בין אכילה רגשית לדכדוך וכאבים

הורמוני המין, אסטרוגן ופרוגסטרון, מתנהגים באופן שונה לאורך החודש. "נקודת האפס" היא בתום מחזור הווסת, אז רמות ההורמונים נמוכות. האסטרוגן, לו השפעה פחות מהותית על תחושותיה של האישה, עולה באופן מואץ כבר בשלב שלאחר המחזור עד לביוץ, שלאחריו קצב העלייה הופך מתון יותר, עד להופעת המחזור. הפרוגסטרון, אשר אחראי לתחושות הפחות חיוביות הנלוות לתקופת טרום הווסת ולווסת עצמה, מתחיל לעלות רק לאחר הביוץ, זו הסיבה שלרוב התופעות השונות אותן חווה האישה, תופענה רק לקראת ובזמן המחזור.

התקופה שטרם המחזור מאופיינת בדרך-כלל בשינויי מצב רוח ועצבנות הנובעים מהתנודה ההורמונלית, מתיאבון מוגבר ולעיתים מתחושות דיכאון שמלוות את האישה לתוך תקופת הווסת. מחקר שנערך באוניברסיטת מישיגן ופורסם לאחרונה מצא, כי התקופה שבין הביוץ למחזור הווסת (השלב הלוטאלי), עלולה להתאפיין באכילה רגשית בעקבות העלייה ברמות הפרוגסטרון. במחקר השתתפו 196 נשים, אשר בכל בוקר נבדקה רמת האסטרוגן והפרוגסטרון בגופן ובערב הן מילאו שאלון אשר בחן קשר בין סיטואציות רגשיות לאכילה. הממצאים הצביעו על קשר מובהק בין נשים הנמצאות בפיק המרכזי של עליית הפרוגסטרון ובפיק המשני של העלייה ברמות האסטרוגן, כפי שקורה בשלב שבין הביוץ למחזור, כמועדות לסיטואציות של אכילה רגשית. יש לציין, כי במחקרים קודמים עלה, כי השפעת השינוי ההורמונלי באה לידי ביטוי באופן דרסטי יותר אצל נשים הסובלות מבולימיה. למרות הממצאים המובהקים, מציינים החוקרים כי נדרשים מחקרי המשך על-מנת ללמוד את התופעה לעומק ולבודד את הקשר בין הורמונים לאכילה.

בזמן מחזור הווסת מופיעים בדרך-כלל הכאבים והמיגרנות. נשים רבות אינן מודעות לגורם לשינויים האופפים אותן לקראת המחזור, אך באשר לתופעות המופיעות בזמן מחזור הווסת, הגורם ברור לחלוטין. מעבר למיגרנות ולכאבי בטן, עלול הדימום הנלווה למחזור, להוביל לעיתים למצבי חולשה בעקבות אובדן דם ובמקרים חריפים אפילו להתפתחות של אנמיה.

כשמתערבים בהופעת המחזור באמצעות אמצעי מניעה מבוסס הורמונים - גלולה, מדבקה וכדומה, כפי שעושות רוב הנשים במהלך חייהן, התופעות בדרך-כלל מתמתנות. הסיבה לכך היא שכבר לאחר מחזור הווסת, עולה רמת הפרוגסטרון באופן מלאכותי, כך שהביוץ נמנע והתסמינים המופיעים לפני המחזור, נחסכים כמעט לגמרי. עם זאת, בעקבות ההפסקה החודשית, המאפיינת את מרבית הגלולות, מתרחשות תנודות הורמונליות שעלולות אף הן להוביל לחוסר נוחות, בחילה וכדומה. נשים אשר סובלות בזמן המחזור ובתקופה שסביב המחזור, יכולות לבצע שימוש בגלולות לנטילה ברצף, דוגמת סיזוניק המאושרת על-ידי ה-FDA וקיימת גם בישראל. נשים הנוטלות גלולות ברצף, חוות מחזור ווסת אחת לשלושה חודשים. הגלולות ברצף מבטיחות רמת הורמונים קבועה לכל אורך תקופת הנטילה ובעקבות זאת נמנע חוסר הנוחות או הסבל הנחווים מדי חודש. מעבר לכך, בחלק מן הגלולות החודשיות, קוצר זמן ההפסקה החודשי ובגלולות לנטילה ברצף מבוצע שימוש במינון הורמונלי נמוך במיוחד בזמן ההפסקה. שתי טקטיקות אלה מאפשרות למזער עוד יותר את השינויים ההורמונליים. למרות השפעותיהן השליליות על האישה, התנודות ההורמונליות חשובות כשהאישה מעוניינת להיכנס להריון. ללא השינויים ההורמונליים, לא יתרחש תהליך הביוץ ולא יחול תהליך התעבות של רירית הרחם כהכנה לקליטת הביצית המופרית. תהליכים אלה אינם קורים בהשפעת גלולות, אך הגוף משחזר אותם באופן מיידי ברגע שלא נוטלים אמצעי מניעה. זו הסיבה שנשים עלולות להיכנס להריון בלתי רצוי בעקבות שכחה של אפילו גלולה אחת בלבד. כמו בכל תרופה אחרת, גם בעת שימוש באמצעי מניעה הורמונליים, ייתכנו תופעות לוואי. לפיכך, נדרשת התייעצות רפואית בטרם השימוש, על-מנת להתאים את אמצעי המניעה המתאים לאישה ולהימנע מסיבוכים כגון קרישיות יתר בדם. עם זאת, חשוב לזכור כי דווקא "המצב הטבעי" של תנודות ההורמונליות, הוא זה שעלול להגביר סיכון להתפתחות של סרטן ברחם ובשחלות, להביא לאיבוד דם שעלול להוביל לאנמיה, לגרום לשינויים נפשיים מרחיקי לכת וכן הלאה. כמו בטבע, כך גם אצל האדם, מחזור הווסת והתנודות ההורמונליות חיוניות, רק לפני כניסה להריון ולכן היא אינה קיימת בזמן ההריון ובחודשי ההנקה הראשונים.