תשעת חודשי ההריון והלידה עצמה גורמים לשינוי משמעותי במערכת המין הנשית. לפני חזרה לפעילות מינית קיים החשש מהריון בלתי רצוי אצל אלו שלא מניקות, ומנגד נוסף החשש מפגיעה בתינוק בעקבות נטילת אמצעי מניעה הורמונאליים אצל המניקות. התקופה מאופיינת לעיתים ביובש נרתיקי וחשש מכאבים בצלקות התפרים אצל אלה שעברו חתך חיץ או קרע ספונטני. בעקבות זאת, זוגות רבים מצויים במבוכה לקראת השלב בו ירצו לחזור ולקיים יחסי המין כחלק ממערכת היחסים הזוגית שלהם.
ד"ר עמוס בר, מחבר הספר "המדריך הישראלי להריון ולידה" (יחד עם טלי רוזין) מפרט על מספר דגשים לאחר הלידה:
חיזוק שרירי רצפת האגן הלידה מהווה טראומה עבור מערכת המין הנשית, במהלך ההריון ובעיקר בלידה נחלשים באופן משמעותי שרירי רצפת האגן. למרות יכולת ההחלמה המדהימה של הגוף חשוב לבקש מן הרופא המטפל הפנייה לבדיקה של פיזיותרפיסטית המתמחה בתחום. ישנן מדינות בעולם דוגמת צרפת שם כל אישה עוברת סידרה של טיפולים לרצפת האגן, בישראל למרבה הצער המודעות נמוכה ורק מיעוטן של הנשים פונות לטיפול כזה שניתן בחינם במסגרת קופות החולים(!!).
חשיבות החיזוק המחודש של שרירי רצפת האגן היא בראש ובראשונה בראייה לטווח רחוק, צניחה עתידית של איברים דוגמת שלפוחית שתן ונרתיק בעקבות שרירי רצפת אגן חלשים עלולה להוביל לפגיעה משמעותית באיכות החיים. מעבר לכך, אימון שרירי רצפת האגן יכול לסייע בחזרת הנרתיק לגודלו הטבעי ולשימור יכולת ההנאה מקיום יחסי מין.
מתי אפשר לחזור לקיים יחסי מין? במידה והאישה עברה לידה שאינה טראומטית במיוחד, מבחינת קרעים ו/או חתך, היא תוכל במידה ותרצה בכך לחזור ולקיים יחסי מין לאחר כשבועיים-שלושה, בתנאי שהדימום נפסק. עם זאת, חשוב לזכור שאצל נשים לא מניקות הביוץ ועימו הסיכוי להריון נוסף עלולים להופיע ללא הודעה מוקדמת. במצבים בהם האישה נטלה כדורים להפסקת החלב, הביוץ עלול להופיע אפילו שבועיים לאחר הלידה כך שנדרש שימוש באמצעי מניעה כבר בשלב זה.
שלושת החודשים הראשונים - ההנקה כאמצעי מניעה הנקה מלאה מגנה לגמרי מהריון בלתי רצוי, ביעילות דומה לזו של גלולות, למשך שלושה חודשים ולעתים אפילו יותר. עם זאת, מדובר בהנקה מלאה בלבד. אצל נשים אשר מניקות חלקית הגנה זו אינה מושלמת ומומלץ להן להשתמש באמצעי מניעה נוסף. לאחר שלושה חודשים, גם אם האישה ממשיכה בהנקה מלאה מומלץ להשתמש באמצעי מניעה.
רצוי מאוד לנצל את הביקורת השגרתית שישה שבועות לאחר הלידה כדי לדון עם הרופא על תוכניות הילודה העתידיות ושימוש באמצעי מניעה. עד לאותו מפגש וכמובן גם אחריו ניתן להשתמש באמצעי מניעה חוצצים דוגמת הקונדום.
אפשרות נוספת למניעת הריון היא שימוש בהתקן תוך רחמי אשר ניתן להחדירו כבר החל מהביקורת אצל הרופא המטפל לאחר שישה שבועות של משכב לידה. זוהי אפשרות מתאימה לנשים שאינן מתכננות הריון בטווח זמן של שנתיים ויותר. יתרון נוסף של ההתקן הוא פתרון נושא השכחה של גלולות שעלולה לאפיין מצבים של מחסור בשעות שינה, ערות בלילה וכו', כפי שקורה לא פעם בחודשי חייו הראשונים של התינוק.
אפשרות אחרת היא שימוש באמצעי מניעה הורמונאליים. נשים אשר מעוניינות להמשיך להניק באופן מלא או חלקי תיטולנה גלולות יומיות או זריקה תלת חודשית המבוססות על הורמון הפרוגסטרון בלבד, בניגוד לגלולות הרגילות המבוססות על שילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון. הסיבה להימנעות מנטילת אסטרוגן אינה טמונה בנזק לתינוק אלא פשוט מאוד בכך שאסטרוגן עלול להפריע לייצור החלב.
נשים מניקות יכולות להיות ללא וסת חודשים רבים. התכשירים מבוססי הפרוגסטרון בלבד רק מחזקים את התופעה ורובן המכריע של הנשים שמניקות ונוטלות גלולות תהיינה ללא וסת.
דבר נוסף שחשוב שנשים מניקות תזכורנה הוא כי הנקה מורידה את רמות האסטרוגן, הורמון האחראי ללחלוחיות הנרתיק. בעקבות הירידה בהורמון ייתכן כי תופיע תחושת יובש בנרתיק שרק תתגבר עקב החשש הטבעי הקיים בחזרה לפעילות מינית אחרי לידה לכן ההמלצה למי שחשה בבעיה, היא להשתמש בחומרי סיכוך שונים אותם ניתן לרכוש בבתי המרקחת ללא מרשם.
לאחר 6-7 חודשים - לא חייבים להחזיר את הווסת לאחר פרק זמן של 6-7 חודשים ניתן לחזור לאמצעי מניעה רגיל המבוסס על אסטרוגן ופרוגסטרון, גם אם האישה ממשיכה להניק. הסיבה שבגללה לא נותנים גלולות משולבות המכילות פרוגסטרון ואסטרוגן בחודשים הראשונים לאחר הלידה היא שמנגנון ייצור החלב בשלושת החודשים הראשונים מבוסס על הפרשה מוגברת של הורמון הפרולקטין, האסטרוגן שבגלולה מוריד את רמת הפרולקטין ופוגע בהנקה. לאחר 3 חודשים רמת הפרולקטין יורדת לנורמה ובכל הנקה יש קפיצה ברמת הפרולקטין בהתאם לדרישה, לכן הגלולות כבר אינן פוגעות במנגנון זה. עם זאת, שלב זה משתנה בין הנשים, לכן נהוג לקחת מרווח ביטחון של 6-7 חודשים.
ניתן לחזור ולהשתמש בגלולות משולבות המביאות לדמם וסתי מלאכותי אחת לחודש. מצד שני לאחר תקופת ההריון וההנקה בהן לא הופיעה הווסת ישנן נשים רבות המעוניינות לשמר את המצב. שימוש בגלולות, דוגמת סיזוניק שהיא הגלולה הראשונה בישראל שמאושרת על-ידי ה-FDA לנטילה ברצף ומאפשרת קבלת ווסת אחת לשלושה חודשים.
בניגוד למה שמלמדים אותנו וסת לא מצביעה על בריאות ולא "מנקה" או "מוציאה רעלים" וסה"כ אינה תהליך חיוני וחשוב אלא למי שרוצה להרות.
לנשים בעבר היו הרבה יותר ילדים אך הרבה פחות וסתות מלאישה המודרנית שמתכננת את חייה וכמות הילדים שברצונה ללדת.
בימים עברו, בגלל תזונה טובה פחות, מחזור הווסת היה מופיע בגיל 17 כשנשים היו בד"כ כבר נשואות. מאחר שלא היו אמצעי מניעה הן נכנסו להריון, לאחר תקופת הנקה ממושכת היו נכנסות להריון בשנית וחוזר חלילה וטוב שכך, היות שלא היו קיימים כדורי ברזל ואובדן כמות של דם מדי חודש הייתה עלולה להוביל נשים רבות למצבים של אנמיה וחוסר יכולת לתפקד בעבודה פיזית קשה.
מחקרים הראו שאין הבדל באחוזי הכניסה להריון לאחר נטילה של גלולות רגילות או נטילה של גלולות ברצף וקבלת וסת אחת לשלושה חודשים ולכן יש רק לראות את היתרונות בכך שיש וסת אחת לשלושה חודשים דבר שמוריד את שכיחות תופעות הלוואי הבלתי נעימות שיש לחלק מהנשים בזמן הווסת דוגמת כאבי בטן ואגן, אנמיה, מיגרנות, תחושת נפיחות והתעסקות עם תכשירי סניטציה למיניהם.
תקופת ההריון ומשכב הלידה הינן תקופות בהן הזוגיות נשארת לעתים בצד. זוגות רבים חוששים מן הרגע בו יחזרו לקיים יחסי מין אך עם זאת חשוב לעשות זאת כנדבך חשוב לשמירת הזוגיות. כיום, אמצעי המניעה מאפשרים לזוגות לחזור לקיים יחסי מין לאחר הלידה, ללא חשש מהריון בלתי רצוי.
מצד שני חשוב, במיוחד לגברים, להבין שיש נשים שהרצון ליחסי מין חוזר להן במהירות ולאחרות אחרי חודשים ארוכים. חשוב מאוד שהגבר יהיה קשוב לתחושותיה, רצונותיה ופחדיה של זוגתו. היא זו שעברה את החוויה העצומה הזו שנקראת לידה, בנוסף היו כאבים, חתכים ותפרים. היא זו שייתכן שמניקה ולבטח לוקחת על עצמה את מירב מאמצי הטיפול בתינוק. אותה אישה לעתים לא מרוצה עדיין ממראה גופה שלא חזר למה שהיה לפני הלידה. ויש גם את אלמנט הדכדוך לאחר לידה שחוות חלק גדול מהנשים. לכן חשוב להקשיב ולשתף פעולה ואין טעם לדרוש וללחוץ על בת הזוג לקיים יחסי מין אם אינה מוכנה לכך עדיין. חשוב לשמור על התקשורת בין בני הזוג תוך ידיעה שהתחשבות, המתנה, תמיכה ועידוד לבטח יסייעו לדברים לחזור למסלול התקין כפי שהיה לפני ההריון.
