הדרמות של הולילנד

1 ביולי 2012. פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), ליאת בן-ארי שווקי, נושאת את נאום הפתיחה במשפט הולילנד. אחרי חמש דקות, התביעה מודה בכך שיש לה עסק עם עד מדינה סופר-בעייתי ומוותרת על אחת הראיות המרכזיות ששימשו אותה במהלך החקירה ועשו לא מעט רעש תקשורתי. שמואל דכנר הגיש לחוקרי המשטרה יומנים בהם תיעד את מהלכיו משנת 2000, כולל העברות השוחד, אומרת בן-ארי שווקי. "אולם, לאור דבריו של העד עצמו, לפיהם חלק מן הכיתובים ביומנים לא נערכו בהכרח בזמן אמת... הגענו לכלל דעה כי אין בידינו כלים מובהקים דיים כדי להעריך את מידת הדיוק של כל פרט ופרט המופיע בהם, ובתוך כך לדעת גם מה הוא המועד המדויק בו נערך כל רישום. לפיכך, לא נבקש להסתמך על היומנים או להגישם לבית המשפט כראיה מחזקת מטעמנו".

26 במאי 2013. הלל צ'רני מעיד בחקירה נגדית. השופט דוד רוזן מעמת אותו עם מסמך בו מציע דכנר לגלם לצורכי מס הלוואות כביכול שניתנו לו, בסך 857,000 שקל: "אם זה נכון כל גילום המס הזה, אין לזה הסבר אחר אלא שוחד". צ'רני אינו עונה לעניין ורוזן מציע: "יש לך יומיים לעיין בחומר אצלך בבית, אתה יכול לתת לי תשובה מוסברת. השאלה הזאת היא לא שאלה של מה בכך, כי זו שאלה שתתקשה לתת פה תשובה". בתחילת הישיבה הבאה, ב-28.5.13, אומר צ'רני: "על ת/155 אני יכול לתת הרצאה של חצי שעה, אני יכול עכשיו ואני יכול ב[חקירה ה]חוזרת... אבל אני לא חושב שאנחנו רוצים היום עכשיו להיכנס למסמך הזה". הסניגור, גיורא אדרת, אינו שואל את צ'רני על המסמך בחקירה החוזרת. הראיות נגד צ'רני מקבלות חיזוק משמעותי ביותר. הקביעה לפיה צ'רני נתן שוחד עתידה להיות אבן פינה בפסק הדין בפרשה כולה.

6 באוקטובר 2013. חקירתו הנגדית של אהוד אולמרט בידי עו"ד יוני תדמור. השאלה האחרונה: "מה ידוע לך על העברת סכומים ניכרים מאברמס לזקן לצורך מימון משפטי?". אולמרט משיב: "אני בהחלט ידעתי מזה. אני שמח מאוד שהוא עזר לה. בחורה שנותרה כמעט ללא כל כדי לממן את ההוצאות המשפטיות שלה, עובדת איתי 40 שנה, מה חשבת – שאני אפקיר אותה?". אולמרט מניח את הבסיס, או שמא את הגג, לחשד לפיו שיבש את משפט ראשונטורס-טלנסקי. הוא מאשר שביקש ממקורבו דניאל אברמס לממן את הגנתה של זקן באותו משפט, בו שמרה על שתיקה ובכך הועילה מאוד להגנתו. האמירה הזאת תרדוף אותו עוד זמן רב.

3 באוקטובר 2013. חקירתו הנגדית של אולמרט. תדמור מציג לאולמרט מכתב של מהנדס העיר, אורי בן-אשר, שהועבר בידי שולה זקן לדכנר. רוזן מבקש לדעת מה אולמרט חושב על כך, והוא משיב שאין לו תשובה חד-משמעית מדוע זקן עשתה זאת; הוא היה אומר לה להימנע מכך. אם תדמור ישאל אותו על מערכת היחסים בין זקן לדכנר, ממשיך אולמרט, "אז התשובה יותר מורכבת ויותר מסובכת". רוזן: "כלומר, היום כשאתה מסתכל אתה אומר שהיה קשר מושחת, לפי מה שאתה מבין היום, בין זקן לדכנר?". אולמרט: "לא, כבודו". רוזן: "אני מבין לא נכון?". אולמרט: "אני אמרתי את מה שאמרתי בנוסח שאמרתי, הנוסח של כבודו זה נוסח של כבודו, זה לא הנוסח שלי ולא הייתי משתמש בו". רוזן לוחץ ואולמרט משיב: "יש דברים שאני לא רוצה לומר, אבל אני לא אמרתי מושחת, לא משום שאני לא מכיר את המילה, [אלא] כי אני לא חושב שזה האפיק היחיד שבו אפשר להסביר את מערכת היחסים [בין זקן לדכנר]. אבל אולי שולה תסביר". ברגע זה קמה זקן ויוצאת נסערת מן האולם. חלק מן הנוכחים מחוץ לאולם שומעים אותה מטיחה בזעם: "לי היה קשר מושחת?! מפקירים אותי!". הזרע שיוביל לעסקת הטיעון נטמן ברגע זה.

8 באוקטובר 2013. זקן מעידה בחקירה ראשית ומשיבה על שאלותיו של הסניגור, עופר ברטל. לקראת השעה 16:00 מגיע ברטל ל-100,000 שקל שקיבלה זקן מדכנר בשנת 2004, מתוכם משכה 60,000 שקל. זקן אומרת שביקשה מדכנר כספים לכיסוי גרעונות פוליטיים של אולמרט. היא פורצת בבכי. רוזן מכריז על הפסקה. הוא חוזר לאולם ומכתיב לפרוטוקול, שברטל ביקש להפסיק את העדות, "שכן לדידו הנאשמת אינה במיטבה", אך הוא החליט להמשיך עוד זמן לא ארוך. ברטל: "לגבי מה שאמרת על דכנר, על המועד של רישום השיקים, את רוצה שאני אשאל שוב?". זקן: "לקחתי את כל הכסף לעצמי. מה השאלה הבאה?". ברטל: "שולה, לא". זקן: "לקחתי את כל הכסף לעצמי. מה השאלה הבאה?". ברטל: "שולה". זקן: "אני רוצה להגיד שאני לקחתי את ה-100,000 שקל, הפקדתי חלק בחשבון שלי, חלק בחשבון של אחותי, בזבזתי אותו, נהניתי, נקודה. יכול להיות שהוא [דכנר] חשב שאני נותנת את זה לאהוד אולמרט. אני לקחתי את זה לעצמי, זהו". ברטל לוחץ על זקן להגיד "מה שאמרת לנו במשרד הרבה פעמים". זקן מדברת עוד כמה דקות ומסיימת: "למרות מה שיעצת לי במשרד, אני לא יודעת אם אני יכולה להגיד את זה, אז אני אשאר עם ה-100,000 שלי". רוזן מכריז על הפסקה נוספת, אחריה אומר ברטל: "אני חושב שמה שקורה בשעה האחרונה, אני לא חושב שזו עדות ששווה משהו מבחינה משפטית... המצב הנפשי שלה לא טוב והיא הגיעה לאיזשהו סף. אני חושב שלמסור עדות במצב הזה, כאשר מדובר בהאשמות חמורות למדי וכשאדוני רואה את סערת הנפש בה היא מצויה, אני חושב שאין לזה ערך". זקן מבקשת גם היא לסיים את הדיון ורוזן נועל את הישיבה. עדותה מתחדשת רק לאחר כמעט שבועיים.

6 במאי 2013. יוסי אולמרט מעיד בהיוועדות וידאו מוושינגטון. "לא קיבלתי כספים מדכנר", הוא אומר בחקירה הראשית. בן-ארי מעמתת אותו עם דבריו בחקירה המשותפת ל-FBI ולמשטרה בשנת 2010, בה אישר את קבלת הכספים. יוסי משיב: "אפשר לראות בבקשה איזשהו שיק מהשיקים האלה?". בן-ארי: "אז מה שאמרת פה לא היה אמת?". יוסי: "חס וחלילה. אמרתי שאני לא זוכר, ואני גם עכשיו לא זוכר". בן-ארי: "אני אבקש להכריז על העד כעד עוין ולחקור אותו בחקירה נגדית מרגע זה ואילך". סניגורו של אולמרט, רועי בלכר: "אין התנגדות". בן-ארי: "כמובן שנבקש להגיש את הראיון הזה ובסופו של יום להעדיף את הדברים שנאמרו בראיון הזה על פני הדברים שנאמרים כאן כרגע בבית המשפט". רוזן: "כמבוקש". עדותו של יוסי במשטרה היא הראיה החזקה ביותר נגד אחיו. הפיכתו לעד עוין מאפשרת למדינה להציג בפני רוזן את התפתלויותיו לפני שאישר את קבלת 500,000 השקלים מדכנר, לצד הפרטים המוכמנים שבהם אישר את גירסתו של דכנר.

1 במרס 2013. שמואל דכנר מתמוטט בדירתו בכיכר המדינה בתל אביב, מובהל לבית החולים איכילוב והולך לעולמו חצי שעה מאוחר יותר. זהו יום שישי, ובליל שבת הומה ביתו של אולמרט – במרחק חמש דקות הן מכיכר המדינה והן מאיכילוב – ממבקרים. התחושה היא שהתיק קרס. אבל רוזן ממשיך לנהל את התיק ללא כל הפרעה, התביעה ממשיכה להביא את עדיה, ובעיקר – המסמכים שהגיש דכנר כבר נטועים עמוק בתיק. העובדה שחלק מן הסניגורים לא חקרו את דכנר בחקירה נגדית, מתבררת בפסק הדין כחסרת משמעות.

31 במרס 2014. השעה 09:00 בבוקר. רוזן פותח בדברי תודה לקלדן עופר קוצ'ינסקי ולבאי-כוח הצדדים, ובשעה 09:05 ממשיך כמצות המחוקק: "אני מודיע על מי שזוכו לחלוטין מכל האישומים: נאשם 3, נאשם 4 ונאשם 13". נאשם 8 איננו ביניהם. אהוד אולמרט מורשע בקבלת שוחד. הפרטים ייוודעו רק בעוד למעלה משעה, אבל השורה התחתונה כבר נוחתת במלוא עוצמתה.

13 במאי 2014. רוזן מקריא את גזר הדין. תוך שלוש דקות הוא משמיע את השורות שיחוללו סערה: "הנוטל שוחד הינו בבחינת בוגד, איש מעל הבוגד באמון שניתן בו, אמון שבלעדיו לא יכון, יקום ויהיה שירות ציבורי מתוקן". זו לא פליטת פה. הדברים נכתבו מראש ואף הודגשו בקו. לאחר שעה הוא מגיע לאולמרט. "בגין כל האירועים בהם הורשע נאשם 8 כמפורט לעיל, ולאחר שבחנתי מכלול השיקולים, הנני גוזר על נאשם 8 את העונשים הבאים: א. שמונה שנות מאסר, מתוכן שש שנים לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי". הרחש העובר באולם מקיף עד מהרה את המדינה כולה.

15 במאי 2014. זקן קמה לשאת את דברה האחרון לקראת מתן גזר דינה. זקן אומרת שהודתה במעשיה, רוזן עט על המציאה ומתחיל לחקור אותה שתי וערב. שאלותיו של רוזן מביאות את זקן לספר, לראשונה בפומבי ובקולה שלה, את גירסתה לאשר התרחש במשך שנים בלשכותיו של אולמרט. "ואז אני נכנסתי לאהוד והוא אמר אין ברירה, צריך לעזור לו, תחברי ביניהם שיקבעו פגישה, ואני מחברת ביניהם, הם נפגשו בקפה אפרופו, אני מדברת על יוסי ועל דכנר", היא אומרת על חצי מיליון השקלים שהגיעו לכיסו של יוסי אולמרט. "אני הייתי מקבלת מדכנר, נותנת לאהוד, מספרת לו כמה הוא נתן, אהוד היה עובר על זה, מוציא מתוך זה סכום שהוא היה רוצה להוציא לעצמו, באותו זמן הייתי מחברת את דכנר לאהוד, אני הייתי מעבירה את זה למסר ורושמת את זה ביומנים שלי על-מנת שיהיה מעקב", היא אומרת על הכספים שזרמו מדכנר לאולמרט. ועוד ועוד, במשך דקות ארוכות. מה שהיה בלתי יאמן רק שלושה-ארבעה חודשים קודם לכן, הופך למה שעשוי להיות המסמר האחרון בארונו המשפטי והציבורי של אולמרט.