המיומנות והידע של צוותי הרפואה והסיעוד ברפואה הציבורית בישראל, נתפסים כמובן מאליו הן על-ידי הציבור והן על-ידי התקשורת. היעילות התפעולית של מערכת הבריאות דורגה על-ידי ה-
OECD במקום הראשון מבין כל מדינות הארגון. עם זאת, מערכת הבריאות מככבת בכותרות כמעט מדי יום עקב בעיות קשות הנובעות, במידה רבה, ממדיניות מתמשכת של הממשלה המנסה להכיל על מערכת הבריאות את השיטה שתוארה בסיפורו של מנדלה מוכר ספרים על העגלון שהקטין בהדרגה את מנות המזון של סוסתו, וכאשר כמעט התרגלה שלא לאכול, צנחה ומתה פתאום.
המערכת שורדת, למרות הסד התקציבי, בין היתר, הודות לתחכום תפעולי וארגוני שלמחשוב יש בו חלק מרכזי. ישראל היא המדינה הראשונה, ובינתיים היחידה בעולם, שבה התיק הרפואי בכל המוסדות מנוהל במחשב ואין עוד רישום ידני. ישראל היא גם המדינה היחידה בה כל הרופאים במרפאות הציבוריות מחוברים למחשב מרכזי, כך שלכל קופת-חולים ולכל בית-חולים יש נתונים זמינים על כל חולה. מאגר הנתונים מאפשר בקרה על מתן תרופות על הפניות לבדיקות ולניתוחים ומקל מאוד על לימוד הנתונים לצרכי מסקנות רפואיות וכלכליות. תהליך מחשוב התיק הרפואי נתקל תחילה בהתנגדות הרופאים שחששו מפיקוח יתר והתערבות בעבודתם. נדרשה תבונה רבה באיזון בין בקרה לביקורת.
כעת המערכת עושה צעד גדול נוסף. כל מאגרי המידע בקופות-החולים ובבתי-החולים עומדים להתחבר לרשת אחת. לא יהיה מאגר מידע מרכזי, אלא קשר אינטרנטי בין המאגרים השונים. חולה הפונה לחדר מיון או למרפאה בבית-חולים או לרופא יועץ בקופת-חולים, לא יצטרך לזכור את התרופות שהוא מקבל ולא לשאת עמו תיק רפואי של אשפוזיו בעבר. הקלדת תעודת הזהות שלו למחשב של הרופא, תעלה על המסך את תולדותיו הרפואיות, תרופות, בדיקות מעבדה ודימות, אשפוזים, ניתוחים וייעוצים. כל המידע, פרט למספר נושאים שהוגדרו כחסויים, ביניהם: בדיקת HIV, הפסקות הריון יזומות, טיפול פסיכיאטרי, בדיקות גנטיות, פונדקאות ואימוץ.
לרופאים המורשים להשתמש במאגר המידע, תהיה סיסמת כניסה. לאחר הקלדת תעודת הזהות של המטופל, הרופא יקליד שאילתות והמידע יעלה על מסך המחשב. תרשים א.ק.ג. בלתי תקין יושווה לתרשים קודם המצוי במערכת המידע. אם יש שוני בין התרשימים, הוא יבלוט ויסייע בהחלטות טיפוליות. אם אין שוני, ימנעו פעולות מיותרות ואפילו אשפוז מיותר. כך גם לגבי בדיקות מעבדה, צילומי רנטגן, בדיקות CT ואחרות. ככל שהמערכת תשתכלל, אפשר יהיה להשוות סרטי צנתור או בדיקות דינמיות אחרות ולא רק את הפענוח המודפס.
בעידן הכירורגיה הלפארוסקופית, סרטי הצילום בעת הניתוח, יועלו לרשת ויהיו זמינים לצפייה לרופא אליו החולה יפנה לייעוץ. תוצאות של בדיקות פתולוגיות ואף צילומי המשטחים עצמם, יוכלו להיות זמינים לבקרה נוספת.
שיתוף המידע הרפואי פותח עידן חדש במערכת היחסים בין הגופים השונים בתוך מערכת הבריאות וחשוב מכך, בין המערכת הרפואית למטופלים.
מערכת המידע מתוכננת כך שלא ניתן לבצע שינויים במידע לאחר שנרשם ועלה לרשת. זמינות הנתונים לכל רופא שהחולה פונה אליו, היא גורם מרכזי בשקיפות ההחלטות הטיפוליות, שאינן נותרות בגיליון מודפס, בארכיון, ואף לא במאגר מידע מבודד, במחשב, אלא פתוחות לצפייה לכל מי שמעורב בטיפול בחולה. יש תקווה סבירה כי שיתוף המידע ישפר את יכולת האבחון של כל רופא, באשר הוא, כיוון שהממצאים והמחשבות של הרופאים האחרים, שהתלבטו בבעיות החולה, יהיו בהישג ידו. צפייה בסיכומים ומסקנות רפואיים, ובו-זמנית במידע הגולמי, תאפשר לרופא להתעמק בבעיית המטופל שלו, לבקר מסקנות של אחרים ואולי לתרום למניעת טעויות. החשש המובן מ"
האח הגדול" מתאזן מול התועלת הגלומה במיזם.
