לא יאומן, איך גור קורן לקח את "הטרילוגיה הבלגרדית" של בילנה סרגביוביץ', המתארת מה שקורה בערב השנה החדשה בארבעה מקומות בעולם בו זמנית, הפך את גיבורי ההצגה לישראלים במוסקבה, בסידני-אוסטרליה, בלוס אנג'לס ובברלין, וכמו בעזרת זכוכית מגדלת מתאר לנו את התנהגותם, שלל איפיוניהם של היורדים, והדרמות הקומיות המתפתחות מכך. והכל - בשפה כה לא מצויה, שאיננה קיימת במילון, אך כה מצחיקה ומדליקה. איזו יכולת של ראיית הדברים, החולשות, הנקודות הרגישות, ועד היכן אפשר לצחוק על הישראלים.
למרות שהטיפוסים שונים, יש הרבה מהמשותף להם. שמות טיפוסים המוזכרים שוב ושוב ונארגים לרקע מאחד; כולם אוהבים את הארץ (שהמפה שלה פרושה מהקיר ועד לרצפה, שעליה הם גם דורכים. משהו סמלי). והאופי הישראלי המצוי...
הסיפור הראשון המתרחש במוסקבה, מככבים בו מוני, סוחר באברים להשתלה (!!!) שהגיע מהארץ כדי לתווך בנושא. אחיו רך האופי והתלותי, אלון-לוני, שכביכול הובא לשם כדי להשתמט מהצבא, אך לבסוף מתגלה הסיבה האמיתית. ושתי בחורות רוסיות שהזמין החתיך המושלם עבורו ועבור אחיו. אלא שאחותה של בת זוגו לאותו ערב, היא חנונית לא פחות מאחיו של הגברתן המוצק והסקסי. ולמרבה הפלא, דווקא בין החנון והחנונית נוצר לבסוף קשר אמיתי, ולא קשר לסטוץ בלבד כמו ליפה וליפה.
ראוי לשבח עידן סמדג'ה רב היכולות, בהופעה מוחצת של גבר המבליט את יתרונותיו הפיסיים בנענוע גופו הבנוי לתיפארה, בעיסוק מוגזם בתסרוקתו ובטואלטיקה שלו, הוא המימוש האידיאלי לדמות זו. שחקן שברזומה שלו תפקידים דרמטיים להפליא - החל מ"החטא ועונשו", "מראה מעל הגשר", והכי הכי - כדראג קוין וסוכן סמים ב"כובע מלא גשם". תפקיד בהצגה שהיה ראוי לשוב ולהעלותה עם אותו הקאסט, הן בגלל המסר החברתי והן בגלל צוות השחקנים הכה מעולה בה.
לצידו, כאחיו החנון, ישראל גולדראט (זוכה פרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל עתיד התיאטרון בשנה שעברה, עבור תפקידו בהצגה זו, בחלקה האחרון). גולדרט, שקולו המופלא ויכולת משחקו כ"תנארדייה" ב"עלובי החיים" בהפקת בית צבי, רשם הישג בתיאטרון הישראלי, שחבל שלא כל הקהל היה יכול להספיק לחזות בו. יכולותו הדרמטית שווה גם ליכולת שירתו, וביחד - זהו שחקן מהמעלה הראשונה, שכמו עידן סמאדג'ה, ראויים לככב על בימות התיאטרונים הרפרטוארים שלנו.
כך גם מפליאה נואית קדם בשטף המלל בשפה הרוסית, כשהיא מגיעה לדירתו של מוני, ויוצרת דמות קומית להפליא. לעומתה, אביה חדידה כאחותה, ההפך הגמור, בעדינותה, הרוך והיכולת ליצור קשר אמיתי, גם היא מקסימה בדמות זאת. הסיפור עובר תוך שניות בטיסת האווירון בו הקהל מוטס בעזרת הדיילת המקסימה (נקטר גפן) לעיר סידני. הקשיים של הזוג הישראלי שקיווה להתייצב שם כלכלית, הן האינטימיים והן הכלכליים, מודגשים בבכי התינוק (שאותו ממלאה נפלא גם כן נקטר גפן, בעושר קולי ובהבעות סופר-מצחיקות ונוגעות. חלקה בסיפור עולה על כל יתר הבעיות. גם כשמתגלה הסוד של בני הזוג שבאים לחגוג עמם, דרכם נחשפת הצביעות החברתית הישראלית המצויה, ודרמה נוספת שמתגלה לקראת סוף החלק הזה. מיכל כהן כאשה הסובלת והרוטנת, כל כך ישראלית, שזוכה לאמפטיה מידית מהצופים. בעלה, דור מנואל, וחן בר כאשת חברו אביתר אברהם, משלימים בהצלחה את דמויות הזוג הישראלי המצוי, על כל חולשותיו וחסרונותיו.
שפת גוף אנרגטית הסיפור השלישי המתרחש בלוס אנג'לס, ממחיש את השחיתות האמריקנית של עשיית סקס מזדמן בשירותי בארים, מה שפשה כבר גם בארצנו. כשלתוך הקטע מגיח בחור צעיר מופרע, בן ליורד ישראלי, שקיבל קדילק מאביו וחונך אותה, ותוך כדי, מאיים באקדח על זוג. המוחצנות שלו, שפת הגוף האנרגטית מלאת החוצפה והיומרה של ישראל גולדראט, הביטויים בלשונו, וכל הופעתו, הם שהעניקו לו את הפרס בשנה שעברה בפסטיבל עתיד הבמה הישראלית. והוא אכן עתיד הבמה.
הסיפור האחרון המתרחש בברלין, בו האישה הגרמניה (אביה חדידה בהופעה אותנטית וכנה של אישה שבעלה מכנה אותה מופרעת) מזמינה זוג יצאניות ישראליות כדי לשמח את בעלה ביום הולדתו בהופעה "אקזוטית". הסרסור שלהן - דור מנואל בהופעה מוחצת, וה"בימוי" שלו את קטע הופעתן, כשוטרת במחסום וכאשה ערביה - מהוים גם הם פנינה. חן בר כ"סמדי", ומיכל כהן כ"בטי" מרנינות במשחקן שכה שונה מכל הסיפורים. עד הרגע בו מופיע חתן יום ההולדת, עידן סמד'גה בהופעה שקולה, מרגיעה, מול התזזית בחלק הראשון של סיפור זה, ומשחרר את הבנות לביתן, לא לפני שמעניק לחן בר את הרשות ללטף אותו במבושיו.
ארבעת הסיפורים בכל קצווי תבל, עם רקע כה שונה, כשכל הסיפורים הם הצבת מראה מול הישראלים באשר הם, מתרחשים בו זמנית. הבימוי הכה נפלא ומקורי של גור קורן, עם התפאורה החכמה של סלבה מלצב, התלבושות הססגוניות של יסמין נזרי, והעריכה המוסיקלית המוצלחת של נעם הרטמן מאולפני מאשרום, מציגים כמה מבכירי בוגרי בית צבי מ 2013 כמיקשה אחת, המעניקים חוויה של בידור עם מוסר השכל, התפרעות חושנית ויצרית מול מבט על מומינו-אנו, והכל עם צחוק ודרמה כאחד.
ההצגות הבאות בתיאטרון תמונע - בחודש יוני. לרוץ, להינות ולא להחמיץ.
