הולילנד: ההפתעות

הדבר הצפוי היחיד במשפט הולילנד הוא, שיתרחשו בו דברים בלתי צפויים. וזה לא רק הסדר הטיעון עם שולה זקן שנחתם 96 שעות לפי מועד הכרעת הדין. מהיום הראשון של המשפט היו בו הפתעות משמעותיות, והנה המרכזיות שבהן. 1. שולה זקן חותמת על הסדר טיעון. החתימה עצמה לא ממש מפתיעה. הראיות נגד זקן חזקות מאוד, היא עצמה הודתה שקיבלה סכומים משמעותיים משמואל דכנר וטענת ההגנה שלה - מדובר ביחסי חברות אישיים - הייתה רעועה למדי. מה שמפתיע הוא, מעבר לשלב המאוד-מאוחר בו באה העסקה, הוא כמובן העובדה שבמסגרתה מוכנה זקן להעיד נגד אהוד אולמרט. 2. פטירתו של שמואל דכנר. מבלי לפגוע בכבוד המת, דומה שהאדם היחיד שלא הופתע מפטירתו של עד המדינה היה דכנר עצמו. הוא שב ואמר שלדעתו בכלל לא יגיע לחקירה החוזרת בידי התביעה. יתר המעורבים בתיק ראו זאת כגוזמא, כהיפוכונדריה, כמניפולציה. אבל זה בדיוק מה שקרה ב-28.2.13. עד כמה האירוע הזה היה משמעותי מבחינת תוצאת המשפט? את זה נדע רק עם מתן הכרעת הדין. 3. יוסי אולמרט מוכרז כעד עוין. אחיו של ראש הממשלה לשעבר אישר בחקירתו בידי המשטרה וה-FBI שהוא קיבל מדכנר 500,000 שקל, אבל בעדותו בבית המשפט חזר בו והוכרז כעד עוין. מבחינת התביעה זה היה חלום שהתגשם, שכן הוא אפשר לה להגיש את כל הודעתו של יוסי ולהראות כיצד התפתל עד שאישר את קבלת הכסף. ההגנה נתפסה מופתעת, הסכימה להגשת ההודעה במשטרה ורק בסיכומים טענה שההסכמה אינה מהווה אישור לתוכן ההודעה. 4. זקן אומרת שהעבירה כספים לאורי מסר. עוד לפני החתימה על הסדר הטיעון, גרמה זקן נזק משמעותי לאולמרט כאשר טענה, כי ביקשה מדכנר כספים לכיסוי גרעונות בחירות של אולמרט - לבקשתו של מסר - וכי העבירה למסר 60,000 שקל למטרה זו. השופט דוד רוזן הגיב: "מה שאת אומרת הוא, ששני האנשים הקרובים ביותר לאולמרט הכשילו אותו בשוחד". 5. התביעה מוותרת על יומני דכנר. ההפתעה הראשונה נרשמה כבר בדקות הראשונות של המשפט, בנאום הפתיחה של פרקליטת המחוז, ליאת בן-ארי שווקי. היא הודיעה, כי התביעה לא תסתמך על יומניו של דכנר - שהיוו מקור מרכזי בזמן חקירת הפרשה - לאחר שהתברר לה שיש בהם רישומים בדיעבד. כך הטילה המדינה עצמה, כמובן מחוסר ברירה, צל של חוסר אמינות על העד המרכזי שלה עוד לפני שהלה פצה את פיו. 6. רוזן שואל האם העסקת מאכער אינה שוחד. דני דנקנר טען שהעסיק את מאיר רבין כמאכער לצורך קידום הפרשת קרקעות חברת תעשיות מלח. רוזן הפתיע באומרו, שייתכן שהגיע הזמן לקבוע שעצם העסקתו של מאכער - שקשריו הם כישוריו היחידים - היא עבירת שוחד. התשתית החוקית לכך קיימת, ונותר לראות האם רוזן גם יפסוק בצורה תקדימית שכזו. 7. רוזן לא מוכן לשמוע על תכנון ובנייה. המדינה ביססה חלק משמעותי מטענת השוחד על כך שמקבליו נתנו הקלות משמעותיות ליזמים בפרשות השונות. ההגנה מצידה ביקשה להוכיח שלא ניתנו הקלות כאלו. רוזן טרף את הקלפים כאשר הבהיר, שנושא זה לא מעניין אותו, וכל שהוא רוצה לדעת זה האם עובדי ציבור ונבחרי ציבור קיבלו כסף, ואם כן - האם יש להם הסבר חוקי לכך. בכך מיקד רוזן את המשפט בראיות הישירות תוך ויתור על ראיות נסיבתיות.