עו"ד מאיה גלעדי-ז'ולסון מייצגת את מוחמד אבו-צאפי, אשר הורשע באלימות קשה נגד אשתו ונדון לשישה חודשי עבודות שירות. היא החלה את הייצוג בערעור למחוזי, אשר דחה את ערעורו של אבו-צאפי ואף ציין שהוא "מפליג בקולתו ואין הוא משקף כלל ועיקר את חומרת מעשיו". גלעדי-ז'ולסון ביקשה מהמחוזי לבטל את פסק הדין, תוך שהיא טענות כלפי מי שייצג את אבו-צאפי בבית משפט השלום. המחוזי מתח ביקורת על התנהלותה, משום שלא צירפה את תגובתו של הסניגור הקודם.
כעת הגיעו אבו-צאפי וגלעדי-ז'ולסון לעליון, וכאן יש לשופט
אורי שהם מה להגיד על הדרך בה הוגש הערעור. בקשת רשות הערעור, הוא אומר, נטענה "בכלליות רבה". לאחר מכן הגישה גלעדי-ז'ולסון מסמך שכותרתו "נימוקי בקשה והודעה", שגם בו נטענו טענות כלליות. שהם דחה את הבקשה, גם משום שאין בה כל עילה לגלגול שלישי וגם לגופה: "טענותיו של המבקש נטענו בעלמא, ללא שנתמכו ביסודות כלשהם וללא פירוט מינימלי".
פרופ' אילן שדה, מתימטיקאי המנהל מזה שנים כמה וכמה הליכים משפטיים בטענות שונות ומשונות, עתר לבג"ץ נגד - קחו אוויר - הנשיא
אשר גרוניס, שרת המשפטים
ציפי לבני, השופטת
אביגיל כהן, הנשיאה
דבורה ברלינר, השופט
ישעיהו שנלר, השופט
קובי ורדי, השופטת
רות לבהר-שרון, נציב התלונות
אליעזר ריבלין, השופט
נעם סולברג וגם ראש לשכת ההוצל"פ בקריות.
בין היתר, אומר שהם, ביקש שדה להדיח את כהן, ברלינר, שנלר, ורדי ולבהר-שרון, לאחר שדחו תביעה וערעור שלו. הוא כבר עתר לבג"ץ נגד ההחלטות, העתירה נדחתה לאחר שהובהר לו שבג"ץ אינו ערכאת ערעור על פסקי דין חלוטים, אבל הדברים כנראה לא נקלטו; עובדה ששדה עתר שוב. שהם פוסק שוב: שדה קיבל את יומו בבית המשפט, טענותיו נשמעו ונדחו, הסיפור נגמר.
אבל זה לא הכל. "במסגרת עתירתו, מטיח העותר האשמות חמורות ועלבונות בוטים וקשים, המופנים כלפי הערכאות אשר דנו בעניינו, תוך שימוש בלשון משתלחת וחסרת רסן, אשר אין לה מקום במסגרת מעין זו. גם נקודה זו הובהרה לעותר בעבר, ויש להצר על כך, כי העותר ממשיך להתבטא ברוח זו כלפי שופטים המכהנים בערכאות שונות, במקום לנקוט בלשון עניינית המכבדת את בעליה.
"נחזור ונדגיש, כי עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק איננה מהווה במה להשתלחות חסרת רסן בשופטים ובעובדי ציבור. גם עותר שאיננו מיוצג, נדרש להימנע משימוש בשפה גסה ובלתי הולמת, ובכך בלבד היה טעם מספק לדחיית העתירה דנן", אומר שהם. והוא גם עושה מעשה: מחייב את שדה בתשלום של 5,000 שקל לאוצר המדינה. האם זה יספיק כדי להעביר את המסר? נחיה ונראה.
אליקים רובינשטיין ידוע כמי ששם לב לכל מילה, מקפיד להתבטא בעדינות יתרה ומפגין אנושיות וחום יוצאי דופן. מה קורה לו כאשר עליו לצטט לשון גסה? ההתלבטות הגיעה לפתחו כאשר דן בערעורו של ראסם אבו-מוך, המואשם בסחיטה באיומים, על ההחלטה לעוצרו עד תום ההליכים נגדו.
כדי להבהיר במה מדובר, היה על רובינשטיין לצטט את עיקרי האישומים נגד אבו-מוך, ואז הוא נתקל בביטוי שברחובות ישראל הוא נפוץ מאוד - אבל את אוזניו של רובינשטיין הוא צרם. "המבקש אמר לו - סליחה על הביטוי הוולגרי - ש'יזיין אותו'", מצטט רובינשטיין. אגב, את הערעור הוא דחה.
