מערכת הראייה של האדם מתחילה להתפתח כבר בהיותו עובר, בשלבי ההריון הראשונים וממשיכה להתפתח אחרי הלידה. מרכז הראייה (מקולה) מבשיל בגיל ארבעה חודשים, ועצב הראייה ומרכזים במוח ממשיכים להתפתח במהלך השנים הראשונות.
כאשר המערכת האופטית והמערכת העצבית תקינות, יגיע התינוק בחודשים הראשונים לחייו לחדות הראייה המקסימלית (6/6), לראיית צבעים ולראיית עומק.
תנאי הכרחי להתפתחות תקינה של הראייה הוא שהעין חייבת לקבל גירוי. כל הפרעה בשלב המוקדם עלולה לגרום לנזק, לעיתים אף בלתי הפיך.
דוגמה נפוצה יחסית למצב בו העין אינה מקבלת גירוי מספק, נקראת 'עין עצלה', או בשפה המקצועית - אמבליופיה. תופעה זו פוגעת ב-1%-4% בקרב אוכלוסיית הילדים ומהווה את הגורם המשמעותי ביותר לירידה בחדות הראייה בגילאים אלו.
מה זה עין עצלה עין עצלה מוגדרת כליקוי בחדות הראייה - כאשר לא נוצרת תמונה חדה וברורה על הרשתית, המוח מזהה תמונה לא ברורה, וחדות הראייה בעין זו נמוכה. ללא טיפול העין העצלה יכולה לגרום לירידה באיכות הראייה עד למצב של עיוורון. במקרה כזה הרכבת משקפי ראיה לא תסייע לילד להגיע לחדות ראייה תקינה ויש להקפיד על טיפול מותאם אצל אופטומטריסט מוסמך.
גורמים אפשריים לעין עצלה - פזילה: צורת הפזילה השכיחה ביותר אשר תגרום לעין עצלה היא איזוטרופיה (סטייה של עין אחת או שתיים פנימה, לכיוון האף). כאשר ילד פוזל כל הזמן באותה העין, העין הפוזלת אינה מתמקדת על האוביקט עליו מסתכלת העין הבריאה. כתוצאה מכך המקולה, האחראית על הראייה המרכזית, אינה מקבלת גירוי ראייה. במצב כזה המוח מדכא את התמונה המתקבלת מהעין הפוזלת כדי למנוע ראייה כפולה והעין הפוזלת הופכת לעצלה;
- אנאיזומטרופיה: הבדל גדול במספרים בין שתי העיניים. במקרה כזה העין שרואה פחות טוב הופכת להיות עצלה. ככלל, ניתן להגדיר כי סיכון להתפתחות עין עצלה קיים כאשר יש רוחק ראייה של יותר מ-3.5 דיופטר; או קוצר ראייה של יותר מ-3 דיופטר; או אסטיגמטיזם (צילינדר) של יותר מ-1 דיופטר;
- הפרעה למעבר קרני האור לרשתית: ישנם מספר גורמים שעלולים לפגוע במעבר אור לרשתית:
- ירוד מולד (קטרקט, עכירות בעדשה);
- צניחת עפעף המכסה את האישון;
בכל המקרים המפורטים הגירוי שיגיע לרשתית יהיה חלקי ומעוות ועלול לפגוע באיכות הראייה.
איתור הבעיה רוב הילדים לא ידעו להתלונן על ירידה באיכות הראייה, משום שהעין הטובה 'מחפה' על העין העצלה וממלאת את מקומה. גם ההורה לא ידע לזהות שלילדו יש בעיה משום שלא קיים סימן חיצוני נראה לעין. אך אם נתעלם מהסכנה ולא ניבדק, קיים חשש ממשי לעיוורון. על כן חשוב לגשת עם הילד לאופטומטריסט מוסמך או רופא עיניים לבדיקה שגרתית ואיתור בעיות בראייה.
ככל שהבעיה מאובחנת מוקדם יותר, הסיכוי להצלחת הטיפול הינו גבוה יותר, ולכן יש חשיבות גדולה לבדיקות סקר בגיל הרך. כאשר התינוק נולד מתבצעת בדיקת החזר רפלקס האור שמטרתה זיהוי מוקדם של עין עצלה, עכירות או יירוד.
מי צריך להיבדק כל הילדים צריכים להיבדק כבר כתינוקות ולבצע מספר מעקבים במיוחד לקראת בית-הספר. אך ילדים להורים הסובלים מעין עצלה הינם בעלי סיכון גבוהה יותר לסבול מבעיה דומה. באופן דומה יש לבדוק מוקדם ככל האפשר יילודים במשפחות שבהן קיימות מחלות גנטיות, מטבוליות או נוירולוגיות וכן ילדים עם הפרעה התפתחותית או עם מחלות סיסטמיות המלוות בליקויים עיניים.
כיצד מטפלים הטיפול יעיל בגיל הרך, הגיל שבו מערכת הראייה עדין בתהליך התפתחות. העיקרון בטיפול הוא לאפשר מיקוד ברור על-פני הרשתית בעין העצלה. בכל מקרה רק איש מקצוע מוסמך יכול להמליץ על הטיפול המתאים לכל ילד.
- תיקון התשבורת: בעזרת משקפיים. במידה וחדות הראייה לא תשתפר עם הרכבת המשקפיים, יהיה צורך בחסימת העין הבריאה על-ידי רטייה, כדי לאמץ את העין העצלה;
- תיקון הפזילה: סגירה או טשטוש של העין החזקה על-מנת לאלץ את המוח להשתמש בעין העצלה ולחזק את הקשר בין העין למוח. סגירת העין החזקה צריכה להיות מלווה במאמץ של העין לקרוב בפעולות כמו קריאה, השחלת חרוזים, מחשב וכדומה;
- טיפות אטרופין: מתן טיפות לעין הטובה פעמיים או שלוש בשבוע תטשטש את הראייה לקרוב בעין הטובה וכך תאלץ את העין העצלה לתפקד. מדובר בפתרון לקרוב בלבד, משום שלמרחק טשטוש הראייה הוא מינימלי וכך העין החזקה ממשיכה לקבל גירוי ראייתי;
- ניתוח: יעיל במקרים של קטרקט, צניחת עפעף ועכירות בקרנית. במקרים אלו יש לתקן מיידית;
- תרפיה ויזואלית: תרגילי עיניים.
עד איזה גיל ניתן לטפל: בעבר חשבו כי ניתן לשפר את חדות הראייה רק עד גיל שש. לאחרונה מחקרים הראו, כי ניתן לטפל בעין עצלה כמעט בכל גיל. אך ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר, כך ניתן לתקן את הבעיה בקלות יותר ולמנוע סיכוי לנזק עתידי. היום ניתן לטפל באמבליופיה גם במבוגרים בעזרת שיטת נירוויז'ן (neurovision), המגרה אזורים ראייתיים במוח ומחזירה אותם לתפקוד.
