיימס'. פוטין לא הניד עפעף. מבחינת גנשר, היו אלו חדשות טובות. המסר שלו, שחודורקובסקי כבר אינו בגדר איום, פעל. ב-12 בנובמבר, הגיעו עורכי דינו של חודורקובסקי לפגישה תקופתית איתו. הם הביאו מסר: הדיפלומט הוותיק גנשר הורה שיכתוב לפוטין בקשת חנינה. עד אותו שלב, סירב חודורקובסקי לבקש חנינה: המשמעות הנלווית הייתה הודאה באשמה, השלכות חוקיות פיננסיות נלוות והשלכות קשות על מעמדם המשפטי של אחרים בחברת 'יוקוס'. גנשר הציע לו: כתוב בקשת חנינה בלי הודאה באשמה, וצרף מסמך אישי נוסף לנשיא פוטין, ובו תנמק את בקשתך בנסיבותיך האישיות. חודורקובסקי ידע שאמו בת ה-79 עוברת טיפולים קשים נגד מחלת הסרטן בברלין, ורצה להספיק לראותה. השבוע, במסיבת העיתונאים בברלין, סיפר חודורקובסקי שהנוסחה של גנשר הייתה הפתרון הגואל. הוא הוסיף שאף שלא נתבקש, הוסיף לבקשה התחייבות שלא לעסוק בפעילות פוליטית וכן לא דרש בחזרה את נכסי חברת 'יוקוס' האבודים. מאותו רגע, זה היה עניין של שעות. בתום מסיבת העיתונאים השנתית שלו, אמר פוטין שבמסגרת החנינה הכללית לרגל 20 שנה לחוקה הרוסית החדשה, הוא שוקל לחון את חודורקובסקי. בשעה שתיים בלילה קיבל ראהר, המתרגם של גנשר, שיחת טלפון. ההוראה הייתה להתייצב בשדה התעופה שונפלד, לקבל את פניו של חודורקובסקי. חודורקובסקי הוא כעת אדם חופשי. הנס דיטריך-גנשר הוא גיבור השעה. מבחינת פוטין, זה היה תרגיל יחסי ציבור מבריק במיוחד. לא בטוח שזה באמת כל הסיפור. פרשת חודורקובסקי הראשונה אולי הסתיימה, אבל השנייה כנראה רק מתחילה.
|
הצעד הבא של האסיר המשוחרר
|
|
לשחרורו של חודורקובסקי יש כנראה גם היבטים פרסונליים ופוליטיים עמוקים. במוסקבה הורמו השבוע גבות בעקבות חילופי הדברים העוקצניים בין האסיר המשוחרר הטרי חודורקובסקי בברלין לבין איגור סצ'ין, צאר הנפט של רוסיה העומד בראש חברת ROSNEFT, שירשה את נכסי 'יוקוס' של חודורקובסקי. סצ'ין התנגד לשחרור חודורקובסקי, פוטין החליט אחרת – מה שחושף פער בין פוטין לצאר הנפט שלו. חודורקובסקי לא מייד דרך על היבלות - הגדיר את ביצועיו של סצ'ין חלשים, והוסיף כי אל לו למתוח ביקורת עד שיגיע למקומו. במוסקבה פירשו את המילה "מקומו" כמושבת העונשין בה בילה חודורקובסקי. סצ'ין, המקפיד על פרופיל נמוך, הגיב בסרקסטיות. חודורקובסקי מוזמן להגיש מועמדות לעבודה אצלי, אמר, אך ככל הידוע כל עמדות ההנהלה ב-ROSNEFT כבר תפוסות. חודורקובסקי אינו היחיד שיש לו חשבון ארוך עם סצ'ין. גם לשותפו, ליאוניד נבזלין, שהספיק להימלט לישראל בטרם נעצר ברוסיה, יש חשבון פתוח איתו. נבזלין הפך בינתיים לחלק מהאלפיון העליון של החברה הישראלית. לאחרונה, בראיון ל אמנון לוי, העריך את נכסיו במיליארד דולר. אבל זה רק חלק מהסיפור. נבזלין הוא שותפו ונאמנו של חודורקובסקי. ברוסיה היה נבזלין סגן יו"ר קבוצת MENATEP, בעלת השליטה ב'יוקוס', ובהמשך גם בעל המניות העיקרי בה בטרם פורקה. ב-2005, כבר בהיותו בכלא, העביר חודורקובסקי את חלקו ב-MENATEP לשותפו נבזלין. זאת על-פי תקנון החברה שלפיו אם חודרקובסקי ימות, יורשע או ייחטף או אם 'יוקוס' תאבד את אחד מנכסי הליבה שלה, השליטה תועבר לבעל מניות אחר. בראיונות לתקשורת הבינלאומית אמר השבוע חודורקובסקי כי שוחח עם נבזלין ושבדעתו להיפגש עמו בקרוב. דוברו של נבזלין בישראל, רני רהב, נשאל מה טיב היחסים העכשוויים בין חודורקובסקי לנבזלין. רהב ענה ש"הם חברים טובים, ממש אחים". לעניין הקשרים הפיננסיים בין השניים, במיוחד בנושא הנאמנות, השיב: "אין תגובה". תגובה זו היא כנראה מהסוג שלא יוכל להישאר עוד זמן רב.
|
|