סיפורו של בי"ס סגולה

בי"ס הממלכתי דתי "סגולה" ששכן במשך שנים ברחוב השומר בבני ברק, היה אחד מבתי הספר היוקרתיים באזור גוש-דן והיה למעשה הראשון בזרם הממלכתי דתי שהיה סלקטיבי בקבלת תלמידים וקבלת תלמיד כללה ראיון מקדים ולא קבלה אוטומטית. בנוסף, תוכנית הלימודית כללה שעות נוספות כתגבור תורני. לימים הלכו בדרכו רשתות חינוך דתיות אחרות כמו רשת "נועם" ו"צביה". הנה סיפורו של בי"ס "סגולה". במשך שנים רבות החל ממחצית שנות ה-60 ועד סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת שכן ברחוב השומר (כיום רחוב אהרונוביץ') בבני ברק מול מפעל "אוסם" לשעבר ובצמוד למגרש הכדורגל "אליצור", בית הספר הממלכתי הדתי התורני "סגולה". היה זה אחד מבתי הספר היוקרתיים באזור גוש-דן, ועל אף ששכן בבני ברק והיה בפיקוח מחלקת החינוך העירונית, קיבל לשורותיו גם תלמידים מחוץ לבני ברק. בית ספר "סגולה" היה למעשה הראשון בזרם הממלכתי דתי שהיה סלקטיבי בקבלת תלמידים וקבלת תלמיד כללה ראיון מקדים ולא קבלה אוטומטית. בנוסף, תוכנית הלימודית כללה שעות נוספות כתגבור תורני. לימים הלכו בדרכו רשתות חינוך דתיות אחרות כמו רשת "נועם" ו"צביה". בין בוגרי ביה"ס: הרב בני לאו, האלוף יאיר נוה, מוטי זיסר, ונחום לנגנטל; על בוגרי בית הספר נמנים דמויות ידועות כמו הרב ד"ר בני לאו, חבר הכנסת לשעבר נחום לנגנטל, אחיו הרב שמואל טל, ראש ישיבת "תורת החיים ביד בנימין", איש העסקים מוטי זיסר, האלוף יאיר נוה (אז נקרא יאיר מנהיים) מי שהיה עד לא מכבר סגן הרמטכ"ל, דב אייכנוולד מנכ"ל הוצאת ידיעות אחרונות, אברהם ליפשיץ מנהל החמ"ד במשרד החינוך, חגי לובר, במאי ומחזאי מנהל תאטרון "אספקלריה"; הפרופ' לרפואה אליעזר קיטאי, ד"ר חגי משגב (מושקוביץ) מרצה למקרא ולימודי ארץ ישראל, ועוד דמויות המחזיקות בתפקידי מפתח בחברה הישראלית. בית הספר "סגולה" נוסד בראשית שנות ה-60 של המאה הקודמת. מייסדו ומנהלו הראשון היה משה רוז'ה. הוא החל את פעילותו בשנת הלימודים תשכ"א ככיתה תורנית בבית ספר "מעלות" בבני ברק וכעבור כשלוש שנים לערך עבר למבנה חדש בן שתי קומות ברחוב השומר (כיום רחוב אהרונוביץ') בבני ברק, מול מפעל "אוסם" לשעבר ובצמוד למגרש הכדורגל "אליצור. נחום לנגנטל בוגר בית הספר כותב לי: "בית הספר "סגולה" היה בית ספר למצוינות. מייסדו הרב משה רוז'ה היה מחנך בחסד עליון. הוא לימד אותנו לאהוב תורה לאהוב חסד אך יותר מכל לאהוב את הזולת. אין ספק שהמטען שקיבלנו שם היה הגירסא דינקותא שאפשרה לכל בוגרי "סגולה" להצטיין בכל המוסדות שאליהם הלכו בהמשך דרכם".

חיי היום-יום וההווי ב"סגולה"

בבית הספר פעלו בשנותיו הראשונות עד שנות ה-80 כיתות ה-ח (כולל). הלימודים נמשכו עד קרוב לשעה 4 אחר-הצהריים ושילבו לימודים תורניים מוגברים עם לימודים עיוניים רגילים של בית ספר רגיל. מאחר שמדובר היה ביום לימודים ארוך זכו התלמידים מדי יום לארוחת צהריים חמה שהוגשה בחדר אוכל ששכן בקומה הראשונה במבנה בית הספר. שעורי הספורט (התעמלות) של תלמידי בית הספר נערכו עד שנות ה-80 במגרש הכדורגל רחב הידיים "מגרש אליצור" שהיה צמוד כאמור לחצר בית הספר. אגב, המגרש כונה בפי כל "מגרש אליצור" משום ששימש את קבוצת הכדורגל אליצור בני ברק ששיחקה בימי שישי. במגרש נערכו גם האירועים העירוניים של העיר בני ברק כמו טקסי זיכרון טקסי יום העצמאות ועוד, ותלמידי "סגולה " זכו לא פעם ליהנות מחוויית החזרות לאירועים אלה שכללו הופעות של תזמורות ואמנים. ליד שער הכניסה הראשי לבית הספר שכן קיוסק אליו היו מגיעים תלמידי "סגולה" כדי לקנות כריך, גלידה, משקה וכיוצא בזה. בעל הקיוסק היה יהודי חרדי עטור זקן בשם מוישה שהיה דמות ססגונית, שהרבה להתבדח ולהתלוצץ עם הבאים לקיוסק. מוישה והקיוסק שלו היו חלק בלתי נפרד מנוף בית הספר ודומה כי אין בוגר של "סגולה "שלמד ברחוב השומר שלא זוכר את האיש.

מנהלי ומורי בית הספר

במהלך שנת הלימודים של שנת 1971 נפטר לפתע הרב משה רוזה מייסד בית הספר ומנהלו הראשון. את מקומו מילא עד סוף שנת הלימודים הרב הרשלר שהיה מחנך אחת הכיתות. המנהלים הבאים של בית ספר סגולה היו הרב משה ברסלעוור. הרב גרשון הרפנס והרב יעקב רוז'ה (בנו של מיסד ביה"ס הרב משה רוז'ה). המשמש כיום חבר מועצת הרבנות הראשית. על מורי בית הספר נמנו מורים כמו הרב ח, גולדפרב, הרב הרשלר, המורה לאנגלית שלום ופנר, המורה קורצוויל, המורה להתעמלות צביקה הרשקוביץ הרב פרקש ונוספים. בשנות ה-80 לקראת שנות ה-90 התגברה הגירת אוכלוסייה דתית לאומית מבני ברק לישובים עוטפי גוש-דן כמו גבעת שמואל, שוהם, יישובי עמק אילון ועוד. והאוכלוסייה הדתית לאומית בעיר שהיוותה כמחצית מתושבי העיר הלכה והידלדלה לעומת זאת האוכלוסייה החרדית בבני ברק החלה בשנים אלה לגדול ולהתרחב. במקום ראש העיר ישראל גוטליב מהמפד"ל נבחר ראש עיר חרדי והחרדים עברו לשלוט בעירייה וברוב מוסדותיה. רחובות "חילוניים" הוסבו לשמות רבנים, מגרש הכדורגל אליצור המיתולוגי, נסגר וגם גורלו של בית הספר סגולה שהיה מזוהה עם החינוך הממלכתי דתי נחרץ. מספר הנרשמים אליו הלך וקטן. הוא סבל מתחלופה גדולה של מנהלים. הוא נסגר לקראת סוף שנות ה-90 ובמבנהו הישן ברחוב השומר שעבר שיפוצים והרחבה נפתח בית ספר חרדי לבנות "בית יעקב" (ראו צילום). בית ספר "סגולה" עבר למבנה ברחוב מוהליבר 10 בבני ברק, במקום בו שכן בית ספר הוותיק "מוהליבר". והוא נקרא כיום בית ספר "סגולה לבנים. בית ספר מוהליבר הוותיק שינה שמו ל"מוהליבר -משואות" בו לומדים בנים ובנות. כמה מבוגרי סגולה מספרים לי כי בתהליך המעבר של בית ספר "סגולה" ממשכנו המיתולוגי ברחוב השומר (אהרונוביץ' כיום) לבית הספר מוהליבר הושלכו לפח, ואבדו, לא מעט מסמכים ותמונות הקשורות לתולדות בית הספר "סגולה" ולתלמידים שלמדו בו לאורך. מנהל בית ספר הנוכחי הרב חגי ניצן אומר לי, כי הדברים נעשו בתום לב וכנראה לא הובנה אז חשיבות התיעוד ההיסטורי של תולדות ומורשת בית הספר. עם זאת הוא מציין כי נעשות פעולות לשמור על מורשת בית הספר. סמל בית ספר נשאר כפי שהיה, ולא מכבר הופק סרט המתאר גם את תולדות בית הספר. בני גואלמן כיום תושב ירושלים ובעבר תושב שיכון ה' בבני ברק שלמד במחזורים הראשונים ב"סגולה" וששני אחיו גדליה וישראל גואלמן למדו אף הם בבית ספר זה, ואביו יעקב גואלמן אף היה במשך שנים רבות יו"ר ועד ההורים של בית הספר, מספר לי כי ביוזמת ובארגון בוגר בית הספר אהרון זיסר(אחיו של מוטי זיסר) נערך לפני מספר שנים באולם בפתח תקוה מפגש בוגרי "סגולה", אליו הוזמנו כ-800 אבל הגיעו הרבה פחות. על-פי חישוב ממוצע למדו לאורך השנים בסגולה "הישנה" ברחוב השומר .לפחות 2000 תלמידים. מנהל בית ספר "סגולה" הנוכחי הרב חגי ניצן, אומר, כי כיום לומדים בבית הספר "סגולה" כ-280 תלמידים המגיעים גם מישובים מחוץ לבני ברק.