כל הסיכונים הנלווים לבעיות שינה

מחסור בשינה עלול להביא לעלייה ברמות הכולסטרול, טריגליצרידים ויתר לחץ דם, ואלה ידועים כממריצים התפתחויות של מחלות לב וכלי דם. בנוסף, מחסור בשינה מגביר את הלחץ והמתח בו שרוי הגוף, ובכך מגביר פעילות שמשפיעה על קצב הלב ועל תנגודת כלי הדם. לכך מצטרפת גם הסכנה ליתר לחץ דם; הסובלים מנדודי שינה נמצאים בסיכון של פי שתיים לפתח יתר לחץ דם מאנשים שאינם סובלים מנדודי שינה.

קיים קשר ישיר בין מחסור בשינה או שינה האורכת פחות מחמש שעות, לבין סוכרת. מחקרים מצאו, כי מחסור בשינה מעלה את הסיכון שהגוף יפתח עמידות לאינסולין, דבר המביא את הגוף לפתח סוכרת מסוג 2. יתרה מזאת, מחסור בשינה מפריע לתקינות פעילותם של ההורמונים האחראיים על בקרת תחושת הרעב והתיאבון. גבולות הרעב והשובע מיטשטשים, וכך נצרכת כמות גדולה יותר של מזון מצורכו של הגוף. מחקרים מצביעים על עלייה של פי שתיים במשקל בקרב הסובלים מהפרעות שינה, בהשוואה לאוכלוסייה ששנתם טובה.

הקשר בין הפרעות שינה ודיכאון הוא דו-כיווני: מחסור בשינה מציב את האדם בסיכון הגבוה פי 2 לפתח דיכאון, בהשוואה לאדם שאינו סובל מנדודי שינה. לאדם הסובל ממחסור בשינה יהיה קשה יותר למצוא שמחה בחייו. אדם העייף כל הזמן, הינו חסר אנרגיה לעשות כל דבר שהוא. גם שמירה על חיי חברה ומעורבות בפעולות חברתיות מהנות הופכת להיות קשה יותר, בשל מחסור באנרגיה. מצב זה עשוי לגרום למתח ולחרדות, לדיכאון ובמקרים גרועים אף להביא להתפתחותן של מחלות נפש. כמו-כן, דיכאון ומחלות נפש רבות גורמים בעצמם לנדודי שינה, המתבטאים בכ-90% מהלוקים בהפרעה הנפשית.

במהלך השינה, המערכת החיסונית שלנו מתחזקת - דבר המאפשר לגוף להחלים ממחלות, פציעות וזיהומים. שינה הפחותה משבע שעות בממוצע בלילה, מפחיתה את יכולתה של המערכת החיסונית להתמודד מול וירוסים ומחלות פוטנציאליות. מסיבה זו, אלה הסובלים מנדודי שינה, נדבקים במחלות ביתר קלות, וכן מתקשים יותר להתאושש מהן, בהשוואה לאלה שאינם סובלים מנדודי שינה.

מחסור בשינה יוצר עייפות, חוסר ריכוז, בלבול, בעיות זיכרון, ירידה ביכולת השיפוט וקבלת ההחלטות, ועלייה ברמת העצבנות והתוקפנות. לכל אלה, ולמחלות שהוזכרו לעיל השפעות עקיפות, העלולות לקצר את תוחלת החיים ולהביא למוות. כך למשל, מחסור בשינה מעלה את הסיכון למעורבות בתאונות דרכים, בתאונות עבודה וכדומה.

טיפול בבעיות שינה מתחלק לטיפול תרופתי וטיפול שאינו תרופתי. בטיפול שאינו תרופתי, נמנים טיפול פסיכולוגי, טיפול התנהגותי ועוד. עוד לפני הפנייה לטיפול רפואי, חשוב לשמור על סדר יום קבוע, וליצור סביבת שינה איכותית. יש להגיף את התריסים, להרחיק אמצעים מסיחי דעת, כגון: טלוויזיה, מחשב, סלולרי וכדומה, וכן לא לשתות אלכוהול וקפאין או לאכול ארוחות כבדות בסמוך למועד השינה. בטיפול התרופתי, קיימות תרופות שינה המבוססות ברובן על חומרים מרגיעים המאפשרים השריית שינה. עם זאת, מבנה השינה המושג על-ידי שימוש בתרופות אלה הוא פחות טבעי והשינה פחות מרעננת. יתרה מזאת, לעיתים קיימת תחושת טשטוש בבוקר שלמחרת. פתרונות תרופתיים נוספים מתבססים על מלטונין בשחרור ממושך - סירקדין, ומתאימים בעיקר לאוכלוסייה המבוגרת (55+), אשר קרוב למחצית ממנה סובלים מבעיות שינה, בין היתר בעקבות ירידה טבעית בהפרשת המלטונין - הורמון האחראי על שינה. מעבר לסכנות הכרוכות בשינה מועטה חשוב להבין, כי שינה איכותית ומרעננת מהווה פקטור משמעותי באיכות החיים של כל אחד מאיתנו. כולנו מכירים את תחושות העצבנות וחוסר החשק הנלוות ליום שלאחר לילה עם שינה מועטה. הסובלים מן הבעיה באופן מתמשך יכולים לפנות לרופאי המשפחה, אשר להם מגוון כלים הנותנים מענה כמעט לכל מצב או לרופאים המתמחים בשינה.