שבעה קבלנים, כמעט כולם דמויות ידועות בעולם הנדל"ן, נחקרו השבוע בחשד למתן שוחד או טובות הנאה לעו"ד רועי בר, שהיה היועץ המשפטי של עיריות ראשון וציון ורחובות. חמישה מהם נעצרו ל-24 שעות, ושני האחרים שוחררו לאחר חקירה. שמות ששה מהם ידועים. הקבלן השביעי ביקש וקיבל צו איסור פרסום, שיהיה בתוקף, על-פי הידוע עתה, בתוקף ל-10 ימים לפחות. ארבעה משבעת הקבלנים קשורים בפרויקט הידוע בשם "WHITE" (לבן). זהו מגדל מגורים בן 26 קומות, 77 דירות, במזרח ראשון לציון, שנבנה בין השנים 2007 ו-2009. המגרש היה בבעלות העירייה, שהוציאה ב-2005 מכרז למכירתו. זכתה חברה, ששם בעל השליטה בה נאסר לפרסום. לאחר כשנה רכשה "גינדי השקעות בפרויקטים", חברה-בת של גינדי השקעות, 50% מהפרויקט. שתי החברות בנו יחד את הבניין ומכרו את הדירות. גינדי השקעות הייתה אז בבעלות בחלקים שווים של שלושה בני משפחה אחת: מנור גינדי, 40, כלכלן, נשוי לבת-אל, בת למשפחת אנשי העסקים סקאל הידועה. גיסו אורי לוי, 42, מהנדס וכלכלן, הנשוי לסתווית, אחותו של מנור; גיסו השני אייל פרידמן, עורך דין, 40, הנשוי לאחות השנייה של מנור, טל. אמנם, למנור יש אח צעיר, כפיר, 33, שסיים לימודי כלכלה וחשבונאות. אך הוא לא נחקר, כי הצטרף לחברה רק לפני שנתיים, ובעת האירוע לא היה בעל מניות. עו"ד אייל פרידמן נחקר ביום שני על-ידי קצין משטרה, ושוחרר מיד. גורלם של שני גיסיו היה פחות נעים: באותו יום, ב-6 בבוקר, דפקו שוטרים על דלתות בתיהם של ובידיהם צו מעצר וצו חיפוש. נשותיהם והילדים נבהלו. המשטרה גם החרימה מסמכים מדירותיהם. המשטרה החליטה, משום מה, להוביל את שני העצורים במסדרונות בית המשפט כשהם אזוקים בידיהם וברגליהם, כאילו מדובר בפושעים העומדים להימלט. בני המשפחה התלוננו קשות, עם דמעות בעיניהם. שופטת בית המשפט המחוזי מרכז הוציאה צו, האוסר לפרסם תמונות וסרטונים המראים זאת, אך הנזק כבר נעשה. מנור גינדי הוא בנו הבכור של משה גינדי, אחד מוותיקי ומגדולי הקבלנים הפרטיים בארץ. גינדי יסד את גינדי השקעות ב-2003, עם שני גיסיו. גינדי השקעות היא היום אחת מחברות הבנייה המובילות. היא ידועה בעיקר בזכות היותה בעלת 50.5% בפרויקט המגורים הגדול, עם קניון לידו וחניון גדול בבניה מולו, במתחם השוק הסיטונאי בתל אביב. יש לה פרויקטים גם ברמלה, לוד, וכן קניון גבעת שמואל, שבנתה ומכרה לחברת הביטוח הראל.

מנור גינדי: נכנסנו לפרויקט לאחר האירוע

צוין למעלה, שבפרשת "וויט" נחקרו ארבעה, שלושה מהם בני משפחת גינדי. הרביעי הוא הקבלן הבכיר ששמו נאמר עדיין לפרסום. הוא שותף ב-50% בפרויקט "וויט". ניתן לומר שמדובר בקבלן בכיר וידוע. מנור גינדי מכחיש בכל תוקף את כל החשדות נגדו. יש לו טיעון פשוט: "נכנסנו לפרויקט ב-2006, שנה לאחר שהחברה האחרת רכשה אותו. אותה חברה הייתה אחראית לתכנון. כשנכנסו לפרויקט, כבר היו לחברה אישורי הבנייה. היא גם זו שהתקשרה עם עו"ד רועי בר. אני מניח שיש כאן טעות!"

שתי חברות של רוני יצחקי קנו מגרש

עכשיו אנחנו עוברים דרומה, לרחובות. כאן נחקרו שני קבלנים נוספים, רוני יצחקי ובן דודו מישאל יצחקי. הם מבעלי פרויקט מגורים גדול בהרבה, "המושבה" במערב רחובות. המדובר במגרש בן 25.7 דונם, בבעלות מינהל מקרקעי ישראל. ביוני2011 הוציא המינהל מכרז למכירת המגרש, שהיה מיועד לבניית 432 דירות. הוגשה רק הצעה אחת, 71.5 מיליון שקל (12% מעל מחיר המינימום), ועוד הוצאות פיתוח 3.2 מיליון שקל. הקונות היו שלש חברות, שתים מהן - מגדלי מירב 1900 ורויה אספקת מים - בבעלות רוני יצחקי. הקונה השלישית, נווה יסמין, אינה קשורה, ככל הנראה, למשפחה.

קלף בשרוול

ביוני 2013 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובניה להגדיל את מספר הדירות לכ-600. החשדות נגד רוני ומישאל יצחקי נוגעים להליכים, שבהם אושרה הגדלת מספר הדירות. הקבלנים טוענים, שכל ההליכים היו כשורה. ייתכן מאוד, שיש להם "קלף" בשרוול: המתחם הסמוך נמצא בבעלות חברה בשליטת איש העסקים אלי פפושדו. הוועדה המקומית אישרה גם לפפושדו תוספת דירות, ואין שום חשד נגדו. מה ההבדל בין שני המתחמים ושתי החברות? מיהו רוני יצחקי? הוא בנו של הקבלן הוותיק יעקב יצחקי. בנעוריו, שירת בצה"ל ביחידת 8200. לאחר מכן נכנס לעסקי נדל"ן ואף הרחיב אותם. היום הוא עומד בראש קבוצת חברות העוסקות בנושאים שונים: מחסני עצים, בנין דיזיין סנטר בבני ברק, אולמי אירועים, שותפות בחברת בראק קפיטל, חברות הי-טק ועסקים בחוץ לארץ.

חפש את האחות

הנקודה המשפחתית משחקת כאן תפקיד לא מבוטל. אשתו של רוני, ד"ר יעל יצחקי, היא מרצה למינהל העסקים באוניברסיטת תל אביב, וככל הידוע אינה קשורה לעסקי המשפחה. אבל קרובים אחרים קשורים גם קשורים. בן הדוד, מישאל, עומד בראשי חברת "יצחקי מחסנים", שהיא בעלת מחסני העצים של המשפחה. הוא גם אחד הבעלים של מתחם "המושבה". אחותו של רוני יצחקי, הדר, נשואה לעו"ד רועי בר. במשפחת יצחקי טוענים, שהם חפים מפשע, והמשטרה חוקרת אותם רק בגלל הקשר המשפחתי לעורך הדין החשוד. אחות אחרת, מישאלה יצחקי, כיום שלמון, מנהלת, ככל הידוע, עסקים משלה. בין היתר רכשה בעבר מחברת גב-ים, של נוחי דנקנר, מרכז מסחרי, ב-28 מיליון שקל. היחסים בתוך המשפחה לא היו תמיד טובים. מישאלה ואחות נוספת טענו, שרוני נישל אותן מעסקי המשפחה, ולכן לא פלא שמישאלה נכנסה לעסקים משלה. רוני יצחק הגיב באמרו שלטענות אין בסיס.

הכל נשאר במשפחה

הקבלן השביעי שנחקר השבוע הוא עמרם פרץ, מבעלי חברת בוני התיכון ומנכ"ל החברה. זוהי אחת מחברות הניה המובילות בארץ, בונה למגורים בערים שונות. פרץ נחקר שלשום על-ידי קצין משטרה, ואחר כך שוחרר מבלי שהגיע כלל לבית המשפט. פרץ אומר שזוהי ראיה ברורה לחפותו. החקירה נוגעת לפרויקט המגורים "ראשון הקטנה", בראשון לציון, שנבנה בשלושה שלבים, ומכירת דירותיו הסתיימה ב-2010. הצד המעניין ביותר, אולי, בחברת בוני התיכון היא העובדה, שלמרות שזו חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה, היא נמצאת בשליטה משפחתית מלאה. יודגש: הדבר חוקי לחלוטין. בראש החברה עומד, כיו"ר, האב והמייסד, אברהם פרץ, בן 78. הניהול המעשי מופקד בראש ובראשונה בידי הבן עמרם, בן 56,שאמנם אינו הבן הבכור, אך הוא מהנדס במקצועו. שני בניו הנוספים של אברהם, בנימין ונסים, עובדים אף הם בתפקידי ניהול בכירים. הבנות, ז'קלין ומירל, עובדות במחלקת המכירות, וכן גם אחד הנכדים, משה כהן. אברהם פרץ דאג גם לאחיו, חיים, וגם הוא קיבל משרה בחברה. אח אחר, חיים, הוא נהג, ומקבל בין היתר, גם קרן השתלמות. גם אילנה, אשתו של נסים, היא עובדת "בוני התיכון". משכורותיהם של בני משפחת פרץ סבירות, ואינן חורגות מן המקובל. המנכ"ל עמרם פרץ קיבל אשתקד כ-1.6 מיליון שקל, דמי ניהול לחברתו הפרטית. האחים האחרים משתכרים פחות, והמשכורות או דמי הניהול בכללם נקבעו על-פי ההיררכיה והתפקיד. העובדה שרק עמרם פרץ נחקר מעידה, מן הסתם, על תפקידו הבכיר בחברה. לאבי המשפחה, אברהם, היה תפקיד קצת לא נעים השבוע: הוא היה האיש ששלח לבורסה את ההודעה הקצרה על חקירתו של בנו במשטרה. הוא ודאי ישמח יותר לשלוח בעתיד הודעה נוספת, שהחקירה הסתימה בלא כלום. גם הקבלנים האחרים ישמחו להוציא הודעה כזו, אך אין לדעת אם תהיה, או שהחקירות יגיעו לפסים משפטיים.