לא הרחק מפינת הרחובות התערוכה ואוסישקין בתל אביב, מול מבנה קולנוע "פאר" לשעבר, ניצב, חוצה את נחל הירקון גשר בטון המחבר את שדרות רוקח עם מתחם נמל תל אביב . הוא שוקק תנועה של אלפי כלי רכב מדי יום וגם של הולכי רגל ורוכבי אופניים רבים העוברים בצמוד אליו, ועל אף זאת ועל אף העובדה, שהגשר קיים מזה 37 שנים דומה כי רוב רובו של הציבור, כולל תושבים המתגוררים בסביבתו, אינם מכירים ויודעים את שמו הרשמי והנכון של הגשר. סביר להניח שהם גם אינם יודעים ומכירים את עברו ההיסטורי. יש הקוראים לו בטעות גשר התערוכה על שם רחוב התערוכה בו הוא ממוקם, אחרים קוראים לו בטעות גשר רידינג אולי בשל תחנת הכח רידינג שנמצאת בקרבתו, אולי בשל גשר בשם זה שנמצא לא הרחק ממנו ועוד שמות כהנה וכהנה "הדביקו" לו במשך השנים.
ובכן נא להכיר: שמו של הגשר הוא גשר בן-אליעזר . זהו שמו הרשמי והנכון של גשר זה. וכך הוא מופיע במסמכים ובמפות הרשמיות. הוא לא נקרא על שם בנימין (פואד") בן-אליעזר כפי שעלולים כמה לחשוב ולטעות, אלא נקרא על שמו ולזכרו של אריה בן-אליעזר, חבר כנסת, סגן יו"ר הכנסת ואיש התנועה הרוויזיוניסטית מראשי תנועת חרות. סיירתי וטיילתי בשבוע שעבר באזור הגשר בכל עבריו ופינותיו ולא מצאתי ולו רמז על כך כי שם הגשר הוא בן-אליעזר, לא שלט ולא חצי שלט המציין כי הגשר נקרא גשר בן-אליעזר. ייתכן שקיים שלט כזה. אני לא ראיתיו, בכל סביבת הגשר. אולי זה ההסבר לכך שרק מתי מעט, ואני לא מגזים, יודעים כי שם הגשר הוא גשר בן-אליעזר.
טקס קריאת הגשר על שם אריה בן -אליעזר, נערך לפני 37 שנים בשנת 1977 במעמד ראש עירית תל אביב המיתולוגי
שלמה להט. ואם איני טועה גם מנחם בגין השתתף בטקס אבל אני לא בטוח בכך. אני טוען שאם כבר החליטה ועדת השמות להנציח זכרו של אדם ולקרוא רחוב, גשר וכדומה על שמו דבר בסיסי הוא, לקבוע ליד המקום שלט הנצחה בולט שיציין כי המקום נקרא על שם האיש. ראוי היה שגם ליד גשר בן-אליעזר יוצב שלט אחד לפחות שיספר כי הגשר נקרא על שם אריה בן-אליעזר ויספר את תולדות האיש ופעלו.
מחסור במזומנים מאחורי הגשר סיפור היסטורי ודווקא סיפור היסטורי זה כן מונצח בשלט (ראו צילום מצורף בזה) הנמצא בקרבת הגשר. זהו סיפורו של גשר בן-אליעזר שלא ידוע לרבים: ב-23 בפברואר 1938 הונחה אבן הפינה לגשר בטקס חגיגי במעמד ראש העיר דאז ישראל רוקח והנציב העליון סר ארתור ווקפ. בידיעה שפורסמה אודות הטקס בעיתון "דבר" למחרת (24.2.38) נאמר, כי פרנסי העיר תל אביב הודיעו כי הגשר יקרא גשר "ווקופ" על שם הנציב העליון סיר ארתור ווקופ "לאות הוקרה על אשר בימי נציבותו בארץ סייע כמיטב יכולתו לספוק הרבה מדרישתה של העיר תל אביב לשם ביסוסה ואי תלותה". מהידיעה ב"דבר" על הטקס שהופיעה תחת הכותרת "חנוכת גשר ווקופ על הירקון" ניתן להבין כי הטקס היה מרשים, ואף "אווירון של קלאב-התעופה חג מעל". בידיעה נאמר כי ווקפ הודה בסיום הטקס "על שקראו את הגשר על שמו". לאחר סיום הטקס נסע ווקופ למסיבת פרידה לרגל סיום תפקידו בארץ כנציב עליון שערכו לו ראשי ופרנסי העיר באולם "אוהל שם" בתל אביב. בִּמְסיבה שערכה עיריית תל אביב לארתוּר ווֹקוֹפּ, הנְציב העליון הבריטי בארץ ישראל, אמר ראש העירייה, ישראל רוֹקח: "תמיד נזכור בְּכָבוד את שִׁמך... הגשר על הירקון, אשר יגשר את תל אביב הגדולה משני עברי הנהר, שאת אבן פינתו ירית היום, ייקרא לעולם בַּשם 'גשר ווֹקוֹפּ.
טקס הנחת אבן הפינה היה אולי מרשים אבל עתידו של הגשר שהיה אמור להיבנות היה פחות מרשים. בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, ומחסור במזומנים לא יצאה בנייתו של הגשר לפועל. רק לאחר קום המדינה בשנות ה-60 הוחל בדיונים להקמת הגשר ורק בשנות ה-70 של המאה הקודמת הוחל בבנייתו. הגשר נחנך בשנת 1977 בתקופת כהונתו של ראש העיר שלמה להט, והוחלט לקרא את שמו על שם אריה בן-אליעזר. אולם דומה כי בניגוד לגשר הירקון שכל תל אביבי יודע לזהותו ויודע את מיקומו השם גשר בן-אליעזר "לא תפס"בקרב הציבור. הרוב, כולל תושבי תל אביב, אינו יודע היכן הוא נמצא ומתבלבל בינו לבין גשרים אחרים. אגב מערבית לגשר בין אליעזר נמצא גשר נוסף החוצה את הירקון שהוקם בשנת 1937 על-ידי תחנת הכח רידינג. הציבור הדביק לו בטעות את השם גשר ווקופ.
בהזדמנות זו כמה פרטי ביוגרפיה כי רוב הציבור לא יודע מי היה אריה בן-אליעזר ומה פעלו. הוא נולד בשנת 1913 כאריה זבורוסבסקי בוילנא. בשנת 1920 בהיותו בן-7 עלה עם משפחתו ארצה, למד בבית ספר "תחכמוני" בתל אביב ובבית הספר תיכון של ה"המזרחי". בצעירותו היה חבר בית"ר. בשנת 1932 יצא בן-אליעזר בשליחות בית"ר ואצ"ל לרומניה, לפולין ולארצות הבלטיות. בשנת 1943 חזר לארץ ישראל והצטרף למפקדה הראשית של האצ"ל. הוא נתפס באפריל 1944 על-ידי הבריטים והוגלה אל מחנות המעצר באריתריאה, בסודן ובקניה. בתחילת 1947 הצליח בן-אליעזר לברוח ממעצרו והגיע לבסוף לצרפת, שם היה ממארגני האונייה אלטלנה.
ב-1948 חזר לישראל, היה ממייסדי תנועת החרות ונמנה עם ראשיה. הוא כיהן כיו"ר הראשון של הנהלת התנועה, היו"ר הראשון של סיעת "תכלת לבן" בהסתדרות הכללית וחבר הוועד הפועל שלה. בן-אליעזר כיהן כסגן יושב-ראש הכנסת והיה חבר הכנסות מהראשונה עד השביעית. הוא נפטר ב-29 בינואר 1970. ארונו הוצב למחרת ב"מצודת זאב" ומשם יצא מסע ההלוויה לבית הקברות נחלת יצחק שם נקבר.
על שמו נקרא היישוב בית אריה, המדרשה הלאומית ע"ש אריה בן-אליעזר, ורחובות בישובים שונים כמו ברמת גן ובירושלים ראשון לציון, פתח תקוה ועוד וכאמור גם גשר בן-אליעזר על גדות הירקון.
