השופט: אורן שגב, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב המועד: יום שלישי, 4.3.2014, שעה 10:00 הנושא: תיקים פליליים אחד המבחנים החשובים בפניהם ניצב שופט הדן בתיקים פליליים, הוא הטיפול בנאשמים שאינם מיוצגים בידי עורכי דין. מצד אחד, חובה עליו לסייע לנאשם ולאזן במשהו את יחסי הכוחות הנוטים במקרה כזה בצורה ברורה לטובת התביעה. מצד שני, חובה עליו לשמור על אוביקטיביות ולא להפוך לתחליף-סניגור. בשני המקרים שהתבררו בזמן שישבתי באולמו של השופט אורן שגב, הוא עמד במשימה בצורה מושלמת.
"בוא תסתכל, אדוני, סעיף-סעיף" במקרה הראשון מתייצב גבר צעיר, המואשם בהעסקת עובדים בשבת. שגב זוכר מה התרחש בדיון הקודם, מקבל תשובה שלילית לשאלתו האם חלו התפתחויות ואומר: "אני משקף לנאשם, כי הוא לא מיוצג. אנחנו צריכים ממך היום, אדוני, [תשובה לכתב האישום], כי בפעם הקודמת נתַנו דחייה, כי חשבנו שהטענה שלך ראויה לבדיקה בתשומת לב. המאשימה בדקה ולא מצאה בסיס, ולכן תשמור את הטענה הזאת לשלב שתנהל את התיק. לכן תקרא את כתב האישום ותגיד לי מה תגובתך.
"בדקתם אפשרות להגיע להסדר? אני חושב שנכון שתנהל את התיק אם אתה סבור שלא ביצעת עבירה. בטח שאין סיבה שתשלם קנס ובוודאי לא שתודה בהליך פלילי בעבירה שלא ביצעת. אבל אם אתה חושב שיש סיכוי שתורשע, תביא בחשבון שהקנס עלול להיות הרבה יותר גבוה מאשר הקנס המינהלי. רק אתה יודע בינך לבין עצמך. יש גם אופציה שאתה תודה וכל אחד יטען באופן חופשי לעונש, אם לא תגיעו להסכמות. אז במה אתה בוחר? אתה רוצה לכפור ולנהל את התיק?".
לאחר שהתובע מבהיר שהמדינה לא תהיה מוכנה להגיע להסדר אחרי כפירה, שגב מתקדם: "בוא תסתכל, אדוני, סעיף-סעיף. אתה צריך לומר אם אתה מודה, כופר, מודה חלקית או כופר מחוסר ידיעה - זה שאתה לא יודע האם מה שנאמר כאן נכון או לא. יש פה שני שמות [של עובדים] שאתה רואה, נשמור כרגע על צנעת הפרט [ולא נקריא אותם], זה גם לא מעניין את מי שנמצא פה".
הנאשם מודה בעובדות אך כופר בהאשמות, בעוד שגב מקפיד על הקלדה מדויקת. "אנחנו רשמנו את הכפירה שלך", הוא מסיים את הדיון. "תקבל לביתך זימון להוכחות. אולי בכל זאת תבוא בדברים. זה לא רע לקחת ייעוץ של עורך דין, שלכל הפחות יוכל לחסוך לך הרבה הוצאות בעתיד. תמצאו את הזמן, תדברו. זה יכול רק להועיל, להזיק זה בטח לא יזיק" - הוא רומז גם לתביעה, שכזכור אמרה שלא תהיה מוכנה לדבר אחרי כפירה.
"אני אדבר בקול יותר רם" עורכי הדין בתיק הבא רוצים לשוחח ביניהם כמה דקות. "אז בואו נשחרר את האדון שבתיק הזה, כדי שאני אצא ותוכלו לדבר", מייעל שגב את ההליכים. כאמור, גם בתיק זה הנאשם אינו מיוצג. שגב מוודא את זהותו, מברך אותו לשלום, שואל את התובע מה קורה בתיק ופונה לנאשם: "אתה מכיר את מה שמייחסים לך בכתב האישום?". הלה מתחיל להסביר את עמדתו, ושגב מגיב:
"מה שאני רוצה לדעת זה אם אתה מכיר את עובדות כתב האישום. אני רוצה להבהיר לך, אדוני, שזה כתב אישום שהוגש כבר בפברואר 2011. התיק הזה צריך להסתיים בזמן הקרוב. אי-אפשר להמשיך לגרור אותו במערכת. אני צריך ממך איזושהי תשובה, כדי שאוכל להחליט איך התיק מתקדם מכאן והלאה".
כעת פונה שגב לתובע: "זו בקשה להישפט?". לא - זה תיק יזום, כי אין בו אפשרות לקנס מינהלי. "אני מבין שלא הייתה שום שיחה מעשית", ממשיך שגב. "אני לא שואל את זה כטרוניה אלא כשאלה עובדתית". הנאשם אומר, שביקש ייצוג מהסניגוריה הציבורית ולנהל את התיק בחיפה, כי הוא גר במעלות והדיון בתל אביב מחייב אותו להוציא זמן וכסף שאינו משופע בהם. שגב תוהה: "למה זה מתנהל אצלנו?" - משום שהעבירה בוצעה באזור תל אביב.
"יש סניגוריה ציבורית גם בתל אביב", אומר שגב לנאשם, והתובע שואל האם לא יוכל למנות לו סניגור. "אני עושה את זה כדבר שבשגרה וזה בדיוק מה שאני מתכוון לעשות", הוא משיב. "אני לא יכול להעביר את זה לחיפה אם הסמכות המקומית פה", מסביר שגב לנאשם, מקשיב לו ומגיב: "אנחנו נמנה לך סניגור מהסניגוריה הציבורית. אתה שומע אותי? כי אני רואה שאתה מתאמץ". הנאשם מאשר שיש לו בעיית שמיעה. "אני אדבר בקול יותר רם. הדבר הראשון שאתה צריך לעשות זה לקבל את חומר החקירה".
"שלא תצטרך לקום עם שחר" שגב מחפש דרך להקל על הנאשם, שלא יצטרך להגיע ממעלות לתל אביב רק כדי לקבל את החומר מהתביעה. התובע מתגייס לעזרה ואחרי רגע מגלה שיש לו עותק, אותו הוא נותן לנאשם בו במקום. שגב מציין זאת בפרוטוקול, לאחר שהוא אכן ממנה את הסניגוריה הציבורית להגן על הנאשם, וממשיך להסביר לו באורך רוח: "שמור על זה, אדוני, וכשימונה לך סניגור תן לו את כל החומרים, כולל מה שקיבלת".
שגב ממשיך להכתיב את ההחלטה: כדי שהנאשם לא יצטרך להגיע שוב לתל אביב, הוא יפנה בתום הדיון למשרדי הסניגוריה הציבורית ברחוב הנרייטה סאלד. באיזה מספר? - הצדדים לא בטוחים, שגב אומר לקלדנית להשאיר מקום עד שיבררו (מספר 4, לידיעת המעוניינים). "הנאשם יציג את החלטתי זו בפני האחראים במקום", מסייע לו שגב. "לתשומת לב הסניגוריה: חומר החקירה נמסר במהלך הדיון לנאשם".
את ההקראה, אומר שגב לקלדנית, נדחה לתאריך כמה שיותר רחוק, כדי שהסניגוריה תספיק להתארגן. "יש לנו ביולי?". הוא דוחה ל-1.7.2014, ובעצת התובע הוא קובע את הדיון לשעה 11:30, "שלא תצטרך לקום עם שחר", אומר לנאשם. "זה חייב להיות פה, כי העבירה בוצעה פה, מה לעשות". הנאשם שואל עוד משהו, ושגב משיב: "תתייעץ מעתה ואילך עם הסניגור שימונה לך. זה הדבר הכי נכון לעשות".
השורה התחתונה: הנאשמים מקבלים הסברים ברורים וממצים בלשון בני אדם, בצורה השומרת על זכויותיהם בלא ששגב יהפוך לחצי-סניגור. הוא מפגין אנושיות לצד יעילות, ומבטיח שגם מי שידו אינה משגת - יקבל את יומו בבית המשפט. ראויה לציון מיוחד תשומת ליבו לקשיי השמיעה של הנאשם בתיק השני והתחשבותו בהם. יעילות: 9. מזג שיפוטי: 9. 