שאלות רבות בעלות השלכות מגוונות יש לתופעת אריכות הימים. בעידן זה, מיוחסת חשיבות עליונה לאיכות החיים בישורת אחרונה של חיי האדם. הזקן של היום, מגיע לישורת זו כשהוא שבע ניסיון וידע, ומשתוקק להמשיך ולחיות, ובעיקר לחיות טוב. מאז ומעולם היה מוחו של האדם, התחום הפחות מפוענח בחקר המין האנושי, ועל כן תמיד עורר עניין וגירה את הסקרנות. כתוצאה מהעלייה בתוחלת החיים, מתארכת והולכת תקופת הזיקנה בחייו של האדם. במהלך תקופה זו נצפית ירידה בתהליכים שונים במוח, האחראים על יכולות קוגניטיביות כמו - זיכרון, תכנון, קבלת החלטות ואף דרך ההתנהלות החברתית. חוקרים ומטפלים מתחומים שונים, שוקדים על פענוח תהליכים אלו, כדי למצוא להם מענה ולהקל על מצוקות.
מציאות זו, מביאה לחיפוש אחר מקומה החמקמק של המשמעות לחיים, בעידן בו האדם הטיפוסי, במדינה מערבית, במאה העשרים ואחת, אינו נתון עוד במאבק הישרדותי - קיומי. למרות שיהיה מי שיחלוק עלי בעקבות אמירה זו, ודאי על-רקע המציאות הכלכלית הרווחת במקומותינו, אין להתעלם מהעלייה ברמת החיים ובתוחלת שלהם. עליה זו הנובעת מהתפתחויות טכנולוגיות ורפואיות מפליגות, המאפשרות, בין השאר, גם גידול במספר שעות הפנאי של האדם, בהן הוא נותר לעיתים קרובות משועמם וללא מעש. במציאות קיומנו, המאופיינת במשבר ערכי ומוסרי, נותר אך מעט מאד מקום לאמונות הבלתי מסויגות שהצדיקו את קיומן של האידיאולוגיות הגדולות של פעם. כתוצאה ממותן, שרדו אך מעט מן הוודאויות שאפיינו אותן.
משמעות לחיים עתה, למדנו להטיל ספק בכל - במדע ובהשלכותיו, בנורמות המוכרות, בערכים של המשפחה המסורתית ובעצם במה לא. אנו נוהים אחר המצאות וחידושים בכל תחום העולה על הדעת, ונקלעים כתוצאה מכך, למצב של ריק קיומי. ריק זה מתבטא בקושי להבחין בוודאויות קיומיות, שיקלו על החיים ביום יום, או להאמין באופן נחרץ, בערכים הישנים והמוכרים, אותם ערכים שהקנו פעם טעם ומשמעות לחיינו.
ריק קיומי זה בולט במיוחד בזיקנה. הוא בולט על-רקע חיפוש אחר מענה לבעיית הזהות העצמית והתעסוקתית של האדם המזדקן בחברה-בת זמננו. אדם זה יוצא לגמלאות, או מוצא אליהן, לעיתים קרובות גם בעל כורחו, כאשר הוא עדיין במלוא כוחותיו ויכולותיו. בחברה זו, שבה ניטלים מן האדם תפקידיו החברתיים, בשמה של קידמה מפוקפקת - לשאלת המשמעות בחיים לקראת קיצם הקרב, יש נפח וחשיבות שלא היה לה קודם לכן. נושא משמעות החיים בזיקנה, הוא לדידי מצע ובסיס, ממנו יוצאים ואליו שבים, דיונים חשובים המעסיקים אותנו היום. דיונים אלו נוגעים בעיקר לאיכות חייו של האדם הזקן והמאריך ימים, שהיום כבר מיוחס לו הגיל הרביעי.
הדיונים הבין דיסציפלינאריים הללו יעלו בכנס של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, העוסקת במדעי הזקנה וחקר ההזדקנות שיערך בימים שני ושלישי 20-21 בינואר 2014 בגני התערוכה בתל אביב תחת הכותרת "זקנה אחרת בעולם מזדקן" בהשתתפות כ-1,200 גרונטולוגים, ביולוגים, רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים ותזונאים המתמחים בגיל השלישי. במהלכו יערכו למעלה מ-180 הרצאות ויוצגו למעלה מ-60 פוסטרים של מדענים וחוקרים מכל רחבי הארץ שיעסקו בנושא הזקנה על כל היבטיה בתחומי הבריאות, הרפואה, הפסיכולוגיה והמחקר. במסגרת ההרצאות תהיה התייחסות לנושאים מגוונים כגון, מניעת הזדקנות ומיתון השחיקה בגוף המזדקן, תפיסת הגיל והמוות בהקשר הבריאותי, זוגיות שנייה בזקנה בעקבות אובדן בן זוג מנישואים ארוכי שנים, כיצד תתמודד החברה עם האתגרים הקשורים לזיקנה בתחום הבריאות, מחלות זיקנה ודרכי איבחון של דמנציה, אלצהיימר ופרקינסון. הכנס אף יקדם את הגרונטולוגיה כתחום אקדמאי וכמקצוע הצפוי להפוך למבוקש בשוק העבודה עקב העלייה המתמידה בתוחלת החיים ואוכלוסיית קשישים שהולכת וגדלה בארץ ובעולם.
לעמוד הפייסבוק של האגודה.
