השופט: גיל דניאל, סגן נשיא בית המשפט באשדוד המועד: יום שלישי, 14.1.2014, שעה 10:30 הנושא: קדם-משפט מטרתו של קדם-משפט היא למנוע את הצורך במשפט עצמו, או לפחות לייעל את ההליך העיקרי כאשר יגיעו אליו. השופט גיל דניאל עושה זאת היטב ובהחלט מנצל כראוי את הזמן המוקדש להליך זה, תוך שהוא מפגין את התכונה החשובה ביותר בשלב זה: לראות מה אפשר ומה אי-אפשר להשיג.
נכנסתי לאולם כאשר דניאל עסק בתביעתה של מתווכת נגד לקוח שלטענתה לא שילם לה, ומתברר שיש גם טענות הדדיות קודמות בין השניים. דניאל מנהל את הדיון שלא לפרוטוקול, בודק את הפרטים ולא תמיד מנסה להשתלט על עורכי הדין הנכנסים זה לדבריו של זה. במבט ראשון עובדה זו נראית כחולשה וכנימוס-יתר, אך דניאל מראה מאוחר יותר שהוא יודע מתי להפסיק אותם, כך שהוא כנראה מעדיף לתת להם להוציא קיטור כדי שניתן יהיה להתקדם.
"לפני שאנחנו דוהרים קדימה" "עכשיו אני רוצה להסביר לכם איך אני רואה את הדברים ברמה הראשונית", ניגש דניאל לתכל'ס. "עושה רושם שהתביעה נבנתה על סכומים גבוהים, כי הסכום [המקובל] הוא 2% מערך העסקה. לא צריך להוסיף לזה את הפיצוי המוסכם ואת אובדן הלקוחה". דניאל משתיק את התובעת ועורך דינה וממשיך: "אם התביעה ביסוד שלה היא על אותם 2% ועל זה יש סוג של מחלוקת, קחו עכשיו מספר שקרוב למה שאתם רוצים לקבל ותסגרו לפני שאנחנו דוהרים קדימה. יש על מה לדבר?".
שני הצדדים מסכימים ודניאל מתקדם למספרים, וכאשר בא-כוחה של המתווכת חוזר לסכסוך הקודם, הוא מעיר לו בנועם: "סיכמנו שאנחנו לא מדברים על זה עכשיו. הם [הנתבעים] רוצים החזרים על העסקה הקודמת, אז למה לפתוח את זה? אם יהיה משפט - תטענו את זה". הצדדים חלוקים גם בשאלה בכמה נמכרה הדירה, אבל המשמעות מבחינת דמי התיווך היא רק 400
שקל ודניאל אומר שזה לא משמעותי; "אנחנו נסגור על מספר, אבל אם יסתבר שהמספר הוא אחר, נתקן את זה".
כעת בא-כוחו של הנתבע חוזר לעסקה הקודמת, אך דניאל בשלו: "אתה מתעקש שנוסיף משהו [לתובעת] על העסקה הקודמת? שכנעתי אותם לוותר על זה. תדברו על משהו בין 20 ל-28 אלף שקל". בא-כוחו של הנתבע: "הוא לא יסכים". דניאל: "חבל, הוא חתום [על הסכם בלעדיות בתיווך]". לנתבע יש כעת טענה מקורית: הוא מדבר עברית, אבל אינו יודע קרוא וכתוב בעברית. דניאל לא מתרשם: "תתייעץ עם עורך הדין שלך". הנתבע: "אני לא מוכן לתת 20,000". דניאל: "אני מכבד את זה", והוא פונה לעורכי הדין: "רק תקחו את הפרופורציות. אם הדירה נמכרה ב-1.15 מיליון, אז עכשיו הוא ישלם עוד, בהתחשב בכך שהתביעה היא 90,000? אל תלכו לדרככם, אני אעשה הפסקה ואתקדם בדיון הבא, זה דיון קצר. אם הפערים גדולים - נתקדם בתצהירים; אם לא - נדבר". עד שעזבתי את האולם הצדדים לא חזרו, אך במסדרון ניתן היה לשמוע שהם מתקרבים להסכמה.
"בואו נדון במכלול היחסים" התיק הבא נוגע לתביעת ביטוח בעקבות דליקה בעסק, ודניאל הופך את העובדה שצד ג' - סוכן הביטוח - לא זומן מחיסרון ליתרון: "בואו נדון במכלול היחסים ביניכם. מה קרה מאז הפעם הקודמת?". עורכי הדין מעדכנים, בא-כוחם של התובעים מוציא קיטור ודניאל מגיב: "אלו הטענות של אדוני בפעם הקודמת. השאלה היא האם דיברתם ביניכם על הפערים בין הציפייה שלכם לתשלום, לבין זה שחברת הביטוח משוכנעת שהכל מבוים, שהייתה פה הצתה, שנעשו דברים חמורים?".
דניאל בקיא בפרטי-הפרטים של התיק, כולל העובדה שסוכן הביטוח טרם הגיש כתב הגנה משום שיש לו עוד יום אחד. הוא מנסה להיות מעשי ואומר לבא-כוח התובעים: "תתחיל להכין את הראיות שלך ונתקדם, בפעם הבא יבוא צד ג' ואז הוא [בא-כוח חברת הביטוח] ישלים את טענותיו" - אך נציג החברה אינו מסכים. דניאל מנסה נתיב אחר: "דיברתם על האפשרות ללכת לפוליגרף?". בא-כוח התובעים: "היה פוליגרף במשטרה, הוא [נציג החברה] יכול לקחת כל חומר". דניאל: "אז הורדנו את זה מעל הפרק".
כאשר הצדדים מתחילים להתגושש בנוגע למסמכים, דניאל הרגוע שוב נותן להם להתקוטט כמה דקות ולבסוף פונה לבא-כוח התובעים: "יכול להיות שמבחינה פורמלית אתה יכול להתנגד [לבקשה למסמכים מסוימים], אבל הייתי חושב שאתם לא תרצו להתנגד ולא תסתירו מסמכים. אני לא אדון כרגע בדרישה, אני רק ממליץ לכן. אם אני אחשוב שחברת הביטוח מושכת זמן, אני לא אתן לזה לקרות; בינתיים זה לא קורה.
"לך אני ממליץ שכל מסמך שיכול להיות רלוונטי - תתן אותו, כי בסופו של דבר אתם תצטרכו להוכיח את היקף הנזק, ואם לא תספק אותם, יגיד הצד השני שהסתרת מסמך חשוב". כאשר בא-כוח התובעים ממשיך להתווכח בנקודה זו, אומר לו דניאל: "מספיק, מספיק, בואו נתקדם".
"החובה שלך ללקוח" כעת דניאל מכתיב החלטה: "התרשמתי שכל צד נאחז בעמדתו ואמליץ לצדדים בכל זאת לבוא ביניהם בדברים, כאשר גישור יוכל לסייע להם". הוא פונה לבא-כוח התובעים: "אנחנו לא נעכב את התיק בגלל גישור, אבל יש לכם חובה לעצמכם כדי שתדעו לפחות עם מה אתם הולכים קדימה. החובה שלך ללקוח היא לפרוס בפניו את מגוון האפשרויות. אני חושב שצריך לעשות סטופ ולדבר, ובמקביל להתקדם עם מה שתרצה. יש פה הרבה עבודה להוכיח את גובה הנזק".
דניאל קובע בפרוטרוט את לוח הזמנים להגשת התצהירים ומעיר תוך כדי, שהוא מקווה שתוך ארבעה שבועות ימצו הצדדים את ההידברות ביניהם. הוא מציע לקיים את הדיון הבא ב-12.5.14, אך דווקא בא-כוחו של התובע - שטען בלהט שחברת הביטוח מושכת זמן - אומר שאינו יכול; אבל הוא מתרצה כאשר מתברר לו שהמועד החילופי הוא 14.7.14. ודניאל מסיים: "אנחנו לא נביא לפה עדים ובהפתעה נשמע מה הם רוצים לומר; קודם נראה את המסמכים. תואילו בטובכם ביניכם להשלים את הדבר הזה [החלפת המסמכים]. תודה רבה, שלום".
השורה התחתונה: שיעור מאלף בשימוש בכלי של קדם-המשפט, מצד שופט הבקיא היטב בפרטים, המבחין במהירות במכשולים ואשר בנועם הליכותיו מצליח להרגיע צדדים מתלהמים. יעילות: 9. מזג שיפוטי: 9. 