בעקבות אירוע חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון, על ההורים לשים לב להתנהגות ילדיהם ולוודא, כי אינם במצוקה נפשית כתגובה לאירוע הטראומטי.
ילדים נחשפים לעיתים למאורעות טראומטיים כמו פיגועים, אלימות, הרג ולאחרונה גם חטיפות המתרחשים בסביבתם הקרובה ומדווחים השכם וערב באמצעי התקשורת. גם אם נראה שילדים אינם מודעים למתרחש, הם חשופים לתכנים, שומעים ומפרשים בדרכם את האירועים. חשיפות חוזרות לתמונות ולמידע, אשר פעמים רבות אינו מותאם לגיל הילדים, יכולות להגביר את רמת המצוקה שלהם.
הסיקור הנרחב של מקרה החטיפה ברשתות הטלוויזיה והרדיו, יכול לעורר תגובות מצוקה בקרב ילדים, לכן מן הראוי להגביל ולבקר את מידת הצפייה שלהם במשדרים אלו.
ילדים רגישים תמיד לתגובות הוריהם, אך הם רגישים לכך שבעתיים בעת מצוקה. אופן הבנת הילד את דאגת הוריו, פחדיהם והתנהגויותיהם, ישפיעו על הדרך בה הוא יתפוס את האירוע ויגיב אליו. שיחה בין הילד לבין הוריו על האירוע הטראומטי, בו מוסר ההורה לילדו מידע מבוקר על האירוע, משיב לשאלות הילד, מביע את דאגתו, אך גם את יכולתו להתמודד עם המידע, תיתן לילד את תחושת הביטחון לה הוא זקוק.
ככל שהאסון התרחש בסביבה הקרובה יותר לילד, ככל שיהיה עד לו בצורה ישירה יותר, כך עולה הסיכון להתפתחות התנהגויות המבטאות מצוקה, כאשר אופן התבטאות המצוקה תשתנה בהתאם לגיל הילד.
על ההורים להיות עירניים לתגובת ילדם ולשים לב האם חל שינוי בנקודות הבאות: - התנהגות "נצמדת" להורים, סירוב ללכת לבית-ספר;
- פחדים מתמשכים או מחשבות חוזרות ונשנות על האירוע;
- הפרעות בשינה כמו סיוטים, הרטבה ועוד, הנמשכים מעבר לימים אחדים;
- נרגנות, כעסנות או מצב רוח ירוד;
- בעיות התנהגות שלא אפיינו את הילד לפני האירוע;
- מיחושים גופניים כמו: כאבי בטן, כאבי ראש או סחרחורת, ללא הסבר רפואי אחר;
- נסיגה מפעילויות קודמות והתבודדות.
במידה וסימנים אלה נמשכים מעבר למספר ימים, כדאי להיוועץ בגורם מקצועי.
