פרסומים כי בית המשפט לצדק של האיחוד האירופי קבע כי לכל אדם "הזכות להישכח" בגוגל - וכפועל יוצא, לבקש הסרה של פרסומים שליליים על-אודותיו - היכו גלים בתקשורת העולמית, והובילו לשטף של פרשנויות וניסיונות לבאר את הפסיקה המדוברת. מותגים, חברות ואנשים פרטיים רבים אשר מידע שלילי בגוגל מופיע על שמם שואלים את עצמם כעת שאלה אחת: האם יוכלו כעת לבקש למחוק את המידע?
אם נקצר את התשובה המורכבת למילה אחת, התשובה היא "לא". אולם למבקשים להתעמק, התשובה המורכבת משלל היבטים -משפטיים, מוסריים וריאליים. בפועל, גוף או אדם המקווים כי יוכלו כעת למחוק מידע שלילי על שמם בגוגל, יתאכזבו לגלות שהדבר אינו אפשרי - וייתכן שיקחו עוד שנים מספר, אם בכלל - עד שהדבר יתאפשר.
מבחינה משפטית-ריאלית, ההחלטה עוד טעונה אישור של 28 ממשלות המדינות החברות באיחוד האירופי, וכן מכילה הגדרות רחבות מדי באשר לסוג המידע שניתן לבקש מגוגל להסיר. גם ההתחייבויות של גוגל לשיתוף פעולה אופרטיבי עם המהלך - שעלול להוביל לעלויות פוטנציאליות נוספות עבורה - לא הוגדרו בבירור.
כמו-כן, ההגדרות לגבי הנתונים אותם ניתן לבקש מגוגל להסיר מתייחסות למידע אשר מוגדר בצורה אמורפית מדי: הגדרות כמו "מידע לא-מדויק", "לא-רלוונטי", "כזה שאיבד את הרלוונטיות שלו", וכן "נתונים מופרזים ביחס למטרה שלשמה עובדו" - כל אלו אינן מלאות וברורות מספיק, וסביר שיתקשה המחוקק להקיש מהן באופן מובהק לגבי שלל המצבים המגוונים הקיימים במציאות.
שנית קיים הדיון המוסרי סביב "זכות הציבור לדעת" חופש ביטוי, לעומת "הזכות להישכח" בגינה התקבלה הפסיקה.
האם לכל גוף או אדם יש את הזכות "להישכח" ולהעלים מגוגל מידע אשר כדאי שהציבור יידע על-אודותיו? ניסיון לצמצם את ההגדרה ולייחסה רק לאנשים פרטיים, ולא לדמויות או גופים אשר לציבור יש עניין בהם - ייתקל גם הוא בקושי מהותי, הנובע מחוסר היכולת לייצר הגדרה קוהרנטית אחת לגופים ואישים כאלה. לשאלות אקוטיות אלה ודומות להן, יידרש לתת מענה - לפני יישום מלא של ההחלטה.
ולבסוף, קיים ההיבט הריאלי. במהלך השנה זכה מקס מוסלי, הבוס לשעבר של פורמולה 1, בתביעה נגד גוגל - בבקשה להסיר מהרשת מידע הקשור בשערוריית סקס מביכה בה היה מעורב. בפרסומים שהחלו ב"ניוז אוף דה וורלד", נחשף כי מוסלי לקח חלק באורגיה פרועה במסגרתה שיחק משחקי תפקידים עם פרוצות, בעוד המעורבים לבושים במדי חיילים נאציים ובגדי אסירים יהודים במחנות ריכוז.
למרות הזכייה והפיצוי, נראה כי אפילו גוגל הגדולה לא הצליחה להסיר את כל המידע ה"עסיסי" מהרשת - וניתן למצוא עדיין שלל חומרים על הפרשייה. יותר מכך, היא עדיין מופיעה בעמוד הראשון על שמו.
לסיכום, הפסיקה מעניינת וחשובה, ומעלה דיון חשוב בסוגיות מוסריות מהותיות - אולם כפי שהדברים נראים כרגע, המרחק ליישומה והצלחתה בפועל עוד רב, רב מאד.
