ספר קטן מידות הן בפורמט שלו והן במספר העמודים (145) ובכל זאת נבחר לדיון בבוקלאב שלנו ועורר ויכוח מעניין. הספר הפתיע אותי לטובה והוא ראוי לקריאה. לא קריאה מהירה, אלא עיון תוך עצירה למחשבה, לקליטה.
מחבר הספר, רפאל ירושלמי, איש מוסד לשעבר, חיבר שלושה ספרים בצרפתית, שפת הולדתו. זה הספר הראשון שתורגם לעברית - על-ידי יהושע קנז - והתרגום המעולה מוסיף לאיכות הספר. תרגום שונה מתרגומי ספרים אחרים, שבהם גרסתי חצץ...
הספר מתאר תמונת מצב לא אהודה: המספר, אוטו שטיינר, מבקר מוזיקה חולה שחפת נמצא בסנטוריום בעירו, זלצבורג. הימים ימי האנשלוס - גרמניה "התאחדה" עם אוסטריה והנאצים השליטו את תרבותם על הארץ, החשובה כל כך לשטיינר. ממיטת חוליו הוא מנסה להציל את התרבות הישנה - מוצרט - מול תזמורת החצוצרות או היצירות הפומפוזיות והפופולריות, שהביאו השליטים החדשים.
הספר כתוב בצורה לא שיגרתית - יומן, שהמחבר מבקש להשאיר לבנו, שעלה לפלשתינה. מבלי שהוא יוצא כמעט מן הסנטוריום, הוא מצליח להציג, במשפטים קצרים וקצרים מאד, את האווירה והתמורה החברתית העצומה שחלה באוסטריה. המבט מתוך מוסד סגור ובכל זאת יש בו ציור מקיף ומעניין, כצייר המעביר מכחול ובעיקרי קווים מציג תמונה שלמה.
המספר יודע ש"זלצבורג חולה אנושה" והפסטיבל ממשיך במסורת. אבל המסורת, למעשה, לא מתקיימת, כי המוזיקה שמתיר המשטר היא שונה והקהל מורכב לא מחובבי מוזיקה, אלא מקצינים עטורי אותות ואנשי המשטר החדש, הנורא.
את המשפטים הקצרים אפשר לקרוא כאילו כתב אותם מי שנאבק על נשימתו ותוך כדי כך הוא מתאר את ייסורי היום-יום. המספר מוזמן לפגישה ההיסטורית בין היטלר ומוסוליני והוא שוקל להרוג את היטלר ברעל, שאסף בבית החולים. רק אחרי שנסוג מהרעיון ההזוי הזה, מתברר מדוע באמת לא הייתה אפשרות לבצעו, והסיבה - מפתיעה ומשעשעת.
יחד עם תיאור הנוף האנושי של העיר, מתאר הסופר את חייו של איש חולה, שהמוזיקה משמשת לו תקווה ומטרה וגם סיבה למשוך עוד מעט את חייו ההולכים וכלים. רפאל ירושלמי מציג את אוטו שטיינר באופן מעולה.
בספרון הזה, אפשר לראות את ההקבלה בין המלחמה על המוזיקה לבין המאבק לחיים. תמונה לא קלה, אבל מרשימה בעוצמתה.
בעת הדיון בבוקלאב, יודעי המוזיקה שבינינו העלו השגות: המחבר אינו בקיא במוזיקה והדבר ניכר בפרטים אלה או אחרים בספר. חובבי הספרות הגיבו: מוצרט הוא סמל. אוטו שטיינר רואה את מוצרט כפי שאדם דתי רואה את קדושת דתו, כמו שכל מאמין דבק בערכיו ומוכן להילחם למענם. כאן, חולה סופני, שבקושי יכול לרדת ממיטתו, נלחם למען ערך. ערך עליון.
אסור לקרוא את הספר בעיניו של מומחה מוסיקלי שבודק את היצירות אם הן מתאימות ומדויקות. אני, שאני חובב מוזיקה קלאסית ואינני מומחה, מבין את שפתו של המחבר, שמעיד על עצמו שאיננו מומחה למוזיקה. אבל נראה לי שהוא מומחה לתיאור המצב. האם לכך המוסד מכשיר את אנשיו?
כאלה הימים לפני זמן קצר נפטר העתונאי עמוס כרמלי, כתב הטלוויזיה ו
קול ישראל. הכרתי את עמוס כרמלי כשהיינו יחד זמן קצר בטירונות. הוא כבר היה עתונאי ואני שאפתי להגיע למקצוע, לכן עקבתי במשך השנים אחרי עבודתו. כשנפטר, זה עשה לי מצב רוח. בן מחזור. ימים ספורים אחר כך נבחר רובי ריבלין לנשיא המדינה. זה עשה לי מצב רוח טוב. בן מחזור.
