משה סיני: החיים אחרי ראש העין

אתה שכיר של המועצה או משרד הפנים?

סיני: "החברה הפרטית שלי מקבלת תשלום לפי שעות. החוזה הוא למספר חודשים, אך במידת הצורך יאריכו אותו. לא מדובר בסכומים גדולים". סיני יסד את חברתו הפרטית, ששמה "תומר סיני" ב-1998, אך הקפיא את פעילותה ב-2003, כשנבחר לראש העירייה. כשייסד את החברה, היה זה תוך כדי קריירה מעניינת. הוא סיים לימודי מ.א. בהיסטוריה ויחסים בינלאומיים בישראל. אחר כך סיים קורסים למנהיגות באוניברסיטאות הרוורד וז'נבה ובבית הספר של הפנטגון בוושינגטון. ב-1994 כיהן כנציג משרד החוץ במשרד הביטחון. ב-1996 מינה אותו שמעון פרס למזכיר צוות המו"מ עם סוריה, וב-2000 קיבל תפקיד דומה מאהוד ברק.

זו לא בדיוק הכשרה לראש עירייה.

סיני: "ההתמחות שלי היא בתכנון אסטרטגי, וזה בדיוק מה שנחוץ לרשות מקומית. אני מתגורר כל השנים בראש העין, ורציתי לתרום לעיר. ב-1998 נכנסתי לפוליטיקה המקומית. נבחרתי לחבר המועצה המקומית והייתי ראש האופוזיציה. ב-2003 התמודדתי על ראשות העיר מול יגאל יוסף, וניצחתי. אחרי חמש שנים התמודדתי שוב, מול כמה מועמדים, ושוב הגעתי למקום הראשון.

מהם ההשגים העיקריים שלך, לדעתך? סיני: "קיבלתי עירייה עם גרעון של 24 מיליון שקל בשנה וגרעון מצטבר של 100 מיליון שקל. חיסלתי את הגרעון. איך? הקפאתי קבלת עובדים חדשים, והעמקתי את הגבייה. מ-2006, ראש העין היא עיר עם תקציב מאוזן, שאינה נזקקת למענקי האיזון של משרד הפנים. ב-2009 קיבלנו את התואר 'עיר איתנה', אחת מ-20 ערים בישראל עם תואר זה!" הדוגמה שמביא עתה סיני ממחישה את הקשר בין נדל"ן לבין התקציב העירוני. סיני: "קיבלתי עיר עם הכנסות של 130 מיליון שקל בשנה, מזה כ-35 מיליון שקל מארנונה. מסרתי עיר עם תקציב מאוזן של 270 מיליון שקל, ומזה כ-100 מיליון שקל ויותר הכנסות מארנונה. ההכנסות גדלו פי שלושה תודות לגידול במספר התושבים והעסקים. ראש עירייה צריך למשוך עסקים. אם לא, תיקלע העירייה לגרעונות, ובסופו של דבר ימנו לו ועדה קרואה".

במאמר מוסגר: יזם הנדל"ן התל אביבי שמואל עטיה אומר שהכנסות עיריית תל אביב מארנונה מגיעות ל-2.2 מיליארד שקל לשנה - 600 מיליון שקל מהתושבים ו-1.6 מיליארד שקל ממשרדים, מרכזים מסחריים ועסקים אחרים. התושבים מקבלים, כידוע, שירותים מגוונים בהרבה לעומת עסקים. זו הסיבה האמיתית שעיריית תל אביב מבקשת בימים אלו להגביל את היקף בניית הדירות, ומעודדת עסקים. ראש העירייה היוצא של ראש העין מדגיש השגים נוספים - שילוב של חינוך ותרבות עם בנייה: העירייה התחילה לבנות את היכל התרבות, היכל המוזיקה וקאונטרי קלאב. שמו דגש על חינוך, גם במבנים וגם בתוכן, והעיר קיבלה את פרס החינוך.

האם ואיך קידמת את הבנייה החדשה בעיר? סיני: "הרעיון המרכזי שלי היה לפתח את השכונות המזרחיות. אישרנו תחילה תוכנית לבניית כ-8,000 דירות. האישור הנוסף, ערב פרישתי, הוא לבניית כ-8,600 דירות. בסופו של דבר תהפוך העיר מישוב בן 40,000 תושבים לעיר של 100,000!"

מה דעתך על הסכם הגג, שהעירייה חתמה עם משרדי הממשלה לאחר פרישתך?

סיני (המנסה אולי להמעיט מהשגיו של יורשו): לאמיתו של דבר זה לא הסכם, אלא הצהרת עקרונות. לא חתמו שם על שום חוזה, אלא רק על הצהרה לא מחייבת! צריך לראות מה יקרה בפועל. טוענים שהקפאת בניית 2,000 דירות. סיני: "רשות מקרקעי ישראל מכרה מגרשים לבניית 4,800 דירות בשכונות המזרחיות. העירייה הוציאה התרי בנייה ל-2,800 דירות בלבד. הוריתי להקפיא את מתן ההתרים ליתר 2,000 הדירות, כל עוד הממשלה לא נענית לתביעות שלנו, ותקצה את הסכומים הדרושים לבניית בתי ספר, גני ילדים ומוסדות ציבור הדרושים לרבבות תושבים חדשים. בסופו של דבר השגנו מה שרצינו". השרים יאיר לפיד ואורי אריאל רצו מאוד לחתום בחודש שעבר על "הסכם הגג" עם העירייה, שיקבע שהיקף הבנייה במזרח העיר יגיע ל-15,700 דירות. כל כך רצו, עד שוויתרו לעירייה: היא לא תקבל מהם יותר מ-500 מיליון השקל למבני ציבור, שהממשלה הבטיחה תחילה. הממשלה גם תממן בניית כביש טבעת ומחלף מעל כביש 5, במאות מיליוני שקלים.

הסכם העקרונות מדבר גם על בניית דירות להשכרה ובניית דיור בר-השגה. מה דעתך? סיני: "אני נגד דיור להשכרה! לדעתי זהו פתרון דיור לא טוב! יש לסייע לזוגות הצעירים לקנות דירה בבעלותם. אשר לדיור בר-השגה, מדובר על בנייה בהיקף לא גדול".

אתה נשאר חבר מועצה?

סיני: "כן. אני חוזר לתפקידי הישן והמוכר לי, כראש האופוזיציה". סיני לא אמר, אך נראה שהוא עשוי להתכונן לסיבוב הבא, בעוד כחמש שנים, ולנסות לחזור לראשות העירייה. בינתיים, יכול משה סיני לנשום קצת לרווחה ולהתנתק מסדר היום העמוס של ראש העירייה, המתחיל ב-7 בבוקר ולא נגמר אף פעם. הוא יכול להקדיש יותר זמן לאשתו רונית ולשלוש בנותיהם. גם יוכל לחזור לתחביבו הישן, נגינה בפסנתר. משה סיני מנגן מגיל 7, ומדי פעם הולך לבקר את אמו ולנגן על הפסנתר בביתה. לכן הוא כועס במיוחד על החלטה אחת של ראש העירייה החדש, להקפיא את בניית "מוזאון המוזיקה" הייחודי אותו יזם סיני. מדוע קשור משה סיני כל כך לפסנתר? הוא מספר: "גדלנו בדירה בת שני חדרים ברמת אביב, וההורים התפרנסו בקושי. הייתי בן 6. רציתי פסנתר, אך לא היה כסף. הייתי יורד לחצר, מצייר קלידים על החול ומדמיין שאני מנגן. לאחר שנה ביקשתי, יום אחד, לחזור הביתה. לחצתי על דלת הכניסה, והיא לא נפתחה. אחרי שהצלחתי איכשהו להיכנס, גיליתי שכמעט כל הסלון תפוס על-ידי פסנתר גדול. אבא ז"ל חסך פרוטה לפרוטה כדי לקנות פסנתר לילדו הקטן. אני מנגן גם לזכרו של אבי היקר".