בפאתיו הדרומיים של קיבוץ נען עומד מזה שנים רבות שומם עזוב ומוזנח התיאטרון הפתוח של קיבוץ נען. גדרות יציעי התיאטרון הפכו חלודות ומגדל הבמה הפך בשנים האחרונות למשכנם של להקות עטלפים.
חברי המועצה לשימור אתרי מורשת סיירו בסוף השבוע (יום ו' 7.2.14) בקיבוץ נען. בן השאר סיירו במתחם התיאטרון הפתוח ועמדו מקרוב על גודל העזובה וההזנחה.
התיאטרון תוכנן על-ידי "אדריכל הקיבוצים" חניך אסכולת "הבהאוס" שמואל מסטצקין, שנמנה על חברי גרעין קבוץ נען, היה "בן בית" בקיבוץ ותכנן בקיבוץ עוד מבנים נוספים. יש בו כ-1,500 מקומות ישיבה, במה ענקית מרשימה מתחתיה קיימת קומת מרתף שהיא כיום נעולה ושימשה בעבר כמעין חדר תלבושות ותפאורה בשל מיקומו הטופוגראפי ומבנהו של התיאטרון יש בו תנאי אקוסטיקה טבעיים מצוינים. וגם נוחות בזווית הצפייה.
ידע ימים יפים יותר התיאטרון הפתוח בנען ידע ימים יפים יותר. הוא נחנך בשנת 1953ברוב עם והדר. בטקס חנוכתו כך מספרים ותיקי נען בערגה, הופיעו שחקני תאטרון הקאמרי בהצגה "זאן דארק". התיאטרון שימש למעשה גם תיאטרון האזורי של יישובי המועצה האזורית גזר והיא אף השתתפה במימונו ותפעולו. בפרסומים והמודעות לאירועים שנערכו בו מופיע התיאטרון בשם "האמפיתאטרון האזורי קיבוץ נען" על-אף שהתיאטרון אינו עגול בצורתו ואינו עונה להגדרה הלשונית אמפיתאטרון. במקום הועלו לאורך השנים הצגות שונות כולל של תאטרונים ידועים בארץ כמו "הקאמרי", "האוהל" ועוד.
כך למשל הוצגה על בימתו ב-30 ביוני 1954 הצגת "פיגמליון" של תיאטרון הקאמרי וכעבור כשבועיים ב-14 ביולי שנה זו, התקיימה בו הצגת תיאטרון האוהל "דרך הטבק". כמו-כן נערכו במסגרתו הצגות ילדים להנאת ילדי הקיבוץ ויישובי הסביבה. במהלך שנות ה-50 ה-60 ואף תחילת שנות ה70 של המאה הקודמת נערכו בתיאטרון זה, לצד הצגות תיאטרון, עצרות-עם וכינוסים פוליטיים, קונצרטים ואירועי תרבות נוספים רבים. ב-30 ביולי שנת 1953 הופיעה במקום התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של מילטון קטימס והקהל נהר בהמוניו. כמו-כן, הוקרנו במקום סרטים ולשם כך הותקן מבנה מיוחד הנמצא מאחרי המושבים להקרנת סרטים בו יושב המקרין.
לא רק תושבי קיבוץ נען אלא גם תושבי האזור כולו: תושבי העיר רחובות ואף מישובים מרוחקים יותר הגיעו להשתתף באירועים הרבים והמגוונים שנערכו ב"אמפיתיאטרון האזורי של קיבוץ נען".
בשנות ה-70 החל המקום לדעוך ומזה שנים רבות הוא עומד שומם ונטוש. עד מתי?
יוני שילה, איש רשות הטבע והגנים בעברו, חבר קיבוץ נען ומי שימש מזכיר הקיבוץ עד לא מכבר, שליווה והדריך את סיור חברי המועצה לשימור אתרי מורשת, הסביר את פשר הזנחת המקום בכך שיש בעיות בשיוך הקרקע שעליה ממוקם התיאטרון. שילה לא הרחיב בעניין אבל מאחר שהיה מזכיר הקיבוץ נען מן הסתם הוא יודע דברים שהציבור לא יודע. ראוי שהנושא ייבדק לעומק ויתברר ויחשף לציבור הרחב ולתקשורת ואם יתברר כי הקיבוץ אינו יכול, משפטית או שאינו מעוניין משיקוליו שלו, להשקיע בשיקום התיאטרון יש להעביר את הטיפול במקום לגוף ציבורי אחר כמו קק"ל למשל שיתחזק כראוי את המקום ויפיח בו רוח חיים.
בכל מקרה חבל שהזנחת המקום תימשך, מאחר שמדובר במקום היסטורי ואתר אדריכלי מיוחד וגם בשל היותו מקום פוטנציאלי ואידיאלי לקיום כינוסים וארועי תרבות וגם בשל כך שמדובר בהשקעה כספית לא גדולה במיוחד הנדרשת לשיפוצו ושיקומו של התיאטרון הפתוח.