סרט משובח, שביימה הבימאית הארגנטינאית לוסיה פואנצו על-פי הנובלה שכתבה ועיבדה בעצמה לתסריט הוא הסרט "הרופא הגרמני", חושף כיצד מפלצת אנושית זו כבשה את ליבם של בני משפחה בארגנטינה והשתחל לביתם, בזכות הקסם האישי, הנימוסים, האלגנטיות, הפדנטיות, והיותו רופא שעוזר למשפחה בריפוי ובכסף. על-רקע סינמסקופי של נופי פטגוניה המדהימים שצילם ניקולאס פאונצו, בקצה הדרומי של ארגנטינה, מתלווה רופא גרמני למשפחה הנוסעת לאותו אזור בערך. תוך כדי, כשמתגלה לו שהם עומדים לפתוח מחדש את המלון המשפחתי, הוא מבקש להיות האורח הראשון אצלם, משלם במזומן לחצי שנה מראש, ומתקבל. למרות שהכריז שהוא ווטרינר, מתגלה שהוא מומחה בתחומים רבים נוספים של הרפואה. לאשה הנמצאת בהריון (נטליה אוריירו שכה ידועה בישראל מהטלנובלות שהופיעה בהן, וזוכת פרס אוליבייה על הופעתה כאוויטה פרון בלונדון), מעניק תרופות שאמורות להקל עליה, אך למעשה, מזרזות את מועד הלידה. וכך נולדים תאומים שגם בגידולם הוא מתערב. לאט-לאט מתגלות הזוועות שבמעשיו. מסתבר לצופים, שבארגנטינה נוצרה קהילה של גרמנים נאצים עוד בטרם המלחמה. כעת, הם מקבלים בחיבוק כל פושע נאצי שמגיע לשם, מסדרים לו דרכונים מזויפים, מעון הסתר ומה לא. כדי לא להמעיט מהמתח אקמץ בפרטים. ראוי להתמקד במלאכת עשיית הסרט עצמו, שראויה לציון. צילומי הקלוז-אפ הרבים - גם אם כוונו למקרה שהסרט יוקרן בהמשך בטלוויזיה, הרי מעלתם בזה שהם מעניקים לצופים תחושה שהם מצויים בעצמם בתוך העלילה המרתקת. הדרמה שנוצרת לאט-לאט ומגיעה לסופה בסוף בעוצמה מטלטלת, עשויה כמלאכת מחשבת. בחירתה של לוסיה פואנצו בשחקנים היא ראויה ביותר. כל אחד חי את הדמות. כל העלילה משתקפת דרך עיניה של הילדה והתרשמויותיה של לילית בת ה12 הנמוכה, שגופה נראה כמו גיל שמונה, (פלורנסיה באדו המרהיבה במשחקה). את יומניו של מנגלה האמיתיים, עיבדו יוצרי הסרט מאיורים ילדותיים למרשימים וריאליסטיים יותר, שהם בלבד מעבירים צמרמורת, ומהווים את ההצצה היחידה והרמז לזוועות שמנגלה אחראי להם בשואה. את דמותו של"מלאך המוות" הרופא המקסים, ממלא בצורה מרשימה שקשה להכיל במילים, אלכס ברנדנמול, בן לאב גרמני ואם קטלונית, שלמד בתיכון גרמני בברצלונה, שם גם למד באקדמיה. חיתוך הדיבור שלו בגרמנית מהאזור הספציפי בו נולד וחי מנגלה - מדהים בדיוקו. הדמיון בינו לבין מנגלה ממש מדהים. אך ברדנמול חונן ביתר קסם, בעיניים עם מבט שיכול להקסים או להקפיא. קור הרוח שלו ברגעים הכי דרמטיים ראוי לציון, ותואם אף הוא למיכלול תכונותיו של האיש שבהינף יד, לשמאל או לימין - קבע את גורל הנידונים במחנות הריכוז לחיים או למוות בהשמדה מיידית. כשאת הנותרים בחיים לקח לצורך "ניסויים מדעיים" מזעזעים, במיוחד בתאומים. אלה היו למעשה חסרי שחר, וסיפקו את תאוותו בלבד. במשפט הפומבי שנערך למנגלה בשנות השמונים בירושלים, העידו כמה מתאומי מנגלה על הזוועות שהיו לחם חוקו. אבי המשפחה (דייגו פרטי) שעובד כרפאי של בובות וצעצועים שהתקלקלו, מתחבר לרופא האובסיבי ליצור הן במציאות והן בבובות, יצורים מושלמים, טהורים. אך הוא גם זה שחושד בו הראשון. כשלאחריו מגלה את האמת הארכיונאית בספריה בתיכון הגרמני, שהיא גם צלמת, וכן גם הילדה לילית שנשבתה בקסמו, ומגלה מחבוא בו הנאצים מתחילים להסתיר את כל המסמכים והעדויות שקשורים למעשיהם בגרמניה במלחמה. אלנה רוחר כמרגלת הישראלית-והצלמת, מרשימה מאוד אף היא במשחקה, כמו האב, האם וכל הילדים. לסיכום - סרט מושלם בביצועו, בנופי האגם המדהימים, ההרים, והשילוב בין המוזיקה שמחברת בין אוירת האימה שנסוכה בה לבין הפסטורליה של גן העדן בפטגוניה. קסם במשחק, בצילומים, בדרמה של ההתרחשויות, וכולם תופסים אותך בגרון ולא מניחים לך שעות אחרי הצפיה בסרט. לרוץ לראות ולא להחמיץ.