הורים רבים חפצים להעניק עזרה כלכלית לבנם המתחתן -
דירה או סכום כסף משמעותי. אלא החשש הנפוץ הוא מאובדן ה
נכס / הכסף. בין במצב בו הילד עצמו ו/או בת זוגו ימכרו או ישעבדו את הדירה, ללא ידיעת ההורים וללא הסכמתם ; בין במצב בו בני הזוג יאבדו את הנכס בשל הסתבכותם בחובות ונתינת בטחונות לנושים ; ובין במצב הרווח, לצערנו, בו יחסי בני הזוג יעלו על שרטון והם ייפרדו או אף יתגרשו. תחילה - על ההורים להחליט האם הכספים ניתנים על ידם כהלוואה או כמתנה. אם כהלוואה - קיימת חובת החזר של הכספים. ואם כמתנה - ניתן לקבוע כי מדובר במתנה על תנאי. הוכחת העזרה - האם היא הלוואה או מתנה - הינה בעלת חשיבות מכרעת. כאשר מדובר ביחסי משפחה קיימת חזקה הניתנת לסתירה, לפיה העברה ללא תמורה נעשית מתוך כוונה לתת מתנה דווקא. חזקה זו מתייחסת למערכות יחסים המאופיינות בתמיכה, הענקה ונתינה ללא תמורה של צד למשנהו, כדוגמת הורים ילדים ובני זוגם. כך, מי שטוען כי אין מדובר במתנה אלא בהלוואה - עליו נטל ההוכחה. במקרה של מחלוקת, מוטל הנטל על הנותן להוכיח שהכספים ניתנו דווקא כהלוואה ולא כמתנה. ההוכחה תיעשה באמצעות הסכם הלוואה, עדויות בני משפחה וכיוצ"ב. השאלה אם מדובר בהלוואה או במתנה הינה שאלה עובדתית, כאשר כל מקרה נדון על-פי נסיבותיו המיוחדות לו. ההמלצה החד-משמעית הינה להסדיר באופן מפורש, מראש ובכתב, את ההסכמות ואת התנאים להעברת / נתינת הנכסים מההורים לילדיהם / בני זוגם. במקרה שההורים חפצים להעניק הלוואה: הורים רבים מעניקים סכומי כסף גדולים כהלוואה לבני הזוג, כאשר הכוונה היא שסכום ההלוואה ישמש לרכישת דירה ויוחזר להורים בשלב מסוים. על-מנת להבטיח את זכותם של ההורים לקבל החזר מומלץ לערוך הסכם הלוואה ולפרט את סכום ההלוואה, תנאי ההלוואה ותנאי החזרתה. הסכם ההלוואה מבהיר מהו גורל הכספים / הדירה הנרכשת מכספים אלה.
מתנה או הסכם הלוואה אי קביעת תנאי ומועדי החזר תאפשר את העלאת הטענה כי מדובר בהסכם פיקטיבי. גם תנאי החזר בלתי סבירים - אינם מספיקים. כך למשל במקרה בו הורים ציינו בהסכם הלוואה לבנם שמיד עם קבלת דרישת ההורים יחזיר הבן את מלוא סכום ההלוואה (מאות אלפי שקלים), כאשר ברור היה שמצבו הכלכלי של הבן וגובה הכנסותיו לא יאפשרו זאת - קבע בית המשפט שתנאי ההחזר מהווים ראיה נוספת לכך שמדובר בהסכם פיקטיבי וקבע שהכספים ניתנו כמתנה. אי-עריכת הסכם הלוואה בכתב, והותרת הסיכום סיכום בעל פה - בשל אי-נעימות להעלות את הדברים על הכתב, פוגעת באופן משמעותי בסיכויי החזרת ההלוואה. אומנם, גם הסכם בעל פה להחזרת הלוואה הינו תקף לפי הדין הישראלי. ואולם, הבעיות מתחילות כאשר חפצים להוכיח ולממש את ההסכם בעל-פה. בדרך כלל מתרחש הדבר כאשר מתערערת מערכת היחסים בין בני הזוג או ביניהם לבין ההורים שהעניקו את ההלוואה. בהעדר הסכם כתוב, יטענו ההורים כי המדובר בהסכם הלוואה ואילו בני הזוג או מי מהם יטען שמדובר במתנה או שההורים ויתרו על זכותם לקבל את הסכום חזרה (לאור התנהלותם כל השנים כאשר לא דרשו את ביצוע ההלוואה וויתרו בהתנהגותם על החוב). עוד יכולים בני הזוג לטעון, כי נכרת בין הצדדים הסכם חדש או שמדובר בהסכם פיקטיבי בין ההורים לבין בנם, בניסיון לסייע לו במאבק גירושין וכן הלאה. העדר הסכם הלוואה כתוב ומפורש עלול להביא לקביעה כי אין מדובר בהלוואה אלא במתנה. לפיכך, אם מדובר בהלוואה ולא במתנה -
- יש לדאוג מראש לחתימת הסכם הלוואה או להבטיח את ההלוואה בדרך אחרת, כדי להוכיח שמדובר בהלוואה ולא במתנה.
- יש לדאוג שתהיה הסכמה מפורשת של מקבלי ההלוואה, על-מנת שניתן יהא לחייבם בעתיד להחזיר את הכספים, והסכם ההלוואה צריך להיחתם על-ידי שני בני הזוג ועל-ידי ההורים.
- על הסכם ההלוואה להיות מפורט ולפרש את כל התנאים והמועדים להחזר ההלוואה ומומלץ כי ייערך וייחתם בפני עורך דין. אפשר גם להגדיר מפורשות איזה חלק מהכספים מהווה הלוואה ואיזה מהווה מתנה, ולגבי החלק של ההלוואה - לקבוע תנאים מפורטים.
- בגין הסכם ההלוואה מומלץ לרשום משכנתה בלשכת רישום המקרקעין על הדירה שנקנתה בכספים אלה.
- יש לדרוש את פרעון ההלוואה. העדר דרישה לפרעון עלול להתפרש כויתור על החוב. שיהוי ניכר והתיישנות עלולים לגרום לדחיית תביעת ההורים להשבת הכספים. בית המשפט יבחן את הסכם ההלוואה, האירועים שאירעו בין הצדדים, תכלית נתינת כספי ההלוואה ופרק הזמן הסביר לדרישה להשבת הכספים והאם ניתן לראות בהתנהגות ההורים במהלך השנים כויתור או כמחילה על החוב או החזר ההלוואה. כך, גם כאשר בית המשפט יקבע שמדובר בהלוואה ייתכן שביהמ"ש יקבע שהיה ויתור על חוב ההלוואה וידחה את התביעה להשבת כספי ההלוואה.
במקרה שההורים חפצים להעניק מתנה: הורים רבים חפצים להעניק מתנה, כאשר חשוב להם להבטיח שבמקרה שיחסי בני הזוג יעלו על שרטון - תיוותר המתנה בידי בנם דווקא או תוחזר להורים. כך, מדובר בהענקת מתנה על תנאי, ומומלץ לפעול בשלושה מישורים:
- לצורך הענקת מתנה על תנאי יש לערוך הסכם בו ייקבע שהדירה ניתנת במתנה על תנאי ולקבוע מפורשות את התנאי (למשל - גירושין) אשר בהתקיימו תפקע המתנה והדירה תחזור לבעלות ההורים. כך, לפי ההסכם המתנה תפסיק להתקיים אם למשל ייפרדו הצדדים ובמקרה זה עליהם למכור את הדירה בפרק הזמן שנקבע ולהחזיר להורים את הכספים. הסכם זה מומלץ לערוך בפני עורך דין, אשר ידקדק בקביעת התנאים לפקיעת המתנה ויקפיד כי ההסכם יהא ברור, מפורט ומפורש. הסכם זה יש לרשום בלשכת רישום המקרקעין.
- ההורים יכולים לרשום משכנתה לטובתם על הדירה, באופן שיבטיח את החזרת כספם במקרה שיתקיים התנאי בו מותנית המתנה. ההורים יוכלו לקבוע מהו ערך המשכנתה ומהם התנאים לסילוקה. למשל - אם בני הזוג ירצו למכור את הדירה הממושכנת, יהא עליהם להחזיר את מלוא חוב המשכנתה על-מנת להסיר את רישום המשכנתה או להעביר את המשכנתה לנכס אחר שיירכש על ידם.
- בנוסף, על-מנת להבטיח את תנאי המתנה שנקבעו מראש, מומלץ לערוך הסכם יחסי ממון בין בני הזוג המקבלים את המתנה, אשר יסדיר את יחסי הרכוש ביניהם במהלך החיים המשותפים וכמובן במקרה של פרידה. או אז ניתן לקבוע מפורשות, כי הדירה תישאר בידי אחד הצדדים, או לקבוע כל חלוקה שתשקף את ההשקעה של ההורים או העברת תשלומי איזון מסוימים.
יודגש, כי חוק יחסי ממון קובע שמתנות שקיבל מי מהצדדים במהלך הנישואין או לפני הנישואין - אינן מהוות רכוש משותף של בני הזוג. ואולם בתי המשפט קבעו כי דירת המגורים של בני הזוג היא נכס משפחתי מובהק ובמקרים רבים אוזן שוויו בין בני הזוג במועד פקיעת הנישואין. כך גם במקרים בהם הדירה נרכשה מכספים שהתקבלו במתנה לאחד מבני הזוג. על-מנת לצמצם את מרחב הפרשנות שתוביל לחלוקת הנכס שניתן במתנה - ש להתנות על כך מפורשות, באמצעות עריכת הסכם יחסי ממון מפורש בו ייכתב אילו נכסים משותפים ואילו אינם משותפים.
לסיכום, למרות חוסר הנעימות, עדיף להסדיר את הדברים מראש ובמפורש, באופן הצופה פני עתיד ושומר על האינטרסים של כל הצדדים, מאשר להתמודד עם חוסר נעימות גדולה יותר ואף סיכון כלכלי רב, כאשר מתעוררות בעיות. הכותבים הינם עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, ממשרד בר-און, כהן, עורכי-דין, שמומחיותו גם ענייני משפחה ודיני מקרקעין.
