עוקלו חשבונות בנק של זיתוני וגינדי

סולל בונה דרשה תחילה את הסכומים שלא שולמו, כ-4.8 מיליון שקל(כל הסכומים הם לפני מע"מ) מכיוון שהבוררות נמשכה שנים, נוספו ריבית והפרשי הצמדה, והתביעה צמחה לכ-13 מיליון שקל. חברת זיתוני, בראשות אבי זיתוני, יחד עם האחים משה ויגאל גינדי, הגישו תביעה נגדית, המבוססת על נזקים שסולל בונה גרמה לה, לטענתה. החברות גרסו תחילה שהנזקים הם 12.6 מיליון שקל, אך לבסוף הגישו תביעה נגדית על סך 9.9 מיליון שקל. הבורר שמע את הצדדים וקיבל מסמכים רבים. אשתקד החליט לפנות לרואה החשבון אלכס הילמן, כדי שיערוך חישובים מפורטים לגבי הסכומים המגיעים. הילמן הוא רואה חשבון עם ותק של 33 שנים, מוכר כמומחה בבתי המשפט, ואף כיהן בעבר כנשיא לשכת רואי חשבון. הוא נעזר בשני רואי חשבון ממשרדו, והגיש מסמך מפורט בן עשרות עמודים. הבורר כהן אימץ את המסמך. הילמן קבע, שזיתוני-גינדי חייבים לשלם לסולל בונה 7.55 מיליון שקל, כולל ריבית והצמדה. בין היתר קבע, שהחברות חייבות לשלם ריבית דריבית וגם ריבית פיגורים. עוד נשוב לנושא זה, המהוה כרגע מוקד למחלוקת בין הצדדים, בסיפור שלא נגמר.

בעוד הילמן ואנשיו טורחים על המסמכים, הגישו הצדדים את סיכומיהם המפורטים לבורר כהן. כאן הייתה הפתעה: זיתוני-גינדי הודיעו שהם חוזרים בהם מהתביעה על סך 9.9 מיליון שקל, ויתבעו רק 2.7 מיליון שקל. הנימוק: "במהלך הבוררות התברר לנו אט-אט שדעתו של הבורר אינה נוחה מחלק מפירטי הנזק שתבענו, ואין לנו סיכויים רבים להצליח בתביעה". הבורר כהן קרא להודעה זו "מהפך", והגיע למסקנה, שעליה הודיע לצדדים ב-18 בפברואר: אם זיתוני-גינדי חזרו בהם מרוב הסכום שתבעו, הרי הם מודים לכאורה שהם חייבים בהפרש. על כן, הודיע, בכוונתו לחייבם לשלם כ-7.5 מיליון שקל, הוא הסכום שהילמן קבע. הוא צירף את נוסח הפסק, וביקש תגובה. עו"ד שלמה הללי, מטעם זיתוני-גינדי, ביקש בתגובה שלא לגבות ריבית פיגורים, המהווה חלק ניכר מהסכום הכולל לתשלום. הנימוק: החברות אכן לא שילמו, אך עשו זאת בתום לב. הבורר דחה טיעון זה, וקבע שריבית פיגורים אינה קנס או עונש, אלא פיצוי לחברה על כסף שלא קיבלה במועד. לכן, לדבריו, גם אם אי-התשלום נעשה בתום לב, עדיין יש לשלם עליו ריבית פיגורים. לאחר תיקון קטן, הוציא כהן פסק בינים סופי ב-30 במרס, ודרש לשלם כמעט מיד, עד 3 באפריל.

אולם חברות זיתוני ומשה ויגאל גינדי לא שילמו. כפי שנראה מיד, יש להן טיעונים נגד גובה הסכום. הלכך, פנתה סולל בונה ב-8 באפריל לבית המשפט המחוזי בתל אביב, וביקשה לעקל 5 נכסים של זיתוני-גינדי, וכן את חשבונות הבנק שלהן בכל הבנקים. כאן אירע דבר מעניין, לגמרי לא שיגרתי: עוד לפני הגשת הבקשה לבית המשפט, היה ידוע לסולל בונה שלמעשה אין נכסים לעקל! החברה שכרה את שירותיו של החוקר שאול קדם, מקבוצת מוקד חקירות. הוא בדק ומצא: אכן, לשתי החברות יש חמישה פרויקטים משותפים, בכפר סבא, בפתח תקוה ובחולון, אולם כל הדירות בכל הבניינים נמכרו! זו הסיבה, שסולל בונה ביקשה לעקל גם את חשבונות הבנק של היזמים. הרשמת אביגיל כהן דחתה תחילה את הבקשה לעיקול חשבונות הבנק, "כדי שלא לגרום סחרור פיננסי". היא החליטה לעקל רק את הנדל"ן. נציגת סולל בונה, עו"ד אפרת רנד, מיהרה לבקש באותו יום להרחיב את העיקול גם לחמישה חשבונות בנקים של היזמים – הסניף המרכזי וסניף בכפר סבא של בנק הפועלים, סניף בנק לאומי בכפר סבא וסניף בנק מזרחי בתל אביב ובכפר סבא.

סגן מנכ"ל סולל בונה, יובל שפרינגר, סיפר על שיחה שהייתה לו עם יעקב ניצן, המהנדס של זיתוני-גינדי. לדבריו, אמר לו כהן: "כדאי לכם לנהל אתנו משא-ומתן. אל תלכו לבית המשפט, כי החברות מרוקנות מתוכן". שפרינגר הוסיף: "לא אופתע אם גם בחשבונות הבנקים לא נותר דבר". הרשמת כהן עיינה בטיעונים, והורתה להרחיב את העיקול על חמשת סניפי הבנקים שצוינו. סולל בונה מחפשת את הכסף. מה קרה? מדוע קשה למצוא את הכסף? גירסת סולל בונה היא, שזיתוני והאחים גינדי ממשיכים לנהל עסקי נדל"ן, הן בנפרד והן במשותף. אולם במצב שנוצר, קשה לשים יד על נכסים שיבטיחו את פרעון החוב. סולל בונה מודה, שאין לה אפשרות לעקל, למשל, נדל"ן של חברות אחרות של האחים גינדי, שאינם קשורים לפרויקט בפתח תקוה. תוך כדי כך בא גילוי מפתיע נוסף: בדצמבר 2004, לדברי סולל בונה, משכו האחים גינדי וחברת זיתוני 3.2 מיליון שקל מחשבון הפרויקט בפתח תקוה, ומימנו בו קניית מגרש בכפר סבא.

הסיפור ממאן להסתיים. לפני חמישה ימים הגישו זיתוני וגינדי בקשה לבית המשפט, לבטל כליל את פסק הבורר. הן מוכנות לשלם רק 2.9 מיליון שקל לפי חישוב אחד, או 5.5 מיליון שקל לפי חישוב שני. הנימוק העיקרי שלהן נוגע לריבית הפיגורים. החברות אומרות שהילמן קיבל מנדט מהבורר לערוך חישובים טכניים. "במקום זה", הן טוענות, "נטל הילמן לעצמו חרות לקבוע קביעות מהותיות, על סמך פרשנות אישית שלו להסכם. הילמן עצמו ציין, שהמלצתו אינה עולה בקנה אחד עם לשון ההסכם, אך תואמת את רוחו". במה דברים אמורים? הילמן, כמסופר למעלה, החליט לחייב את זיתוני וגינדי בחיוב כפול ומשולש על סכום הקרן: גם הפרשי הצמדה למדד, גם ריבית, גם ריבית דריבית וגם ריבית פיגורים. לדברי שתי החברות, החוזה כלל אינו מדבר על אפשרות כזו. מדובר לכל היותר על גבית "ריבית חריגה", אבל לא ריבית פיגורים או ריבית דריבית. הפרשי הריבית, בנוסף להצמדה למדד, יוצרים לדעתן פער גדול בין מה שהן חייבות לשלם, לבין מה שדורשים מהן.." החוב גדל בצורה בלתי נתפשת, בריבית המקובלת אולי בשוק האפור". בנוסף, הן טוענות, הבורר אימץ מיד את מסקנות הבורר, ללא בדיקה לעומק. האם פסק הבוררות של כהן יישאר, או יבוטל? נחכה להחלטת בית המשפט. אם הפסק יבוטל, יתחיל אולי כל הסיבוב מחדש.