כיצד הצליח רונאל פישר לסגור תיק למנחם גלילי בחשד לסחיטה

פרשת עו"ד רונאל פישר הנחקרת על-ידי המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) הולכת ומסתעפת. מידע שהובא ל-News1 בימים אלה מעלה חשד, כי אחד הנושאים הטעונים חקירה הוא: כיצד הצליח עו"ד רונאל פישר לסגור במהירות תיק חקירה נפיץ ביותר שנפתח נגד מנחם גלילי, בעליו של המגזין "השבוע באשדוד", ביחידה לחקירות הונאה במשטרה, בלא שהצדדים נחקרו. הפרשה החלה ב-2012, במסגרת עדות שניתנה על-ידי ראש העיר אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, בבית משפט השלום בקריית גת, כעד-תביעה במסגרת תביעה שהגיש אבי הלוי נגד מנחם גלילי והשבוע באשדוד (ת"א 407-09). המשפט התנהל בפני השופט איל באומגרט. התביעה עסקה בשורה של פרסומים בשבועון ובטענה כי מדובר בפרסומים מתוזמנים שנועדו להכפיש ולהוציא לשון הרע. בכתב ההגנה דחה גלילי את הטענות, מכל וכל. לטענתו, ראש העיר ואנשיו הם שמתנכלים לו ולבני משפחתו, ואף הפסיקו את הפרסום של עיריית אשדוד בשבועון. ד"ר לסרי גילה בעדות שמסר ביום 26.02.12, כי לאחר הבחירות פנתה אליו משפחת גלילי בבקשות שונות על-רקע אישי "שלא יכולתי להיענות להן", ומשלא נעניתי זה הפך למסע רדיפה אישי. ד"ר לסרי לא הותיר מקום לספק: ה"בקשות" בהן מדובר, היו למעשה דרישות ל"סידור" טובות הנאה למשפחת גלילי ולעסקיה. ד"ר לסרי מסר בעדותו, כי מאחר שהוא דחה את הבקשות, הוא נרדף על-ידי משפחת גלילי ובפועל חש שהוא - ראש עיר בישראל, נמצא תחת ניסיונות של סחיטה ואיומים. מנחם גלילי, ובנו עו"ד שרון גלילי (שייצג את השבועון ואת אביו בהליך האמור), ניסו באותו מעמד להדוף את עדותו של ד"ר לסרי, ללא הצלחה. ד"ר לסרי עמד על דעתו. להלן הדברים החמורים שאמר-העיד ד"ר לסרי (26.02.12):

• אני רוצה להסב תשומת לב בית המשפט לאישור שקיבלתי לענות כי התחייבתי לומר את האמת, מה גם לשינוי הכל כך דרמטי ביחס אליי על-ידי הנתבעים מהתקופה שלפני הבחירות בתקופה שאחרי הבחירות שגם לה יש שתי תקופות, שנתיים שהיו שליליות, ועכשיו שנתיים שבהם יש גם רדיפה אישית. אם אני אשאל מה גרם להבדל בגישה אני יכול לענות רק עם עובדות.
  העובדה היא שאין לי שליטה על מה שכותבים הנתבעים בעיתון שלהם. לא שכתבו דברים טובים ולא כשכותבים דברים רעים, זו עובדה, אין לי שליטה.
  העובדה השנייה, היא שלפני הבחירות שהחלטתי שאני מתמודד נגד צילקר, הם היו בסכסוך ארוך שנים וכתבו עליו כתבות שליליות, כיוון שאני הייתי מועמד נגדו, נכתבו כתבות חיובית לטובתי והם סייעו לי זו עובדה.
  העובדה שהסיוע היה כל כך טוב שאת מסיבת ליל הבחירות ביליתי בביתו של מר שרון גלילי, שם צפינו בטלוויזיה וראינו את תוצאות המדגם. אולם, אחרי הבחירות משפחת גלילי, גם האבא, גם אחיו, גם הוא בעצמו העלו בפניי בקשות שלא יכולתי להיענות אליהם שלא נעניתי אליהם, זה הפך להיות מסע רדיפה אישי. ראש עיר בישראל עיר חמישית בגודלה, נמצא תחת מסע של סחיטה ואיומים על-ידי העיתון ומשפחת גלילי הופכת את העיתון ועושה בו שימוש ציני וזכות הציבור לדעת.
  התבקשתי על-ידי עו"ד גלילי שרון בכבודו ובעצמו לסדר לו ולאפשר לו, יועמ"ש של חברה משפטית מסוימת ואחר-כך של חב' עירונית שנייה ולא שיתפתי פעולה ואחרי כל שיתוף פעולה כזה, חטפתי בראש. אחר כך התבקשתי לאחר שזה לא הסתייע, התבקשתי לבקש מעו"ד אמיר לספק לעורך דין גלילי תיקים לו ולאביו וכמובן שלא עשיתי ושוב חטפתי.
  אבל השיא הגיב בקיץ 2010, אז התבקשתי לסייע לכך שהאח נאור גלילי שהתמודד על תפקיד מנכ"ל חפה יזכה במרכז. נאור לא נבחר ומאז יש רדיפה אישית נגדי, תוך רמיזות מכוערות הנוגעות לחיי האישיים, תוך פגיעה בי ובבני משפחתי, תוך פגיעה בזכרה של אישתי ז"ל. [העד מתרגש].
  עד היום מסע הרדיפה הזו לא נפסק. מדי יום שישי בעיתון, אנו נחשפים אנו ובני משפחתי לפגיעות אישיות קשות, בכל העיתונים נכתב דבר חיובי אצל גלילי ההפך. אני מקבל שאליתות שרק אלוהים יודע, רדיפה אישית תוך שימוש בעיתון לסחוט ראש עיר בישראל. אלה העובדות כמו שאני מכיר. למען גילוי הנאות, אמרתי שאני מנהל סכסוך משפחתי בתביעות דיבה שאחת הוגשה ואחת בדרך. יכולתי לתבוע תביעות דיבה אבל אני לא עושה מסיבות מובנות, אבל זה דבר נורא.
  דבר נורא איך במדינת ישראל במשטר דמוקרטי את זכות הציבור לדעת בצורה כל-כך לא הוגנת וקשה שאינה משתמעת לשני פנים. זה ההסבר שלי לשינוי הקיצוני שחל. איך לפני הבחירות הייתי האדם שבזכותו יש בית חולים ואיך ביום שישי האחרון בכלל לא, הזכות ניתנה למישהו אחר. איך פתאום השקעה של פארק עירוני הופך להיות גורם לביקורת. אני חייב לומר שאני לא מכניס את העיתון לביתי אבל העוזר שלי שנמצא כאן, מביא לי את העיתון וזה החשיפה היחידה שלי לעיתון.

נודע, כי בעקבות עדותו של ד"ר לסרי הוגשה תלונה ונפתח תיק חקירה נגד מנחם גלילי על-ידי היחידה לחקירות הונאה במחוז דרום במשטרה. מנחם גלילי, שהבין כנראה היטב את הסיכונים, שכר בשלב זה את שירותיו של עו"ד רונאל פישר. והנה, תוך זמן קצר יחסית הצליח פישר, שהכיר אישית כמה גורמים המעורבים בתיק, "לסדר" לגלילי תוצאה פנטסטית: סגירת התיק ב"חוסר אשמה", בלא שהצדדים לפרשה נקראו לחקירה. סגירת התיק הדהימה את ד"ר יחיאל לסרי, כמו גם גורמים נוספים שידעו על עדותו של ד"ר לסרי, בבית המשפט, ועל דרישותיה של משפחת גלילי כלפיו. הוגש ערר על ההחלטה, שטרם נדון וטרם הוכרע.

שאלת השאלות היא: כיצד הצליח רונאל פישר "להגיע" לאותם חוקרים שקיבלו לידיהם את תיק החקירה, וכיצד הצליח להשפיע להימנע מבירור העובדות ומזימון החשודים ו/או העדים למסירת עדות. מח"ש נדרשת לפעולה גם בנושא זה, על-מנת לגלות: מדוע בחר החוקר ו/או החוקרים בתיק זה להימנע מביצוע תפקידם כמתחייב מהחוק.