המופע "זה תמיד אהבה" שראיתי אמש הנו מסע בשיר ומלל בו מושמעים שירי אהבה ודברי קישור על שירים ישנים, נוסטלגיים שהיו פעם בפי כל כאשר תוך כדי המופע עוברים בתחנות חשובות בתולדות המדינה ומגיעים עד ימינו אנו. זהו מסע המעורר זכרונות, מרגש את הקהל, מזכיר נשכחות, אהבות ישנות ומגיע עד היום כאשר הכל השתנה, האהבה אומנם נשארה אותה אהבה אך היא מתבטאת היום בצורה אחרת באמצעים אחרים ובלהט אחר. זהו מופע קיצבי, מצחיק לעתים, נוגע ללב, מבוצע בהומור דק, בעדינות, בחן ובצורה מעולה. משתתפים בו אביטל לבני, שחקנית הבימה והקאמרי ויוני אילת, שלאחרונה ביים והשתתף במסע אחר-קולינרי מוסיקלי מצליח מאוד בתיאטרון "היידישפיל" בהצגה "מונולוגים מהקישקע". לכל אחד יש אהבה, כל אחד אוהב אחרת וכל אחת אחר. כל אחד מביע אותה בצורה שונה. האהבה היא הטעם של החיים. השירים הכי יפים שנכתבו עד היום הם על אהבה. כל תקופה ושירי האהבה שלה. במופע שראיתי בקפה תיאטרון הקאמרי יכולתי להיזכר בשירים של פעם וצורות האהבה אז. היום האהבה שונה. פעם היא הייתה ברמיזות בגישושים. לא דיברו על אהבה אלא עשו אותה בין אם זה היה בגורן כדי שאף אחד לא יראה ושיהיה יותר רומנטי ובין אם בסתר במקום אחר. בביצוע שני הזמרים המעולים שמענו שירים של התקופות השונות. הבחירה של השירים הייתה מעולה. לא נבחרו שירים שחוקים שחזרו עליהם בזמנו יום ולילה אלא שירים אומנם ישנים שחינם לא סר מהם עד היום ונעים היה להיזכר בהם. אלה היו שירים ישנים עליהם גדלו דורות רבים. המתכונת במופע הייתה לשיר שירים רבים, הרבה שירים, אך בקיצור. הושר רק בית אחד מכל שיר, חלקו בביצוע רענן, מחודש, מודרני וחלקו בצורה כפי שהושר בזמנו. המופע התחיל בשיר "יש לי אהבה" ובין השאר הושמעו בחולות, רינה, שנינו ביחד, חסקה, המלאך שלי, הוא פשוט שיריונר, אני מת, יש לי אהוב בסיירת חרוב, רק בישראל ועוד רבים אחרים. השירים חולקו לחטיבות בהתאם לנושא המשני שלהם. כאמור כולם עסקו באהבה. בחטיבת שירי האהבה מהצבא שמענו את הסלנג שבא משירי האהבה הצבאיים כגון-אתה תותח, איזה פגז וכו'. ליווה את הזמרים ליווי נהדר הפסנתרן ליאור רונן וכן תזמורת מוקלטת. כל השירים ששמענו היו בקצב מודרני ומחודש ובביצוע אחר שונה לגמרי מזה שנחרט בזיכרון. אפשר לומר שרוח אחרת נשבה מהבמה. הכול התנהל בקצב הנכון. הכל היה קצר, קולע ומוצג בחן רב. שיר רדף שיר בקצב החלפה מסחרר. למדנו מהשירים החדשים ששמענו דבר שידענו מהמציאות, שהיום נעלמה הרומנטיקה ונעלמה התמימות שהיו פעם. היכן הן עדיין קיימות בשירי הילדים אותם שמענו גם. היום רוב השירים נשמעים אחרת. הכל אינסטנט, הכל קליל ומהיר. פעם היית כותב גלויה רומנטית. היום אתה תוך כדי התעסקות אחרת שולח sms. הדור של היום אינו הדור שהיה פעם לטוב או לרע. המילים השתנו. המנגינה השתנתה אך הכל זה בעצם צורה שונה של אהבה. לא נעדרו מהמופע שירים בקצב מזרחי או כפי שנהוג לומר היום בקצב מזרח תיכוני. היה זה מופע רענן, מופע בחלקו נוסטלגי, מופע מבוצע בצורה מעולה, מוקפד בבחירת השירים, מופע שהשאיר אצל כולם טעם של עוד. למרות הכל ושינוי הזמנים הבחור עדיין שר לאהובתו "בלעדיך אני בעצם כלום". לראות או לא לראות: מופע מעולה, מבוצע היטב, מומלץ ביותר לאוהבי הבידור הקל.