"אלקטרה" מאת סופוקלס העולה בתיאטרון הקאמרי היא חוויה תיאטרלית, מצומצמת וישירה, שמוכיחה שהטרגדיה היוונית העתיקה, לא נס לחה אם היא מעוצבת ובנויה כהלכה ומשוגרת אל הקהל בתצורה חדשנית וקולחת.
הקהל המפונק, בדרך כלל, התאב הצגות ססגוניות ומבדרות, מקבל מעין זריקת תיאטרון מטלטלת, הלוקחת את הצופה להרהורים ולפרשנויות, גם לאחר רדת המסך.
אין יודעים בוודאות מתי כתב סופוקלס את המחזה הטראגי שלו ומניחים, כי הוא נכתב בשלהי הקריירה שלו. העלילה עוסקת באלקטרה וסביב נקמתה שלה ושל אחיה אורסטס באימם קליטמנסטרה על רצח אביהם אגממנון ובאותה נשימה דואגים לחסל את השותף לעבירה אביהם החורג אייגיסתוס.
הבמאי כפיר אזולאי העמיד הפקה מעולה שבה המשתתפים לבושים כבני דורנו אנו, חליפות, מעילים ארוכים ומגפיים אופנתיות. השילוב המעניין הזה כאילו נותן גושפנקא לנצחיות הנקמה. המחזה משובץ בקטעי וידאו ארט ומילדותה של אלקטרה וראשית סיפור המעשה והוא מעוטר בתכנים רוחשים של המוני נמלים ועוד מאפיינים סימבולים שונים. יואב כהן עיצב את הוידאו ארט ומגיעות לו תשואות חן חן על עבודה מעולה.
התרגום של אהרון שבתאי הוא משובח, למרות העברית הגבוהה שרבים כבר אינם רגילים אליה. המוזיקה המעולה של אלדד לידור מעניקה רובד מיוחד ומשמעותי וכשהיא בוקעת מפי מקהלת הבנות, יש לה הוד.
עיקר הנטל מוטל על כתפיה של אולה שור-סלקטר המגלמת את אלקטרה. אולה מופיעה כל הערב על הבמה ונותנת דרור ליכולותיה הדרמטיים ובסיומה של ההצגה אנו עדים לכך שהלחלוחית בעיניה גרמה לטשטוש האיפור מעל עיניה ולזליגה לעבר לחייה. אולה היא שחקנית רב גונית מצוינת. היא בונה את התפקיד לאט ובבטחה. יש לה יכולות משחק מופלאות והיא בהחלט ראויה לכל מחיאות כפיים.
הלנה ירלובה היא קליטיימנסטרה ודמותה הגבוהה והמוחצת, מאפילה על הבמה כל אימת שהיא מופיעה . הלנה היא שחקנית מעולה ובעלת כישרון יוצא דופן, אם כי היו קטעים שייתכן שלא הייתה בהם במיטבה ומושלמת.
יוסי קאנץ כזר, האומן, הפגין משחק משובח, אך לא היה במיטבו. יוסי הוא שחקן בעל שיעור קומה וותיק וייתכן שהאשמה היא בטקסט או בהעמדה.
אודי רוטשילד כאורסטס הפגין קול ברור וחד, משחק בוטח ונכון, אך ייתכן שגם הוא לא היה במיטבו הערב.
גלוריה בס ככריסותמיס היא חיננית, רהוטה, קולחת ונעימה. משחקה הוא צנוע ובהחלט טוב מאוד.
יגאל זקס בהופעה קצרה של אייגיסתוס הוכיח שהוא שחקן מנוסה ונהדר. משחקו הוא מוצלח מאוד ויש לו יכולות רבגוניות והוא בהחלט לוקח את התפקיד בקלות ובהצטיינות.
4 בנות המקהלה היו חינניות ומוצלחות ברובן. הן מובילות את ההצגה ונוסכות את הרובד המוזיקלי המיוחד והחיוני לסוג זה של מחזה.
במעמד זה ראוי לשבח את פולינה אדמוב על התלבושות היפות, מעילים שחורים ארוכים למשתתפים, שמלות ובגדים הולמים לכל השאר, למעט החליפה המהוהה כלשהו של יוסי. פולינה גם עיצבה את התפאורה הפרקטית של מחיצת תריס עולה ויורדת, קיר אריחי קרמיקה ובמה מכוסה בפתיתים דמויי צמר גפן.
קרן גרנק עיצבה את התאורה הראויה והמוצלחת. אלעד אדר אחראי לניהול המוזיקלי המשובח.
