בתחילת המילניום התכנסה ועדה - שבראשה עמדו פרופ'
רות גביזון והרב יעקב מדן - וששקדה על בניית אמנה, שתסדיר את יחסי דתיים-חילונים במדינת ישראל.
האמנה יוצאת מנקודת ההנחה שיסודות הסטטוס-קוו שנקבעו בין ראש הממשלה הראשון
דוד בן-גוריון ובין החזון אי"ש איבדו ממשמעותם לאורך השנים, ולכן יש לקבוע כללים חדשים להסדרת דת ומדינה. כמו-כן, על כללים אלו לנבוע מהסכמה ציבורית רחבה, שתיווצר מדו-שיח ולא מתוך מאבקים פוליטיים וחברתיים.
הפרק על סוגיית השבת' באותה אמנה, פותח דווקא בהסכמה ברורה על כך שהשבת היא יום מנוחה, ושיש לחוקק זאת בחוק יסוד. בהמשך יוצרת האמנה סינתזה בין הסקטורים השונים: מחד-גיסא, זכותו של אדם לנוח כרצונו, ובכלל זה גם לבלות. מאידך-גיסא, שני הצדדים מביעים דאגה רבה מהפיכת יום השבת ליום של שופינג. השלכות תרבות זו פוגמות גם בעובדים דתיים, שיקשה עליהם לעבוד במקום הפתוח בשבת, וגם בעובדים חילונים, שבעצם מאבדים את יום המנוחה ועוברים לשבוע עבודה בן שבעה ימים. בנוסף, בתי עסק שבבעלות דתית מתקשים להתמודד מול בתי העסק שפתוחים בשבת, דבר היוצר פגיעה משמעותית בהכנסות של אותם עסקים.
באמנה גובשה נוסחה לפיה יש להבדיל בין מוסדות בילוי לבין מוסדות מסחריים, ושאלו האחרונים יהיו סגורים בשבת, גם בקיבוצים וגם על אם הדרך. מנגד, מקומות הבילוי יהיו פתוחים, על-מנת לאפשר לציבור שאינו שומר שבת מקומות בילוי ביום השבת.
השר אורבך, אתה תומך באמנת גביזון-מדן? "בהחלט. הייתי גם חבר בוועדת ההיגוי של אותה ועדה. וכן, אמנה זו – שעדיין אין לה תוקף חוקי או מחייב – בהחלט מצדדת בפעילויות תרבות לחילונים בשבתות. כך שמה שאתה מתאר שקרה באותה שבת בגבעת שמואל, עולה בקנה אחד עם אותה אמנה".
הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון וממנסחיה הראשיים של אמנת גביזון-מדן, מה דעתך בסוגיה זו? "הצגה לילדים בגבעת שמואל בשבת היא פריצה בחומת השבת, וצודקת מאוד חברת מועצת העיר הטוענת, שהיא יוצרת 'מדרון חלקלק', ויש להניח שכעבור זמן קצר יעמדו אנשי העיר לפני דרישות נוספות בפריצת חומת השבת. ואם כך היכן הגבול?
"עם זאת, העיר איננה עיר של שומרי שבת בלבד, ולדעתי המחיר של הפיכתה לעיר של שומרי שבת בלבד, ושתושביה שאינם כאלה ייאלצו לנדוד ממנה מחמת תחושת המחנק והכפייה שיחושו בה - הוא מחיר כבד יותר.
"אם חילונים יחפצו לגור רק במקומות שבהם אין לשומרי מצוות דריסת רגל משמעותית, יהדותם עלולה להחוויר כבר בדור הזה, ועוד יותר מכך בדורות הבאים. הציבור שלנו שואף בדרך כלל, ובצדק, למקום שבו שומרי מצוות וחילונים יכולים לחיות יחד ובכבוד הדדי. הליכה לקראת בקשה חילונית מן הסוג שהוזכר היא סבירה מאוד.
"אני מכיר מעט את ראש העירייה יוסי ברודני. אינני מכיר את טיב ניהולו את העיר, אך בנושא הדתי-חילוני נראה שהוא עובד בראש בריא וטוב.
"עם זאת, דומה שאין צורך להזכיר, שיש לעשות מאמץ למעט בחילול השבת, ואם ניתן לרכוש רמקולים של מכון 'צומת' ולמכור כרטיסים קודם השבת, כדאי לעשות זאת כחלק מן ההסכם".
ברמה הטקטית - האם זה נכון שהציבור הדתי בגבעת שמואל 'ישלם' כעת את חלקו באמנת גביזון-מדן בכך שיעצום עין מפעילות תרבותית בשבתות, וזאת מבלי לקבל במקביל מהחילונים את 'התשלום' שלהם באותה אמנה, בדמות התחייבות, למשל, שבעתיד לא יתבעו פתיחת עסקים בשבת? האם אין חשש שבעוד 10 שנים הפעילות התרבותית בשבתות תהיה כבר חלק מהסטטוס-קוו ואז החילונים יתבעו תביעות נוספות בתחום השבת? "אני מבין את ההיגיון של השאלה, ואכן נכון יהיה כי הפעלת ההצגות בשבתות תבוא עם הסכם לטווח ארוך על התחשבות בצרכי כלל התושבים, יחד עם גבולות סבירים לפרצות בחומת השבת. ולמרות זאת דעתי היא כי הסרת החשדות של כל קבוצה מפני חברתה, שמא היא שואפת לכבוש עוד ועוד - היא מטרה ראויה נוספת. וגם מטרה זו מצדיקה לקיחת סיכונים של 'מדרון חלקלק', כשאלטרנטיבה היא לומר 'לא' מראש לכל יוזמה ראויה".
הרב אלעזר אלבז, רבה של גבעת שמואל, מה דעתך על שנעשה? "דעת הרבנים של גבעת שמואל אינה נוחה מכך. אנחנו מתנגדים לזה. ביקשנו פגישה עם ראש העירייה, כדי לומר לו זאת ישירות. לצערי הפגישה עוד לא התקיימה".
יעקב רייכר, יו"ר המועצה הדתית בגבעת שמואל, מהי עמדתך? "אני מתנגד לחילול שבת בעיר. ניתן וראוי ליצור פעילויות משותפות הן לציבור הדתי והן לציבור החילוני, שאינן כרוכות בחילול שבת".
נקודה נוספת שמעלה וולדיגר בעמוד הפייסבוק שלה, הוא הפרסום באתר של העירייה על פעילות שיש בה חילול שבת. "לתדהמתי", כותבת וולדיגר, "גיליתי שבאתר הרשמי של העירייה (נכתב; ד"ח) בגדול ובאותיות בולטות לעין הודעה על חילול השבת. לא עוד התגנבות יחידים, לא בחשאי, אלא בגלוי ובעזות מצח. בעיניי זו חרפה".
- תגובת עיריית גבעת שמואל: "גבעת-שמואל היא עיר כלל תושביה. בזכות קו מנחה זה קיימים בעיר שירותי דת, תרבות תורנית, מוסדות ציבור לציבור הדתי וכיוצ"ב. בזכות אותו קו מנחה פועל בעיר קאנטרי הפתוח 7 ימים בשבוע, שבתות תרבות והצגות ילדים, המתקיימות מעת לעת גם בשבת. זו דרך לקיים עיר פלורליסטית, בה חיים בהרמוניה אוכלוסייה דתית וחילונית, ועל כך גאוותנו".
