מיהו הפושע הכלכלי האופייני הפועל מתוך הארגון? אין כזה - מלמדים ממצאי דוח הפשיעה הכלכלית לשנת 2014 של רשת ראיית החשבון והייעוץ PwC. יש כמובן כמה מאפיינים שכיחים יותר מאחרים, אך לא ניתן להרכיב פרופיל בולט.
39% ממבצעי העבירות בתוך הארגונים הם בני 40-31, ועוד 27% הם בני 50-41. לא מפתיע, לנוכח העובדה שאלו הן שכבות הגיל העיקריות של עובדים. אולי יותר מעודדת, לפחות מבחינה פמיניסטית, היא העובדה שגברים מהווים 77% מעברייני הפנים לעומת 17% בלבד לנשים (היתר לא נמסר). ייתכן שההבדל נובע מרמת הקידום, שגם לה יש משמעות כפי שנראה מדי, אך דומה שנשים אכן יותר ישרות/חששניות.
מבחינת הוותק בארגון, לא תמיד ניתן לסמוך בעיניים עצומות על העובדים הוותיקים ביותר. אלו שנמצאים בארגון למעלה מעשר שנים מהווים 24% מהעבריינים הפנימיים - שיעור זהה למי שעובדים בו שש-עשר שנים. השיעור הגבוה ביותר הוא של בעלי ותק בן שלוש-חמש שנים - 29%. עוד 13% מהעבריינים הם עובדים חדשים, שנתיים לכל היותר.
ההשכלה ממש איננה מהווה מחסום בפני פשיעה. 19% מעברייני הפנים הם בעלי תואר שני ומעלה, ולעוד 35% יש תואר ראשון - לעומת 26% בלבד שהם רק בוגרי תיכון (20% לא ידעו להשיב על השאלה).
בפילוח גלובלי, 42% ממבצעי העבירות בתוך הארגון משתייכים להנהלת הביניים שלו, 34% באים מהדרג הזוטר ועוד 20% מההנהלה הבכירה. PwC לא סיפקה נתונים על ההיקף הכספי של הפשיעה בפילוח של דרג בארגון, אבל אין ספק שחטאיהם של בכירים גורמים לארגון נזק גדול בהרבה מאלו של זוטרים. לכן, כאשר מדובר על 20% בהנהלה הבכירה - זהו נתון מדאיג מאוד מבחינת פוטנציאל הנזק.
הנתון הזה בולט במיוחד במזרח התיכון: 45% מעברייני הפנים הם מנהלים בכירים. בצפון אמריקה מהווים הללו רק 10% מכלל מבצעי הפשיעה בתוך הארגונים. ישראל, בחלוקה של PwC, שייכת למערב אירופה, בה חלוקת הדרג זהה לגמרי לחלוקה הגלובלית. שיעור הפושעים הגבוה ביותר מקרב הדרג הנמוך נמצא בדרום אמריקה, עם 47%. בדרג הביניים מובילה אסיה-פסיפיק - 52%.
כיצד מגיבים הארגונים על גילוי פשיעה כלכלית? כאשר מדובר בפושעי פנים, אין רצון רב לפנות למשטרה ובכך לחשוף את ערוותו של הארגון, ולכן פנייה כזו נעשתה רק ב-49% מהמקרים - לעומת 79% בהם העבריין פוטר. דיווח לגופים רגולטוריים אחרים נעשה ב-23% מהמקרים, ותביעות אזרחיות הוגשו ב-44%. האם עבריינים ממשיכים לעבוד בארגונים? כן: ב-17% מהמקרים הסתפקו ההנהלות באזהרה ו/או בנזיפה, ב-3% הועבר העובד לתפקיד אחר וב-5% לא נעשה דבר.
כאשר מדובר בפשיעה מחוץ לארגון, עלה שיעור הדיווח למשטרה ל-61%, אם כי גם כאן אין רצון רב לגלות שהארגון נפל קורבן. דיווח לרשויות אחרות נעשה ב-39% מהמקרים, תביעה אזרחית הוגשה ב-42% מהם בלבד (שוב מתוך רצון למנוע חשיפה מביכה), ותתפלאו - רק ב-37% הופסקה ההתקשרות העסקית עם אותו גורם; ב-7% מהמקרים לא נעשה דבר. הפשיעה מחוץ לארגון נעשית בדרך כלל בידי לקוחות (32% מהמקרים), סוכן או מתווך (18%) וספקים (10%).
