"ההגות הדתית ואתגרי העידן המודרני" הוא שם הספר שכתב מי שהיה שר ההקדשים המצרי, הוגה הדעות מחמוד חמדי זקזוק. הספר שופך אור על המשבר הפוקד בימים אלה את העולם המוסלמי בכלל ואת זה הערבי בפרט, ובעיקר על מאבק הדמים המתנהל בין מוסלמים למוסלמים ובין ערבים לערבים.
זקזוק מפנה את ביקורתו בעיקר לאנשי הדת העוסקים במדרש ואינם מעזים להשתחרר מכבליהן של השמרנות, הקנאות והמחויבות לעבר, וכך אינם מגיעים לפריצת דרך אל הקידמה, העלאת רמת-החיים והבטחת חיים טובים יותר לדור הזה ולדורות הבאים.
לדבריו, "הגיע הזמן שהחינוך הדתי המודרני יעסוק בבעיות החברה, בזכויות האדם, בקידום מעמד האישה, בחינוך למדע, בדו-קיום עם הזולת, בבריאות, בטיפוח הביקורת העצמית וביכולת להבחין בין טוב לרע - כדי להגן על החברה מנזקי הקיצוניות".
געגועים לעבר המחבר מתייחס לתופעה הנפוצה אצל הערבים, הלא היא הגעגועים לעבר והישגיו: "חבל לבזבז זמן ומאמץ על דברי הלל למה שהיה. בעשותנו כך אנו רק מעלים את גירת הזכרונות. ערכו של האדם הוא בהישגיו ולא בהישגי אבות אבותיו". זקזוק מזכיר סיפור מתחילת המאה ה-20 המספר על הוגה הדעות האיסלאמי שכיב ארסלן שנפגש עם המטיף הדתי ג'מאל אלדין אלאפג'ני. השיחה ביניהם נסבה על הסיפור ההזוי שהערבים הקדימו את כריסטופר קולומבוס, חצו את האוקיאנוס האטלנטי וגילו את אמריקה. אמר אלאפג'ני: "כשהערבים מנסים לכסות על מחדליהם ופיגורם בימינו אלה, הם טוענים כי אבותיהם עשו כך וכך. וזוהי הבעיה. במקום שהם יעשו למען הגשמת שאיפותיהם, הם נאחזים בעברם".
זקזוק מתייחס לפיגור שממנו סובל העולם האיסלאמי והערבי, וטוען כי זה נעוץ בהזנחתם של החינוך והמדע, שאינם בראש סולם-העדיפויות של המוסלמים. די להזכיר כי אחוז האנאלפאביתים מבין המוסלמים מגיע ל-46, וזאת לפי נתוני הארגון האיסלאמי לחינוך ולמדע. ברור אפוא כי הבערות גוררת אחריה את האשליות, הניוון, הקיצוניות והשמרנות הדתית.
הטרור בעולם הערבי נשען על הדת. הדת היא מעין טַבּוּ, ואין מתווכחים עם הטיעון הדתי שהוא הנימוק המצדיק את מעשי הטרור - רוצחים למען האל ומזכירים אותו בשמו: "אללה אכבר". לכן, מסיק המחבר כי על הטיפול בבעיה להישען על חינוך דתי נכון. על-פי השקפתו, המשימה מוטלת לא רק על מערכת החינוך, אלא גם על התקשורת. הטרוריסטים סומכים על העובדה שמרבית האנשים אינם מודעים לתכנים הדתיים הנכונים. חינוך נכון כזה הוא המחסום שימנע את שטיפת המוח שעושים הטרוריסטים ומנהיגיהם.
זקזוק היה בעבר גם סגן דיקן אוניברסיטת אלאזהר, בוגר אלאזהר ואוניברסיטת מינכן ובעל תואר דוקטור בפילוסופיה. הוא חיבר עשרה ספרים בתחום הפילוסופיה האיסלאמית, האיסלאם בעיני המערב ועיונים בפילוסופיות המודרניות. כששימש בתפקידו כשר ההקדשים, פנה זקזוק לערבים לא להחרים את ישראל ולבקר בירושלים. הוא גם קרא לדיאלוג בינדתי עם רבנים. בספרו האחרון קורא המחבר להילחם בקיצוניות על-ידי טיפוח ערכים של סובלנות, שהיא אחד מיסודות האיסלאם, שיאפשר להילחם בפירושים המוטעים של יסודות האיסלאם.
